ההנחיות החדשות להורדת ערכי הכולסטרול

בשיתוף סאנופי

אחד מכל ארבעה אנשים בישראל מעל גיל 45 סובל מיתר כולסטרול. יתר כולסטרול מתייחס למצב בו הכולסטרול "הרע" בגוף - המכונה גם LDL - שוקע בדפנות כלי הדם ועלול לגרום למצב של טרשת עורקים המובילה לפגיעה בזרימת הדם ללב וכן להפרעה באספקת הדם בעורקי הרגליים, עורקי הצואר ופגיעה באארוטה (אבי העורקים).

טרשת העורקים, ואיתה ההפרעות באספקת הדם לאיבריים חיוניים בגוף, שכיחה בחולים עם רקע גנטי משפחתי של מחלות לב וכלי דם ובנוסף בין גורמי הסיכון המשמעותיים להתפתחות טרשת עורקים ניתן למנות גם: מחלת הסוכרת, עישון, עודף משקל, יתר כולסטרול (שומנים) בדם ויתר לחץ דם. לאורך שנים רבות הולכת וגוברת ההבנה המדעית כי הפרעה בשומני הדם, ובעיקר יתר כולסטרול עם ערכי LDL מוגברים, תופסת מקום משמעותי מאוד בהתפתחות טרשת העורקים, בלב ובשאר עורקי הגוף.

אדם שחווה אירוע לבבי בסיכון ללקות באירוע נוסף(צילום: shutterstock )

על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תמותה ממחלות לב היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בישראל, והסיכון של אדם הסובל מיתר כולסטרול ללקות באירוע לבבי גבוה משמעותית בהשוואה לאדם עם רמות תקינות של כולסטרול.

יעדים חדשים לטיפול ביתר כולסטרול

לא בכדי לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות בכנס איגוד הקרדיולוגים האירופי בפריז ובו נקבעו יעדים חדשים לטיפול ביתר כולסטרול. אחד המסרים הבולטים הוא Lower is better, (יותר נמוך - יותר טוב) והדגש הוא על הורדת ערכי הכולסטרול הרע לערכים נמוכים יותר משחשבנו עד כה. אם עד היום סברנו שכולסטרול גבוה הוא רק מעל הערך של 130 מ"ג לדציליטר - הגיע הזמן לחשוב שנית.

היעדים החדשים והנמוכים יותר שנקבעו על-פי מודל הערכת סיכון (מדד ה-SCORE האירופאי) מתייחסים למטופלים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר וקובעים כי על רמת ה-LDL שלהם להיות נמוכה מ-55 מ"ג לדציליטר (עד היום הרמה המקובלת הייתה פחות מ-70 מ"ג לדציליטר) ואילו למטופלים הנמצאים ברמת סיכון גבוהה מומלץ כי רמת LDL תהיה נמוכה מ-70 מ"ג לדציליטר (ולא כפי שנהוג היה עד היום ברמה נמוכה מ-100 מ"ג לדציליטר).

קביעת ערכי כולסטרול תהיה בהתאם למטופל, על פי מצבו הרפואי ורמת הסיכון שלו. ניתן לעשות זאת על ידי שינוי באורח החיים הכולל תזונה דלת כולסטרול, פעילות גופנית וטיפול תרופתי. הטיפולים המקובלים כיום נחלקים למספר קבוצות טיפול ביניהן "סטטינים" (תרופות שמעכבות ייצור של אנזים שקובע את קצב ייצור הכולסטרול. עיכוב של האנזים בכבד מסייע בהורדת ערכי ה- LDL), תרופות לעיכוב ספיגת הכולסטרול, ושילוב בין שתי קבוצות אלו.

חשוב להקפיד על אורח חיים בריא(צילום: shutterstock)

בנוסף, בשנים האחרונות נוספו לארסנל הטיפולים תרופות מסוג מעכב 9PCSK שהוכחו כמסייעות בהורדת רמות הכולסטרול בדם, גם אצל חולים שהסטטינים לא הצליחו להפחית אצלם את רמת ה-LDL לרמה הרצויה. טיפולים אלו לא רק הוכיחו ירידה בערכי הכולסטרול, אלא גם הצליחו להפחית את התמותה בקרב חולים עם יתר כולסטרול שעברו אירוע לבבי ונמצאים בסיכון גבוה לאירוע נוסף.

לצד היעדים המספריים התייחסו ההמלצות לשלושה מסרים חשובים נוספים:

1. Lower Is Better (יותר נמוך - יותר טוב): ככל שנצליח להוריד את ערכי הכולסטרול לרמה הנמוכה ביותר באמצעות שילוב של שינוי אורח חיים, תזונה וטיפול תרופתי נלווה - כך ייטב. במידה ולא הגענו לערכי המטרה הנמוכים – קיימת חשיבות של טיפול תרופתי משולב

2. טיפול בחולים לפי רמת הסיכון שלהם: אנו מטפלים בסופו של דבר בכל אדם באופן פרטני ומתאימים כל טיפול ויעד טיפולי לחולה הספציפי. לדוגמה: אדם שאין לו גורמי סיכון נוספים לטרשת עורקים דוגמת רקע משפחתי, עישון, יתר לחץ דם וסוכרת יכול לחיות עם רמות כולסטרול קצת יותר גבוהות מהנורמה כל עוד הוא שומר על איזון בדרך של אורח חיים בריא ופעיל, תזונה נכונה, בדיקות דם שגרתיות ומעקב רופא. יחד עם זאת, אדם הנמצא בסיכון גבוה עקב גורמי סיכון נוספים ובוודאי חולים לאחר אירוע לבבי וכאלו שידוע שיש להם טרשת עורקית, יימצאו בקטגוריה הגבוהה ביותר והשאיפה תהיה להוריד את ערכי הכולסטרול שלהם לערכים הנמוכים ככל שניתן, בסיוע כמובן של שינוי באורח חיים וטיפול תרופתי מתאים.

3. קבוצת טיפול נוספת: על פי הקוים המנחים של האיגוד האירופי לקרדיולוגיה, למטופלים שחוו אירוע לבבי ולא הצליחו להגיע לערכי כולסטרול שנקבעו באמצעות טיפול בסטטינים או עם הטיפולים הנוספים שקיימים היום, כגון תרופות לעיכוב ספיגת הכולסטרול, קיימת קבוצת טיפול נוספת מסוג מעכבי PCSK9.

אין ספק כי הדגש המיידי הוא על טיפול מהיר ויעיל באירוע הלב הראשון. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי אדם שחווה אירוע לבבי נותר בסיכון גבוה ללקות באירוע לבבי נוסף בשנים שלאחר מכן. אירוע לב או אירוע מוחי בעקבות טרשת עורקים שנגרמת מיתר כולסטרול מהווה "נורת אזהרה" המחייבת התערבות טיפולית יעילה ומהירה על מנת להפחית את הסיכון לתמותה מהמחלה. למעשה זה אחד מהמסרים המרכזיים והחשובים בהנחיות החדשות.

שינוי אורח חיים

הטיפול הרפואי שלנו בחולים עם יתר כולסטרול אינו פעולה חד פעמית של "שגר ושכח". יש חשיבות גדולה לשינוי אורח חיים, פעילות גופנית סדירה ושינויי תזונתי ארוך טווח. מעבר לכך, יש דגש על מעקב צמוד אחר החולה על מנת לוודא שהטיפול שניתן לו מתאים ויעיל, וכי הם מגיעים אכן לערכי המטרה תחת הטיפול הספצפי.

הבשורות הטובות הן כי במידה והמטופל לא מגיע לערכי הכולסטרול המומלצים, וכמובן אם הוא נמצא בקבוצת סיכון, קיימים כיום בידינו הכלים לתת לחולים את הטיפול המיטבי למצבם. המטרה שלנו אינה רק להוריד את ערכי הכולסטרול למספרים נמוכים, אלא גם להבטיח את איכות חייהם עם פחות אירועי לב, פחות אשפוזים ופחות צורך בטיפולים דחופים.

לצורך כך אנו משתמשים יותר ויותר בטיפולים חדשניים. יחד עם זאת ולמרות ההתקדמות הגדולה בשנים האחרונות, מניעה היא התרופה הטובה ביותר. נסו להקפיד על ערכי הכולסטרול המומלצים לצד אורח חיים פעיל ותזונה בריאה, ובכל מקרה, ובעיקר במצב בו אתם נמצאים בסיכון מוגבר - עקב היסטוריה משפחתי או מחלות נלוות - פנו לרופא המשפחה ולקרדיולוג על מנת להיבדק לאבחון מוקדם!