שתף קטע נבחר

מה יעשו המפלגות הקטנות?

נותרו פחות מ-80 יום עד ליום הבחירות בישראל והמפלגות נערכות מחדש, חלקן בתקווה לנסוק ואחרות עם התקווה לשרוד. כיצד תתחלק המפה הפוליטית לקראת יום הבוחר, אילו מפלגות צפויות להתאחד, ואילו עלולות להיכחד? כל הפרטים

עוד לפני שפוזרה הכנסת ה-22, החלו המפלגות להיערך לבחירות לכנסת ה-23. העיסוק הרב בסוגיה היה ניכר בעיקר במסרים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו״ר סיעת כחול לבן בני גנץ לציבור בעת פרפורי הגסיסה של המשא ומתן הקואליציוני העקר אשר ניהלו שבועות ארוכים ומפרכים.

 

יריית הפתיחה של סיעת כחול לבן הייתה ההכרזה המפתיעה אודות ויתורו של יאיר לפיד על הסכם הרוטציה עם בני גנץ, עליו הכריזו כשהשיקו את השותפות ביניהם בשנה שעברה. יתכן והתזמון היה מוקדם מדי שכן בדרך כלל להכרזות שכאלו יש השפעה קצרת מועד על שיקולי הבוחרים. יחד עם זאת, יאמר כי סקרים פנימיים שנערכו עוד במהלך ימי הבחירות הקודמות, הוכיחו כי ויתור של יאיר לפיד על הרוטציה היה מחזק את כחול לבן וגם את מעמדו הציבורי של יאיר לפיד, שכן הייתה בכך הוכחת בגרות ובשלות פוליטית. על-כן, נשאלת השאלה האם הם לא ירו מוקדם מדי.

 

בנימין נתניהו מצדו, ממשיך במלחמתו ברשות אכיפת החוק. לפני שבועיים יזמה מפלגת הליכוד ומימנה הפגנת תמיכה בראש הממשלה ברחבת מוזיאון תל-אביב.

 

אביגדור ליברמן בני גנץ ביבי נתניהו  (צילום: רויטרס, AFP, אבי מועלם)
סיבוב שלישי.(צילום: רויטרס, AFP, אבי מועלם)

 

להפגנה הגיעו לפי הערכות שונות כ-2,000 עד 3,000 מפגינים אולם החשיבות לא הייתה בכמות כי אם במסר. מהלך נוסף וקריטי לא פחות מוביל בנימין נתניהו באמצעות שר המשפטים שלו, אמיר אוחנה, אשר הכריז על מינויה של הגברת אורלי בן ארי-גינזברג לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה, למרות שאינה עומדת בתנאי הסף לתפקיד מבחינת ניסיון. השר אוחנה יודע כי המהלך לא יעמוד בבג"צ, אולם בונה על הפרופיל התקשורתי הגבוה של המינוי והמאבק בו להוכחת טענתו של נתניהו כי מערכת אכיפת החוק פועלת כחונטה וכנגד החלטות נבחרי הציבור.

 

כל אלו התרחשויות אשר נסובות סביב המפלגות הגדולות, אך מלבד שתי אלו, ישנן בכנסת עוד מפלגות, ולא מעט מהן. לוח הזמנים הפוליטי הוא קצר מאד. למפלגות יש רק 82 ימים מיום פיזור הכנסת ועד לבחירות (נכון לסופש זה נותרו עוד 72 ימים בלבד עד ליום הבחירות הקרוב). הבחירות נקבעו, בפכם השלישית בשנה האחרונה, ליום שני, שניים במרץ. המפלגות נדרשות להגיש את רשימותיהן לכנסת עד לתאריך ה-15 בינואר ועל כן, קשה להאמין כי נראה שינויים רבים ברשימות המפלגות, אלא אם כן יהיו איחודים וגם אז קשה לצפות להפתעות מרעישות בגזרת השמות, למעט שם אחד שחזר לבורסה והוא שמה של שרת החוץ לשעבר ציפי לבני שעל-פי שמועות מנהלת מגעים עם כחול לבן. ללבני אין צבא מאחוריה אולם שמה עדיין שווה כשני מנדטים וכאשר יש שוויון בין הגושים, שני מנדטים יכולים להכריע את הכף לניצחון.

 

ימין חדש-ישן

מה צפוי לנו בימין? הימין החדש ונפתלי בנט נמצאים בפריחה. העסקה שרקח עם נתניהו ומינויו לשר בטחון משפרים את מעמדו הציבורי של מי שרק לפני שלושה חודשים פוטר בבושת פנים ממשרד החינוך. הסקרים נותנים לימין החדש שישה מנדטים כרגע ולאור ניסיון העבר אשר לימד אותנו כי החיבור עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי לא עלה יפה, נראה כי בנט ירוץ עד הסוף כמפלגה עצמאית ומבלי לחבור לרשימות אחרות. הדבר עשוי גם לסייע לנתניהו מאחר וישנם אנשי ימין אשר לא יצביעו לליכוד בגלל כתבי האישום ויעדיפו להצביע לרשימת הימין החדש.

 

מימין לבנט איחוד מפלגות הימין בראשות הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' ככל הנראה ישלבו כוחות הפעם עם עוצמה יהודית של איתמר בן-גברי. אמנם עוצמה יהודית לא עברה את אחוז החסימה אך בכל זאת זכתה ל- 84,000 קולות והדבר שווה בין שניים לשלושה מנדטים לרשימה המורחבת. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי אם יבחר רה״מ בנימין נתניהו להקצין את הטון, הראשונים להיפגע מכך, בדיוק כמו בבחירות הקודמות, יהיו איחוד מפלגות הימין, אשר איבדו מצביעים שביקשו לחזק את נתניהו והליכוד על חשבון הגוש.

 

הישרדות משמאל

ומה קורה בשמאל? האם העבודה והמחנה הדמוקרטי ישרדו? ובכן, הקרב בין בנימין נתניהו לבני גנץ פוגע במפלגות האחיות מימין ומשמאל. מרצ שרדה בקושי את שתי מערכות הבחירות וגם האיחוד עם אהוד ברק וסתיו שפיר הניב רק חמישה מנדטים למחנה הדמוקרטי. עמיר פרץ מצדו, מבין גם הוא את הסכנה, אך נראה כי כרגע השותפות עם אורלי לוי, מונעת כל אפשרות לריצה משותפת.

 

בפני פרץ עומדת גם האפשרות לנסות ולרוץ בגוש טכני עם כחול לבן וכך להבטיח שקולות השמאל המובהק ילכו למרצ, המחנה הדמוקרטי, בעוד שמפלגת העבודה תסייע לחזק את סיעת כחול לבן. כרגע, כשהקלפים מתחלקים מחדש, קשה לדעת כרגע כיצד יפעל עמיר פרץ.

 

ומה יעשה ליברמן? ובכן, ליברמן, האיש שעמד במילתו, נמצא הפעם במצוקה. בבחירות לכנסת ה-22 רץ תחת ההכרזה כי רק הוא יוכל להביא להקמת ממשלת אחדות, הכרזה שהגדילה את כוחו מחמישה לשמונה מנדטים. ואולם למרות מאמציו, ממשלת אחדות לא קמה ואזרחי מדינת ישראל נכנסים למערכת בחירות שלישית בתוך שנה. מה יוכל ליברמן להבטיח כרגע שעוד לא הבטיח? לדעתי ליברמן ימשיך בקו האנטי חרדי, אולם מבחינתו קיים סיכון ממשי שהקולות שהגיעו אליו, בעיקר מכחול לבן ומהליכוד בבחירות האחרונות, ישובו הביתה.

 

מי שיכולים להוות שוברי השוויון הם הרשימה המשותפת. בבחירות האחרונות על אחוז ההשתתפות במגזר הערבי בצורה ניכרת מה שהפך את הרשימה המשותפת לסיעה השלישית בגודלה בכנסת ישראל. תחת הנהגתו של איימן עודה, החלו ברשימה המשותפת להפנות את מרכז הכובד של פועלם והשיח שלהם אל עבר החברה הערבים ומצוקותיה במדינת ישראל והדבר מיתרגם לעלייה בתמיכה בהם. במצב בו גם כחול לבן וגם הרשימה המשותפת יתחזקו, וייווצר גוש שמאל-ערבים בן 61 מנדטים, גנץ יעזור עוז ויזמין את עודה להצטרף לממשלה על-חשבון ממשלה רחבה עם הליכוד וליברמן.

אבל, בפוקר יש אמרה שאת הכסף סופרים במדרגות. הכל תיאורטי עד לאחר ספירת הקולות. גם נתניהו וגם גנץ מקווים כי כוחם יגדל וכי הבחירות הללו יביאו להכרעה. המציאות מורכבת יותר ותלויה בסופו של דבר בבוחרים, אשר כוחם רב, גם אם חלקם לא מאמין בכך.

בשורה התחתונה – מי שרוצה הכרעה חייב לצאת ולהצביע!

נמשיך לעקוב ולעדכן.

 

Kobi.cohen@gmail.com

 

 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים