שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בונוס של 150 אלף ש' נשלל מעובד בגלל חודש

    מנהל מכירות ב"אריקסון" לא קיבל תשלום על השגת יעד משום שהתפטר לפני סוף השנה. הוא זכה בביהמ"ש, שדחה את טענות החברה למדיניות קבועה

    בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של מנהל מכירות לשעבר בחברת "אריקסון" וחייב אותה לשלם לו 150 אלף שקל על מכירות שביצע בשנת העבודה האחרונה שלו. השופט (בדימוס) יצחק לובוצקי דחה את טענת המעסיקה שלפיה הזכאות לתמריץ מותנית בהשלמת שנת עבודה מלאה ואילו התובע התפטר לפני סופה.

     

    התובע התפטר בנובמבר 2015. לטענתו, כשהודיע על סיום העבודה נאמר לו לפתע כי לא יקבל תוספת תשלום על מכירות שביצע בשנה האחרונה משום שהזכאות מותנית בהשלמת שנה קלנדרית מלאה ואילו הוא החליט לעזוב חודש לפני שהסתיימה. בתביעה שהגיש בעקבות זאת הוא טען שלא היה מודע לקיומו של תנאי כזה, והוא אף יודע בוודאות שעובדים אחרים זכו לתשלום יחסי גם כשעזבו באמצע השנה. הוא הפנה להסכם ההעסקה שלו, שבו נכתב במפורש כי הוא זכאי לתשלום ללא כל תנאי.

     

    מנגד טענה החברה שמדובר בבונוס המשולם על בסיס שנה מלאה בלבד. תנאי זה מופיע לטענתה בתוכנית התמריצים המפורסמת באתר האינטרנט של החברה כך שהתובע ידע או לפחות היה אמור לדעת עליו. היא הציגה הנחיה מינואר 2015, שבה נקבע במפורש כי מדובר בבונוס שמשולם רק לעובדים שמועסקים בחברה בסוף השנה.

     

    התובע מצידו טען כי כלל לא מדובר בבונוס אלא בחלק אינטגרלי מהשכר אולם השופט הבכיר (בדימוס) יצחק לובוצקי קבע כי ההגדרה לא רלוונטית כיוון שבין אם מדובר ברכיב שכר ובין אם מדובר בבונוס – התובע זכאי לקבלו.

     

    השופט ציין כי הסכם העבודה מפנה לתוכנית התמריצים הגלובלית של הקבוצה. לפי עדות מנהלת משאבי האנוש בחברה, התוכנית קובעת שכל הנהלת מקומית צריכה להוציא הנחיות ששוללות תשלום יחסי לעובדים שעוזבים לפני תום השנה באם הדבר מתאפשר לפי חוקי המדינה בה היא פועלת.

     

    אלא שהחברה לא הציגה אסמכתא לכך שגיבשה הנחיה כזו לפני ינואר 2015 והיא הובאה לידיעת העובדים. משכך, החברה לא עמדה בדרישות חוק הודעה לעובד שמחייב אותה ליידע את העובדים על תנאי העבודה והשכר שלהם בצורה מפורטת.

     

    כמו כן השופט ציין כי מהראיות והעדויות בתיק עולה כי החברה לא פעלה בהתאם למדיניות ברורה ואחידה בנושא. כך עלה מעדות סמנכ"ל המכירות שציין כי הוא עצמו סבר שהתובע זכאי לבונוס חלקי בהתבסס על מקרה של עובד אחר שעזב בנסיבות דומות.

     

    "אם קיימת מדיניות כפי שהמעסיק טוען לה, ראוי כי יוגדרו כללים ברורים ואחידים, הן באשר לכלל והן באשר למקרים שהמעסיק מוצא לנכון להחריג, כללים שיופעלו באופן שוויוני ואחיד כלפי כלל עובדי החברה", נכתב בפסק הדין.

     

    לפיכך נקבע כי בהיעדר מדיניות ברורה ושוויונית שהובאה לידיעת העובדים, החברה מחויבת לתנאים שנקבעו בהסכם העבודה ולפיכך התובע זכאי לתשלום שתבע בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ושכר טרחת עורך דין של 5,000 שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד רוני שינדלר
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד טומי מנור
    • עו"ד גיל זיסר עוסק בדיני עבודה
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים