עושה היסטוריה: בעל תסמונת דאון רץ בבחירות

מדי יום בראיין ראסל מתרגל בביתו דיבור בפני קהל, ואז יוצא לרחוב ומחלק עלונים עם תמונתו. לראסל בן ה-27, שלוקה בתסמונת דאון, יש משימה גדולה בחודש הבא: הוא רץ בבחירות לפרלמנט בפרו.

עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

ראסל עובר מדלת לדלת בבירה לימה, ומבקש את תמיכת התושבים. הוא רוצה לנצל את הקמפיין שלו כדי להעלות את המודעות לאנשים שסובלים מבעיות התפתחות. הוא מצהיר שהוא מהווה אלטרנטיבה לגל השחיתות בפוליטיקה הפרואנית, שחיתות שהפילה נשיאים והחלישה מוסדות דמוקרטיים.

בראיין ראסל בקמפיין בלימה(צילום: AP)

"הראשון שלוקה בתסמונת ורץ למשרה ציבורית"(צילום: AP)

"אני מישהו נקי, כן, שקוף", אומר ראסל בראיון ל-AP ומלטף את הכלב שלו, אמור. המטרה שלו בבחירות היא "לנפץ את המוסכמה" לפיה בעלי תסמונת דאון לא יכולים להיות עצמאיים.

לפי קרן תסמונת הדאון העולמית, ייתכן שראסל הוא הראשון שלוקה בתסמונת ורץ למשרה ציבורית ברחבי העולם. "אנחנו מאושרים שבראיין ראסל רץ לקונגרס בפרו", אמרה מישל סי וויטן, הנשיאה והמנכ"לית של הקרן. "ככל שידוע לנו הוא הראשון שלוקה בתסמונת דאון ורץ למשרה ציבורית. הוא מראה לעולם שאנחנו צריכים גיוון בכל תחומי החברה – כולל בממשלות שלנו".

"אני מישהו נקי, כן, שקוף"(צילום: AP)

ב-2013 אנחלה בצ'ייר, גם היא בעלת תסמונת דאון, הפכה לחברת מועצה בעיר ויאדוליד בספרד. בניגוד לראסל היא לא התמודדה בבחירות על התפקיד, ומונתה במקום חבר מועצה שפרש בגלל פרשת שחיתות.

ראסל רץ בבחירות מטעם מפלגת "אומת-פרו", מפלגת מרכז-ימין שלא ממש מוכרת לקהל הרחב ובבחירות הקודמות קיבלה תוצאה מאכזבת. הקמפיין האמיץ של ראסל, לקראת הבחירות לפרלמנט ב-26 בינואר, מעורר תשומת לב גדולה. פורום של אנשי שמאל הזמין אותו להתארח בכנס. ראסל ביקש מהנוכחים להיאבק למען אנשים כמוהו, בלי קשר לדעות הפוליטיות שלהם.

ראסל בביתו בלימה(צילום: AP)

"אני רוצה שלאנשים במצב שלי יהיה קול", אומר ראסל, שלמד תקשורת באוניברסיטה. הוא מספר שההורים שלו עודדו אותו להיות עצמאי. "למדתי לקרוא ולכתוב, ללכת, לרוץ ולאכול, ובעיקר לכבד את עצמי", מספר המועמד הצעיר. גלדיס, אמו של ראסל, גאה בבנה: "האמת שזה מאוד מרשים, מכיוון שבראיין משנה את ההיסטוריה – וזה הדבר הכי חשוב". גלדיס, מורה לאנגלית, אומרת שהבן שלה הוא "סמל".

קרלוס מסה, פנסיונר שפגש את ראסל, מבטיח להצביע לו. "הוא רוצה לעשות כמיטב יכולתו, והאנשים 'הנורמליים' מנסים לגנוב מהמדינה. זה הבדל גדול", אומר מסה. "אנחנו חייבים לתת לו צ'אנס", אומרת אלנה סבדרה, שעובדת כמזכירה, ולוחצת את ידו של בראיין.

עם אמא גלדיס. "הוא סמל"(צילום: AP)

עלון של ראסל, והכלב אמור(צילום: AP)

לפי הנתונים הרשמיים בפרו, מבין 30 מיליון התושבים יש כ-3 מיליון בעלי מוגבלויות. אין נתונים על מספר הפרואנים בעלי תסמונת דאון אך ההיסטוריונית ליליאנה פנהררה, מייסדת "החברה הפרואנית לתסמונת דאון", מעריכה שמדובר בעד 25 אלף איש.

חוקים חדשים בפרו שינו בשנה שעברה את היחס של המדינה לבעלי מוגבלויות. עד אותם חוקים בעלי מוגבלויות היו צריכים שנציג מטעמם יבצע שלל פעולות כמו הצבעה בבחירות, חתימה על חוזה עבודה, רכישת כרטיס אשראי וגם רישום לנישואין.

פנהררה מברכת על המועמדות של ראסל, ואומרת שהוא עושה שירות גדול למאבק באפליה נגד בעלי תסמונת דאון -שמתקשים להתגבר על הדעות הקדומות וחיים לעיתים קרובות בשולי החברה. היא מציינת שאם ראסל ייבחר צריכים להתייחס אליו כמו לכל פוליטיקאי אחר, וגם לשפוט את עבודתו בהתאם.