מכת מדינה: שורפים פסולת ליד בתי תושבים
דוח חמור של הכנסת, שנחשף כאן לראשונה, מזהיר כי שריפות פסולת גורמת נזקים בריאותיים למאות אלפי אזרחים. בהיעדר אכיפה השתלטו על התחום גורמים עברייניים שמפיקים רווחים קלים, מייצרים זיהום אוויר חמור והופכים את חיי התושבים בעשרות שכונות בישראל לסיוט אפוף עשן
ריח חרוך של עשן ואש עומד באופן קבוע באוויר של ראש העין. כבר שנים ששריפות פיראטיות מאזור כפר קאסם הסמוכה הופכות את תושבי העיר לאסירים בביתם. לפני שנה וחצי עבר עמנואל (43), אב לשלושה, לראש העין מחולון. "חשבנו שאנחנו עוזבים את המרכז שעמוס בעשן מכוניות ועוברים לאזור עם איכות חיים ואוויר נקי, אבל קיבלנו בדיוק את ההיפך. בוקר וערב. הילדים נחנקים מעשן. זה לא ריח של גזם שרוף אלא ריח מחניק של פלסטיק. אנחנו פשוט מתבצרים בתוך הבית".
וזה לא קורה רק בראש העין. מאות אלפי תושבים ברחבי הארץ סובלים מתופעה דומה של זיהום אוויר חמור. בין היישובים: כוכב יאיר, מעלה אדומים, שוהם, הוד השרון ועוד מספר גדול של ערים ומועצות מקומיות שנמצאות סמוך לקו הירוק. מדובר בסכנה מיידית לבריאות, פגיעה משמעותית באיכות החיים ובמחדל של המדינה בטיפול בבעיה. בימים אלה הוגש לח"כ יעל גרמן, ראש ועדת המשנה לטיפול בזיהום האוויר כתוצאה משריפות פסולת - דוח נרחב ומעורר דאגה. אבל אין באמת מי שיקרא כרגע את 47 עמודי המסמך, המתארים את חוסר האכיפה ואת הכשל מצד המדינה בפתרון הבעיה.
משקל הפסולת שכל ישראלי משליך עולה בצורה תלולה מדי שנה. אנחנו פשוט מייצרים מדי יום יותר ויותר זבל. ואם זה לא מספיק - רק 20 אחוז מהפסולת שלנו עוברת מיחזור. מה לגבי השאר? חלק גדול מהאשפה פשוט מושלכת בשטחים פתוחים ונשרפת בניגוד לחוק על ידי גורמים עברייניים, שהשתלטו על התחום ומפיקים רווחים של מיליוני שקלים. הנזקים הבריאותיים קשים: צריבה בעיניים, באף ובגרון, קשיי נשימה, כאבי ראש והקאות. בטווח הארוך ההיחשפות לזיהומי השריפות עלולה להיות מלווה בהתקפי אסטמה וברונכיט כרוניים. נוסף על כך, העשן נושא חומרים מסרטנים, חומרים הפוגעים במערכת החיסון, בלב, ועוד שלל צרות.
גוזרים עלינו קופון
"המשרד להגנת הסביבה היו פה בסיורים", מסביר עמנואל. "החרימו משאיות שפרקו פסולת. הם מנסים, אבל זה הכל משחקי חתול ועכבר. באים, שופכים את הפסולת, שורפים ובורחים. עד שמגיעה ניידת למקום כבר לא נותר שום דבר".
לוקי גבאי (41), נשוי ואב לשני ילדים, עבר לפני חצי שנה לראש העין מפתח תקווה. "אנחנו לא רגילים לזה. מגיעים אלינו גלי ריח של פלסטיק שרוף, של כימיקלים. אי אפשר לצאת למרפסת. זה קטסטרופה. התקשרתי פעמים רבות למשרד להגנת הסביבה, למשטרה, הגשתי תלונות. עשיתי את כל מה שמצופה ממני כאזרח לעשות, אבל שום דבר לא עוזר". מתחילת 2019 ועד נובמבר האחרון התקבלו 180 פניות בנושא למוקד העירוני של ראש העין בלבד. סביר להניח כי בשעה שתקראו את הכתבה הזו תושבי ראש־העין עדיין יהיו אפופי עשן.
אז למה קבלני פסולת רבים מעדיפים לגזור קופון על חשבון בריאות הציבור? הסיבה פשוטה: כאשר מטמינים פסולת בצורה מסודרת משלמים היטל הטמנה, שלא לדבר על העלויות היקרות של הטיפול באשפה. גורמים עברייניים שנכנסו לתחום המגלגל מיליונים מעדיפים לאמץ פתרונות לא חוקיים, כולל השלכת הפסולת במטמנות פיראטיות ושריפתה בניגוד לחוק. "בפועל יש גורמים עברייניים (ובהם ארגוני פשיעה) הפועלים בתחום הטיפול באשפה תוך התחמקות מתשלום היטלי ההטמנה ועלויות נוספות", נכתב בדוח.
על פי האומדנים, כמות הפסולת הנשרפת מדי שנה בישראל היא כרבע מיליארד טון, כ-5 אחוזים מכל הפסולת העירונית. במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי ישנם כיום 300 מוקדים בלתי חוקיים ברחבי הארץ של שריפת פסולת. בדוח מצוטט מכתב של מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה שבו הוא מכנה את התופעה "מכת מדינה".
הבעיה הגדולה במלחמה במכת המדינה הזו היא היעדר תקציבים לאכיפה. גורמים במשרד להגנת הסביבה מסרו בוועדה כי להערכתם יש מחסור של 50 תקנים ייעודיים לאכיפת פעילות בלתי חוקית בתחומי השלכת פסולת בלבד. במדור להגנת הסביבה במשטרה, העובד בשיתוף עם המשטרה הירוקה, פועלים 13 שוטרים בסך הכל. במשטרה הסבירו למחברי הדוח כי "למרות שתופעת ההשלכה והשריפה של פסולת באופן בלתי חוקי הלכה והתרחבה עם השנים, תקני כוח האדם במדור לא הולמים את היקף המשימות. העומס בהתמודדות עם תיקי התביעה הוא בלתי סביר. כמו כן, בגלל מיעוט כוח האדם נדרש שיפור באמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשות המדור. לדוגמה: מעבר ממתן דוחות ידניים לדוחות ממוחשבים באמצעות טאבלטים; רכישת ציוד לרכבי המשטרה לצורך כיבוי שריפות קטנות, במקום פנייה אל מכבי האש; רכישת מצלמות ניידות לצורך תיעוד מקרי השלכת פסולת ושריפה במקום שליחת אנשי סיור אל המקום לצורך מארבים".
"יש כאן כשל שצריך לטפל בו, החל מהמכרזים", אומרת ח"כ גרמן. "לכאורה, היום יש קרטלים ששולטים בשוק וקשה לשבור אותם. רשות מקומית מוציאה מכרז, אבל אין סיכוי לקבל מחיר זול באמת. וכשמישהו נותן מחיר זול הוא עושה הכל כדי לרמות את העירייה, ומאוד קל לרמות. כשקבלן מעביר פסולת לאתר הטמנה לא מורשה הוא חוסך את עלות הפינוי, חוסך את היטל ההטמנה והוא גורם לזיהום". בוועדה ממליצים על שקילת המשאיות ביציאה מהעיר ובכניסה לאתר ההטמנה ובנוסף התקנת GPS. "ניתן ליישם את הצעדים האלה מייד", הם טוענים. בנוסף, אומרת גרמן, יש להקים מאגר של קבלנים עבריינים כדי שהרשויות לא ישתפו אותם במכרזים.
אם לא די בכך, אין בידי המדינה סנקציות יעילות שיגרמו לעבריינים לשאת בעלות הטיפול בהשלכת פסולת לא חוקית ושריפתה. התוצאה: המדינה נושאת בעלויות כיבויי השריפות. הרשויות המקומיות, מצידן, נמנעות פעמים רבות מניקוי השטח כדי לחסוך בהוצאות, מה שהופך את אתרי הפסולת הפיראטיים למוקד לפשיעה חוזרת. למשרד להגנת הסביבה יש קושי, הנובע מסיבות משפטיות, להוציא צו ניקוי לראשי רשויות שבשטחן אתרי פסולת שהושלכה באופן לא חוקי. בכל הנוגע לטיפול בשריפות באזור כפר קאסם, הממררות את חייהם של תושבי האזור ופוגעות בבריאותם - נפתחו בחצי השנה האחרונה רק שלושה תיקים. בכלל, אין בסמכות המשטרה הירוקה או היחידה המיוחדת שהוקמה לטיפול בשריפות לתת קנסות.
"אנשים חיים בבית סוהר"
"גרתי בתל אביב, על דרך השלום, מקום שסובל מזיהום תחבורה, ועברתי לפני חצי שנה לראש העין", מספרת דנית (38), אם לשני ילדים קטנים. "כעת, מדי יום ביומו, בלי התרעה מוקדמת, אופף אותנו ריח של שריפה. הילדים לא יכולים להיות בחוץ. התלוננו למשטרה, למוקד של המשרד להגנת הסביבה, אבל אני לא יודעת עד כמה זה עוזר. אני חוששת לבריאות של ילדיי. אם הייתי יודעת שהמצב כל כך חמור, לא בטוח שהייתי עוברת לגור כאן".
"מדינת ישראל הפקירה את בריאותם של תושבי ישראל", אומר יניב בלייכר, יו"ר ארגון "אזרחים למען אוויר נקי". "כפי שאנו טוענים שנים, הדוח החדש מצביע על כשל מערכתי עצום בכל הקשור למניעת התופעה ולטיפול בה. התמונה העולה מהדוח ומהמחקרים שנעשו לבקשת הוועדה היא כה חמורה שהיא חייבת להרעיד את אמות הסיפים. הנזקים לבריאות כתוצאה משריפת פסולת עירונית וחקלאית הם כמיליארד שקלים בשנה - נתונים אלה לבדם מחייבים הכרזה על מצב חירום לאומי והצגת תוכנית לאומית למיגור התופעה".
לפנייה לכתב/ת 
