שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    היום הקצר בשנה, כריסמס וגם חנוכה

    מה הקשר בין היום הכי קצר בשנה, חנוכה וחג המולד? ואיך כולם קשורים לגובה השמש בשמיים ולפגניים

    היום (א'), ב-22 בדצמבר בשעה 6:21 שעון ישראל, חל מפנה החורף. בשפה עממית זה היום הקצר ביותר בשנה או תחילתו של החורף האסטרונומי. אם כן מדוע הוא חל בנקודת זמן מאוד מסוימת?

     

    כדור הארץ נע סביב השמש במסלול אליפטי קמעה כאשר ציר הסיבוב שלו נטוי בזווית של 23.5 מעלות ביחס לאנך למישור ההקפה. מחצית השנה פונה חציו הדרומי של כדור הארץ אל השמש ובחציה השני חלקו הצפוני. וזו הסיבה העיקרית לעונות השנה - בחצי הכדור הפונה אל השמש יהיה קיץ ובחצי השני חורף.

     

    מדע בין כוכבים: הכל על השמש    (יוצר: אסף קוזין, קרינות: שירי הדר, עריכה ואנימציה: שי שבתאי)

    מדע בין כוכבים: הכל על השמש    (יוצר: אסף קוזין, קרינות: שירי הדר, עריכה ואנימציה: שי שבתאי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אפשר להבין את הסיבה לחילופי העונות מהתנועה המדומה של השמש על כיפת השמיים; אם נמדוד במשך השנה את מיקום השמש מעל האופק בדיוק בשעת הצהרים, כאשר היא מצויה בדיוק בדרום, נראה שבקיץ היא הרבה יותר גבוהה מאשר בחורף. בישראל מגיע גובהה לכ-81 מעלות מעל האופק ביום הארוך ביותר ולכ-34 מעלות ביום הקצר ביותר.

     

    ההבדל בגובה השמש מעל האופק בין הקיץ והחורף מביאים לשתי תוצאות: כאשר השמש גבוהה יותר מעל האופק היא מחממת באופן יעיל יותר את הקרקע. ולכן חם יותר. קרני השמש פוגעות בזווית חדה יותר בקרקע ולכן סך הקרינה המתקבל ליחידת שטח גבוה יותר. כמו כן ככל שהשמש גבוהה יותר מעל האופק, קרניה חודרות באופן יעיל יותר את האטמוספירה (דוגמה קיצונית להשפעת גובה השמש מעל האופק על יעילות הקרינה שלה לכך היא שעות השקיעה או הזריחה).

     

    בנוסף, ככל שגובה השמש מעל האופק גדול יותר, כך גדול יותר חלק המעגל של מסלולה המדומה בשמיים המצוי מעל האופק, לכן יש יותר שעות אור. זו הסיבה שהימים מתארכים (נזכור - הכוונה במונח "יום" - שעות האור מתוך סך שעות היממה).

     

    בחורף השמש נמוכה יותר ולכן קר יותר ואורך היום קצר יותר. פעמיים בשנה, בימי השוויון, אורך היום משתווה בדיוק לאורך הלילה (באופן מעשי זה לא קורה ביום השוויון עצמו כי האטמוספירה מאפשרת לנו לראות את השמש כמה דקות לפני זריחתה האמיתית וכמה דקות לאחר שקיעתה האמיתית).

     

    לו נביט על השמש מדי יום בעת הצהרים מהיום הארוך ביותר, נראה שמדי יום היא תראה נמוך יותר (כמובן שאין להביט בכל אופן על השמש – סכנת עיוורון!). מגמה זו תימשך עד ליום הקצר ביותר, וברגע מסוים, שחל היום בשעה 21:47 לפי שעון ישראל, השמש תתחיל לעלות צפונה והימים יתחילו להתארך.

     

    כריסמס וחנוכה 

    המגמה שבה הימים מתקצרים ומאיימים להפוך ללילה נצחי מתהפכת ולכן נקרא יום זה "יום היפוך החורף" (בלעז – Winter solstice). קל לתאר את הפאניקה שאחזה בקדמונים כשראו בעיניים כלות מדי שנה את השמש נעה לכיוון האופק, מאיימת לרדת אל האופק ולא לעלות יותר. לכן, סמוך ליום הקצר ביותר נערכו ברחבי העולם העתיק טקסים שלוו לעתים בהעלאת קורבנות, כדי לכפר על החטאים ולשכנע את האלים שיסירו את רוע הגזירה. והנה הפלא ופלא, זעקת החוטאים נשמעה מדי שנה ואף נתקבלה... ולראיה - השמש חזרה לעלות והימים החלו להתארך שוב.

     

    כריסמס ברובע הנוצרי בירושלים (צילום: אלי מנדלבאום)
    כריסמס ברובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    לאות תודה והוקרה נערכו פסטיבלים בכל העולם לחוג את חזרת השמש למסלולה. פסטיבלים אלה נחוגו מיד לאחר יום ההיפוך בכל רחבי העולם העתיק. לפני 2000 שנה, צצה והפציעה דת חדשה בעולם שמבשרה הוא ישוע, שלאחר מותו - כך אומרים הנוצרים - קם לתחיה, ממש כשמש המתאוששת. הכריסמס נחוג מיד לאחר יום השוויון והוא בא לציין במקור את לידתה מחדש של השמש, ואת מה שהפך בדת החדשה שהתהוותה, ללידתו של ישוע ב-25 בדצמבר. למעשה, הכריסמס הוא גלגולו של החג הרומאי הקדום - הסטורנליה, שנחוג סמוך ליום הקצר בשנה, לכבוד האל סטורן.

     

    אולם גם לנו יש חג שמסמל את ניצחון האור על החושך, את המאורות ואת פך השמן שלא נגמר. הריהו חג החנוכה. אמנם, חג זה נחוג לציון הניצחון של המכבים על היוונים, אולם, כמו כל החגים שנחוגו בעת ההיא, גם לחג הזה שורשים הקשורים, כמו יתר שלושת הרגלים, בעונות השנה. המוטיבים של ניצחון האור על החושך הוא בדיוק הקישור של חג ניצחון המכבים על היונים לניצחון האור - השמש, על חשכת הלילה. גם שמו של הנר ראשי של נרות החנוכה – השמש, הוא ממופוטמיה.

     

    והרי, אין טוב יותר מציטוט דעת חכמים בקשר לאחד ממקורות חג החנוכה: "תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר: 'אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים'. עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה. כיוון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר: 'מנהגו של עולם הוא'. הלך ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים". (בבלי מסכת עבודה זרה ח ע"א).

     

    מידע נוסף על אירועים אסטרונומיים נוספים הנראים מישראל אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים ספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים