החליקה בפיצרייה של בנה – ותפוצה

גובת המחאות בסוכנות ביטוח הגיעה לעסק של הבן שלה ונפצעה בגלל הצטברות מים. חברת הביטוח של הבן חויבה לשלם כ-250 אלף שקל

עו"ד בארי קפלן | פסקדיןפורסם: 19.12.19 , 07:08

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שחברת הפניקס תשלם כ-250 אלף שקל בעקבות פציעה של מבוטחת שלה – גובת המחאות שהגיעה בענייני עבודה לפיצרייה שבבעלות בנה. השופט משה תדמור-ברנשטיין קבע שבמקום הייתה בעיה מתמשכת של נזילה מהתקרה שלא טופלה כראוי.

האם סיפרה שבוקר אחד ב-2009 היא הגיעה למסעדה כדי לגבות המחאות עבור תשלומי פרמיה לפוליסת הביטוח של העסק. מדובר היה ביום גשום ועל הריצוף בכניסה הצטברו מים כתוצאה מהגשם ומדליפה שהייתה מהתקרה. התובעת החליקה, נפגעה בצדה השמאלי וסבלה משברים באגן.

אישום

שדד בנק, נדרס ע"י אוטובוס – ולא יילך לכלא

עו"ד אבי וכניש | פסקדין

במהלך המשפט נפגע הנאשם באורח קשה בתאונת דרכים. השופט ציון קפאח קבע שעל רקע הנסיבות הייחודיות ניתן להסתפק בשנת מאסר על תנאי

שדד בנק, נדרס ע"י אוטובוס – ולא יילך לכלא

לדבריה, עקב כאבים בלתי נסבלים היא פיתחה תלות במשככי כאבים עד כדי התמכרות, שבגינה אושפזה במכון גמילה במשך כשלושה חודשים ב-2014. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי ביטוח לאומי שהצטרף לתביעה ודרש מהמבטחת החזר של הגמלאות ששילם לתובעת.

הפניקס הכחישה את התאונה והפנתה לסתירות בעדות התובעת. בין היתר היא טענה שבטופס ההודעה על התאונה לביטוח לאומי ציינה התובעת שבעלה ובנה היו עדים לאירוע, אך בדיון ההוכחות התברר שאמנם הם היו במסעדה אך לא ראו בפועל את הנפילה.

אבל השופט משה תדמור-ברנשטיין מצא כי מכלול המסמכים שנערכו בסמוך לתאונה מחזקים את גרסת האישה. הוא קבע שהמפגע נוצר בין היתר כתוצאה מהחזקה לקויה של בנה, שידע על הנזילה מהתקרה אך לא פעל לייבש את האזור או למנוע מעבר דרכו. מאחר שהתובעת לא ידעה בזמן אמת מדוע היו מים על הרצפה, השופט החיל את החזקה של "הדבר מעיד על עצמו" והעביר את הנטל לבית העסק להוכיח שלא התרשל.

בפסק הדין נקבע שהעסק לא עמד בנטל ושבנה של התובעת העיד שהייתה במקום דליפה במשך תקופה ארוכה אך הוא לא נקט אמצעים סבירים למניעת הסיכון. "הסיכון שכרוך ברטיבות על רצפת קרמיקה בתוך בית עסק הוא סיכון ידוע ובכל מקום ציבורי נהוג להניח שלטי אזהרה ולנתב את העובדים והשבים מסביב אזור שאך עבר שטיפה לצורך ניקיון", נכתב.

עם זאת, השופט הטיל על התובעת אשם תורם מסוים של 10% לאחר שהתברר שנעלה באותו יום גשום נעליים עם סוליה מעור, שמגבירה את הסיכון להחלקה. הוא קבע שהיא לא גילתה את מלוא הזהירות המתבקשת בנסיבות מזג האוויר החורפי ממנו נכנסה למסעדה.

לעניין הנזק נקבע שהתובעת נותרה עם נכות תפקודית של 16%. עבור הפסדי שכר, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וכאב וסבל ובניכוי אשם תורם של 10% נאמדו נזקי התובעת ב-261 אלף שקל. המבטחת חויבה לשלם לאישה 102,560 שקל ולביטוח לאומי 158,440 שקל.

בנוסף חויבה חברת הביטוח בשכר טרחת עו"ד של כ-57 אלף שקל (24 אלף שקל לתובעת ו-37,075 שקל לביטוח לאומי).