שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    קיר הגנה מהים מלפני 7,000 שנה התגלה ליד חיפה

    בסופו של דבר קיר ההגנה לא הצליח להגן על תושבי היישוב הניאוליתי, שעזבו את המקום. חוקר מאוניברסיטת חיפה: "המאבק באיתני הטבע באותם הימים הכריח את כל הקהילה להתארגן יחדיו ולקבל החלטות קשות"

     

     

    חומה מלפני 7,000 שנה התגלתה דרומית לחיפה    (צילום: ד"ר אוהד גלילי)

    חומה מלפני 7,000 שנה התגלתה דרומית לחיפה    (צילום: ד"ר אוהד גלילי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    קיר אבן בגובה של כמטר, שנבנה לפני כ-7,000 שנה והתגלה ביישוב הניאוליתי המוצף תל חרייז ליד קיבוץ החותרים, דרומית בחיפה, מהווה את העדות האנושית הקדומה ביותר לבניית קיר הגנה נגד עליית מפלס מי הים. כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת פלינדרז באוסטרליה ורשות העתיקות שהתפרסם אמש (יום ד') בכתב העת Plos One.

     

    הכפר הניאולותי בתל חרייז, שנמצא כיום מתחת לפני הים מול קיבוץ החותרים, נחפר בשנים האחרונות על ידי ד"ר אהוד גלילי מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת פלינדרז וחוקרי רשות העתיקות, ביניהם ד"ר ורד אשר. במהלך השנים נחשפו בו מבנים, מתקנים, עצמות חיות, קבורת אדם וכלי חרס השייכים לשלהי התקופה הניאולתית הקיראמית. יישוב זה הוא אחד מ-14 יישובים מוצפים מהתקופה הניאוליטית שנחשפו ברצועה שבין חיפה וחוף הבונים, תקופה שבה פני הים היו נמוכים ורחוקים בצורה ניכרת שאפשרו בניית יישובים על קו החוף. מהממצאים שהתקבלו עד כה הגיעו החוקרים למסקנה שהכפר ננטש עוד לפני שהוצף.

     

    שחזור של הכפר הקדום וחומת האבן במערב ( ד
    שחזור של הכפר הקדום וחומת האבן במערב( ד"ר אהוד גלילי)

    קטע מקיר המגן ( ד
    קטע מקיר המגן( ד"ר אהוד גלילי)

     

    לפני כשנה גילו החוקרים בצידו המערבי של הכפר, ששוכן כיום כ-80 מטר בתוך הים ובעומק של כ-3.5 מטרים, ממצא יוצא דופן בהשוואה ל-13 היישובים האחרים: קיר אבן באורך של כ-100 מטרים ובגבוה של כמטר, שהורכב מסלעי גיר מעוגלים ובלתי מהוקצעים, בגובה של כמטר, ברוחב שנע בין חצי מטר למטר ובמשקל של בין מעל לטון. לדברי החוקרים, העובדה שהקיר הוקם אל מול החוף רומזים לכך שמדובר בסוג של שובר גלים קדום. בנוסף, הגודל והמשקל של הסלעים שהרכיבו את הקיר היו יוצאי דופן, בהשוואה לאבני הכורכר במשקל של בין 10-50 ק"ג שבהן השתמשו בני הכפר הקדום כדי לבנות את בתיהם.

     

    כמו כן, המיקום הקרוב ביותר ממנו ניתן היה להביא סלעי גיר בגדלים כאלה היה מנחל אורן או נחל גלים, המרוחקים כארבעה ק"מ מהכפר. "ברור לנו שבניגוד לבניית מבנים אחרים בכפר, בניית קיר האבן היה פרויקט כלל קהילתי", הסביר ד"ר גלילי. "רק מספר רב של אנשים היה יכול לסחוב את האבנים הכבדות הללו למרחק כה רב, בתרבות שלא הכירה את הגלגל כמובן. התגייסות כזו מרמזת על כך שבניית הקיר הייתה חשובה מאוד לבני הכפר".

    אבן לטחינה ( ד
    אבן לטחינה( ד"ר אהוד גלילי)

    קערת אבן ( ד
    קערת אבן( ד"ר אהוד גלילי)

     

    החוקרים טוענים שמטרת הקיר הייתה להגן על הכפר אל מול עליית פני הים, שהתרחשה באותה תקופה. לדבריהם, במהלך התקופה ניאוליתית, קצב עליית פני הים התיכון היה של 4 עד 7 מ"מ בשנה או כ-12-21 ס"מ במהלך החיים. "מבחינת בני הכפר, עליית גובה פני הים התבטאה בתדירות הסערות ההרסניות הפוגעות בכפר. אנשים היו יכולים עוד לזכור איך כשהיו צעירים סערה קשה הייתה פוגעת בכפר אחת לכמה שנים ואילו כעת, כשהם מבוגרים, יש 3 או 4 סערות שפוגעות בכפר מידי שנה. ההבנה הזו גרמה להם לתכנן ולהקים את הפרוייקט העצום מבחינתם של הקמת קיר המגן", אמר ד"ר גלילי. בסופו של דבר, הפסידו בני תל-חרייז במאבקם נגד הים וכשהמים המשיכו לעלות הם נטשו את הכפר. כעבור עוד כמה מאות שנים של עליית גובה פני הים, היישוב שלהם, יחד עם האחרים על קו החוף, שקע מתחת למים.

     

    "מדהים לראות איך הסוגיות שמעסיקות אותנו היום בנוגע לעליית מפלס מי הים והדרך להתמודד איתן העסיקו גם את אבותינו הקדומים לפני כ-7,000 שנים", הוסיף ד"ר גלילי. "המאבק באיתני הטבע באותם הימים הכריח את כל הקהילה להתארגן יחדיו ולקבל החלטות קשות. במקרה של הכפר בתל חרייז, ההחלטה הייתה להקים מונומנט יוצא דופן מבחינת ההשקעה והמשאבים בהשוואה לשאר המבנים של הכפר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים