שתף קטע נבחר

בני הנוער שכותבים ערבית בעברית

לקראת "כנס דב לאוטמן" שיתקיים מחר (17.12) בקריית האוניברסיטה הפתוחה ויעסוק בנושא "השפה - כיוצרת ומשנה מציאות" - התלווינו ליום שגרתי ב"מרכז נעורים" שבדליית אל כרמל וגילינו מגוון פעילויות חברתיות שכוללות בהן את שילוב השפה העברית לתוך השפה הערבית. כל זה נעשה עבור מטרה מיוחדת - ליצור דור חדש ומצליח של ערבים-דרוזים-ישראלים. צפו

בשיתוף פורום דב לאוטמן

 

 

לקראת כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך שיתקיים בשבוע הבא (17.12) באוניברסיטה הפתוחה ברעננה ויעסוק השנה בנושא "השפה - כיוצרת ומשנה מציאות", יצאנו לדליית אל-כרמל כדי לראות כיצד בני הנוער הדרוזים מתמודדים עם עניין השפות.

 

הדילמה: מצד אחד יש רצון לשמר את התרבות והזהות העצמית דרך השפה הערבית שמדוברת בבית, לבין הצורך והרצון להיות חלק מההוויה של החברה הישראלית - מה שדורש מהם לדבר ולהכיר את השפה העברית על בוריה. השילוב  יצר עם השנים שפה חדשה "ערברית", בה בני הנוער משתמשים גם בינם לבין עצמם וגם בבית עם ההורים. וכדי להוכיח שזה גם עובד, בני הנוער גם ביצעו את השיר "שבט אחים ואחיות" שתורגם בחלקו לערבית. היה מעניין. צפו בווידיאו בראש הכתבה.

 

ב"מרכז נעורים" שבדליית אל כרמל, מדברים עם החניכים באופן יומיומי על כל הנושאים האלו, במסגרת "תכנית נעורים" דרך שיחות ופעילויות חברתיות שמקדמות אותם ונותנות להם כישורי חיים וגם מחזקת אצלם את השפה העברית. תכנית "נעורים" היא תכנית ייחודית ומרגשת בחברה הדרוזית של עמותת מרכז מעשה - עמותת בת של קרן רש"י, המשרד לפיתוח אזורי המנהלת לפיתוח אזורי כלכלי בחברה הדרוזית והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל.

 

ערברית - כותבים ערבית בעברית. (צילום: ירון שרון)
ערברית - כותבים ערבית בעברית.(צילום: ירון שרון)

"זוהי תכנית שבאה לחולל שינוי בחייהם של הצעירים והצעירות הדרוזיות", מספרת רנא ג'אנם-זינאלדין, מנהלת תכנית נעורים. "אם המדינה או כל גורם אחר מנסה לשלוח אליהם מסרים אחרים שבגלל שהם בפריפריה או בקבוצת מיעוט והם לא יכולים, אז הדבר הראשון שאנחנו עושים בתכנית הזאת זה להגיד להם שהם לא פחות מאף אחד אחר והם מסוגלים להכל".

 

"אנחנו מאפשרים להם התנסות בתוך התכנית. הם מגיעים אלינו לפעילות מאוד מגוונת שעובדת על היכולות האישיות שלהם, על שיפור היכולות שלהם לעמוד מול קהל ולהבין את עצמם יותר לעומק".

 

אבל בכל זאת מעל כל זה, מרחף עניין הזהות. אם מדברים עברית, איך משמרים את הזהות הדרוזית?

"אנחנו צריכים למצוא משהו שיגרום לנו לתקשר אתכם" מספרת קלודין מוסטפא, מדריכה בתכנית.

דליית אל כרמל.  (צילום: ירון שרון)
דליית אל כרמל. (צילום: ירון שרון)

"אנחנו כחברה דרוזית, מכניסים לשיח שלנו ביומיום, הרבה מילים בעברית. זה מאוד משפיע עלינו. למשל אנחנו מתכתבים בוואטסאפ בעברית אבל כותבים באותיות עברית. כי אם אנחנו, כחברה, רוצים לתקשר אחד עם השני, אנחנו צריכים לדבר באותה שפה. אז השפה העברית היא הקשר הזה ביננו. אבל בסופו של דבר, אנחנו דרוזים דוברי ערבית. אנחנו לא יכולים להתעלם מזה".

 

"ריבוי שפות זה משהו מבורך", מוסיפה רנא. "בן אדם ששולט בכמה שפות יש לו הרבה יותר אפשרויות בחיים להתקדם, זה פותח בפניו אין ספור דלתות".

שבת אחים ואחיות.  (צילום: ירון שרון)
שבת אחים ואחיות. (צילום: ירון שרון)

"כמעט בכל המרכזים שלנו יש קורסים לעברית מדוברת ואנגלית מדוברת. אנחנו מבינים שהשפה היא כלי מרכזי כדי שבן אדם יוכל גם לממש את עצמו ולהתפתח. אבל החזון הגדול שלנו באמת, זה שהצעירים הדרוזים יתפסו עמדות מפתח במדינה ושישבו מסביב לשולחנות של מקבלי החלטות".

 

כנס דב לאוטמן 2019 יתקיים ב 17.12.19 בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה. הכנס יתקיים בפעם החמישית ביוזמת קרן לאוטמן, האוניברסיטה הפתוחה ושותפים נוספים, על מנת להעלות לסדר היום הציבורי והחינוכי את החינוך לדמוקרטיה ולשותפות בחברה הישראלית.

 

ערברית - כותבים ערבית בעברית. (צילום: ירון שרון)
ערברית - כותבים ערבית בעברית.(צילום: ירון שרון)

בשיתוף פורום דב לאוטמן

 

לפנייה לכתב/ת
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים