שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בשורות טובות למשתפי תמונות באינטרנט

    הוראות חדשות בחוק זכויות יוצרים מקלות על אפשרות השימוש ב"יצירות יתום" ועל האפשרות להעלות לרשת יצירות שכבר פורסמו. מדריך

     

    44 מיליון משתמשים נחשפו (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    בתחילת ינואר 2019 העבירה הכנסת את תיקון מספר 5 לחוק זכות יוצרים, אשר במסגרתו הוכנסו שתי הקלות משמעותיות במגבלות החלות על שימוש ביצירות ללא רשות מבעליהן. הציבור הרחב כמעט שאינו מודע לשינוי, וראוי להבהיר מה מותר ומה אסור לפי התיקון החדש.

     

    ההקלה הראשונה מתייחסת למה שמגודרות "יצירות יתום", היינו, יצירות שבעליהן אינו ידוע או שהוא לא אותר. על פי המצב החוקי הקודם כמעט שלא ניתן היה לעשות שימוש ביצירות כאלו מאחר שאין בנמצא מישהו שיכול להעניק לגביהן רישיון או אישור לשימוש המבוקש.

     

    התוצאה של מצב משפטי זה הייתה בדרך כלל הימנעות משימוש באותן יצירות בשל הסיכון שלפתע "יצוצו" אנשים הטוענים לבעלות עליהן, כפי שקרה לא אחת.

     

    התיקון לחוק שינה את המצב, וכעת רשאי כל אדם לעשות שימוש ביצירות שהגיעו לידיו ושהוא אינו יודע מי הבעלים שלהן, גם בלי שיש בידיו היתר חוקי לעשות כן, ובלבד שהתקיימו כל התנאים הבאים:

     

    1. המשתמש ניסה לאתר את בעל הזכויות ביצירה ב"שקידה סבירה". החוק אינו מפרט מהי "שקידה סבירה", אלא קובע הנחיה כללית כי יש לבחון את המאמצים שעשה המשתמש "בין השאר בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה".

     

    2. המשתמש פרסם הודעה מפורשת על כך שהשימוש ביצירה הוא בהתאם לתיקון החדש, כלומר, שהוא לא הצליח לאתר את בעל הזכויות ושהאחרון מוזמן לבקש ממנו להפסיק את השימוש. הפרסום צריך להיעשות באותו אופן בו מפורסמת היצירה. בהקשר זה, ניתן לראות שערוצי טלוויזיה שונים בישראל החלו לאחרונה לכלול בסוף התוכניות המשודרות על ידם הודעה מיוחדת הקוראת לכל מי שטוען לזכויות יוצרים בתוכן ששודר לפנות אליהם.

     

    3. על המשתמש להפסיק מיידית את השימוש ביצירה לבקשת בעל זכויות היוצרים.

     

    אם מדובר בשימוש מסחרי ביצירה, התיקון כולל שני תנאים מצטברים נוספים. התנאי הראשון הוא שעל המשתמש לפרסם באינטרנט או בעיתון יומי הודעה על כוונתו לעשות שימוש ביצירה, לפני תחילת השימוש.

     

    התנאי השני הוא שבמקרה שבו בעל הזכויות מופיע, על המשתמש לשלם לו דמי שימוש ראויים עבור השימוש שעשה ביצירה. חשוב להדגיש שבעל הזכויות אינו חייב להרשות את המשך השימוש, גם אם מוצע לו תשלום גבוה עבורו.

     

    פרסום באינטרנט

    ההקלה השנייה מאפשרת, בתנאים מסוימים, לפרסם באינטרנט (באתרים כגון פייסבוק למשל) יצירה אמנותית (למשל ציור או צילום) שפורסמה קודם לכן באינטרנט. זאת, גם ללא קבלת רשות לכך מבעלי הזכויות ביצירה. במקרים אלה המפרסם לא יהיה חשוף לסנקציה העיקרית שחלה בעבר על פרסום כזה – תשלום פיצוי ללא הוכחת נזק (בסכומים שיכולים להגיע עד ל-100 אלף שקל).

     

    סנקציית הפיצוי ללא הוכחת נזק היוותה בעבר את האיום המשמעותי על כל מי שהעלה לאינטרנט צילום שכבר פורסם לפני כן ברשת. מצב זה גרם לכמות בלתי נתפסת של מכתבי התראה מצד עורכי דין (בעיקר של צלמים) כנגד מפרי הזכויות. המפרסמים נאלצו בדרך כלל להתפשר ולשלם אלפי שקלים (ולעיתים אף יותר) או להיגרר להליכים משפטיים יקרים שתוצאתם אינה ידועה.

     

    מהם התנאים בהם תחול ההגנה?

    מי שמעלה לאינטרנט יצירה שכבר פורסמה ברשת יהיה פטור מחובת פיצוי ללא הוכחת נזק אם עמד בתנאים המצטברים הבאים:

     

    לא מדובר ביצירה שנלקחה מקטלוג אינטרנטי, או ביצירה שהוצעה למכירה ברשת.

     

    לבקשת בעל הזכויות, המשתמש יסיר תוך זמן סביר את היצירה מהאתר בו פרסם אותה.

     

    השימוש לא נעשה למטרות מסחריות.

     

    בנוסף מקנה התיקון החדש הגנה מיוחדת לגופים ציבוריים המפורטים בו שעושים שימוש ביצירות שהועלו לאינטרנט – גם כשמדובר בשימוש מסחרי. מדובר בגופים כמו מוסדות ממשלתיים, חברות ממשלתיות, ספריות ציבוריות, מוזיאונים, מוסדות חינוך, מלכ"רים ועוד. המשמעות היא שלא ניתן להגיש תביעת פיצוי ללא הוכחת נזק נגד גופים אלה בכפוף לתנאים ספציפיים הקבועים בחוק לגביהם.

     

    חשוב לחזור ולציין שההקלה מתייחסת רק לפיצוי ללא הוכחת נזק ובפני בעל הזכויות עומדת עדיין האפשרות להגיש תביעה רגילה על נזקים ממשיים שנגרמו לו.

     

    ושתי הערות לסיום. האחת, ההקלה השנייה מתייחסת להעתקת יצירה והעמדתה לרשות הציבור – להבדיל משיתוף הודעות ולינקים שמותר לבצע באתרים מסוימים בהתאם לתקנונים שלהם גם ללא התיקון החדש.

     

    השנייה, התיקון אינו מתייחס לתוכן היצירות, ותמיד יש להביא בחשבון את האפשרות שהתוכן הכלול בהן מהווה הפרה של חוקים אחרים. כך למשל, ייתכן שהעמדת צילום כלשהו לרשות הציבור תעמוד בתנאי הסף להחלתו של התיקון החדש, אך עדיין יהיה בה משום הפרה של חוקים אחרים, כמו למשל חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות ועוד. לנוכח מורכבות האבחנה, בכל מקרה של ספק מומלץ לקבל חוות דעת מקצועית.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    צילום: חיים כהן
    עו"ד אלי נחום
    צילום: חיים כהן
    מומלצים