שתף קטע נבחר

מפעל לרוטב דגים מלפני 2,000 שנה נחשף באשקלון

לדברי החוקרים, לפני הרוטב של הפסטה והפיצה, המטבח של הרומאים הקדומים התבסס על ציר דגים. בשל הריחות שעלו מהמפעל - הוא הורחק מהעיר הקדומה

 

 

 

אזור תעשייה קדום מהתקופה הרומית (לפני כ-2,000 שנה), התגלה בחפירות ארכיאולוגיות שמנהלת רשות העתיקות, פארק אקו-ספורט באשקלון בשיתוף העירייה והחברה כלכלית העירונית. במקום נתגלו גתות לייצור יין ובריכות ייעודיות להכנת ציר דגים ("גֶארום"), רוטב שהיה פופולרי מאוד באותה התקופה, אך גם גרם בזמן ייצורו למטרדי ריח קשים.

 

ד"ר טלי אריקסון-גיני מרשות העתיקות התייחסה להעדפות הקולינריות באותה תקופה: "הרבה לפני הרוטב של הפסטה והפיצה, המטבח של הרומאים הקדומים התבסס על ציר דגים. מקורות היסטוריים מספרים על ייצור רוטב הדגים המיוחד, ששימש תבלין בסיסי למאכלים בתקופה הרומית והביזנטית בכל אגן הים התיכון".

 

צילום אוירי כללי של האתר (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)
צילום אוירי כללי של האתר(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

מתקני תעשיית הדגים (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)
מתקני תעשיית הדגים(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

 

אבל הריחות הפכו מהר מאוד למטרד. "מספרים שהצחנה שהיתה כרוכה בהכנתו הרחיקה את אזורי הייצור שלו לשולי היישובים, ואכן, גם בחפירות באשקלון המתקנים נמצאו במרחק של כ-2 ק"מ מאשקלון העתיקה", היא סיפרה. ד"ר אריקסון-גיני הוסיפה כי "זו תגלית נדירה באזורנו. מוכרים רק מתקנים בודדים מסוג זה במזרח אגן הים התיכון. הכתובים אף מספרים שהיה גארום יהודי כשר. חשיפתו של מתקן כזה באשקלון מעידה על כך שהטעם הרומאי נדד לרחבי האמפריה לא רק בפריטי הלבוש, אלא גם בהרגלי האוכל".

 

עם השנים ננטש האתר הרומי, אך התנאים הטובים שמציע האזור לגידול ענבים איכותיים ליין נותרו בעינם, ובמאה ה-5 לספירה, בתקופה הביזנטית, החל לפעול במקום מנזר שנראה כי התפרנס מתעשייה זו, שכן באתר נבנו 3 גתות וכנסייה מפוארת.

פסיפס ששימש ריצוף לכנסיה העתיקה (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)
פסיפס ששימש ריצוף לכנסיה העתיקה(צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)

פריטי שיש מהכנסיה הביזנטית שפעלה במקום (צילום: צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)
פריטי שיש מהכנסיה הביזנטית שפעלה במקום(צילום: צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)

ארכיאולוגיות רשות העתיקות בוחנות את מגש השיש של המזבח של הכנסיה העתיקה (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)
ארכיאולוגיות רשות העתיקות בוחנות את מגש השיש של המזבח של הכנסיה העתיקה(צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)

העבודות בחפירת אשקלון (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)
העבודות בחפירת אשקלון(צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)

 

הכנסייה אמנם לא שרדה, אך פריטים בודדים מתוכה, כדוגמת פריטי שיש וחלקי פסיפס השתמרו בצורה חלקית. לא רחוק מהגתות נחשפו גם שרידי בית יוצר ענק לקנקני חרס ששימשו לשיווק היין. ד"ר אריקסון-גיני הוסיפה: "האתר, ששימש כאזור תעשייה לאורך מספר תקופות, ננטש שוב לאחר הכיבוש המוסלמי במאה ה-7 לספירה, ולאחר מכן התיישבו במקום משפחות נוודים - ככל הנראה באוהלים, ואלה פרקו את חלקי האתר השונים ומכרו את החלקים העתיקים כחומרים לבנייה בעבור כסף. עדויות לפעילות זו נמצאה בבורות האיגום של הגתות אשר הפכו לבורות אשפה, ובהם כמות גדולה של עצמות חיות גדולות, כגון חמורים וגמלים".

 

ראש העיר אשקלון, תומר גלאם, בירך על הממצאים ואמר כי "אשקלון היא אחת הערים הקדומות בעולם, ומפעם לפעם אנחנו מקבלים הוכחה לכך". ביום ראשון הקרוב, בין השעות 12:30-16:30 תפתח רשות העתיקות את אתר החפירות, לציבור הרחב סמוך לבית הספר מקיף ו' באשקלון.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
צילום אוויר של אזור התעשייה
צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
מומלצים