"אין לי כסף לתרופות, להדליק לילדה חימום"

 אריאלה צורף (54) מתגוררת עם יואל, אביה הקשיש, ניצול השואה, ועם בתה בת ה-12 אותה היא מגדלת לבדה. עד לא מזמן עבדה כמעצבת גרפית מוכשרת. מאז שעברה אירוע מוחי ידה הימנית משותקת, היא אינה מועסקת והבית כולו מתקיים מקצבת הנכות הזעומה שלה. "אין לי כסף לתרופות, להדליק תנור חימום לילדה", היא משתפת.

צפו בישראלים שמתקשים לשרוד בחורף 2020:

"כשאבא עוד יכל היינו מסתובבים ברחובות, מחפשים מציאות", היא מוסיפה ומתארת את המציאות הקשה בה היא נאלצת להיעזר באנשים טובים כדי לשרוד ולהאכיל את בני ביתה. מציאות לא קלה שכוללת מכירה של מוצרי חשמל וריהוט, רק כדי שיהיה מעט כסף בכיס.

"החלום שלי זה שהיא תהיה באוניברסיטה", אומרת צורף על בתה הקטנה, "או לפחות לקחת אותה ליום כיף, להרגיש רגילים כאלו" היא מוסיפה בקשה, צנועה יותר. אחד הרגעים הקשים בעדות שלה היה החלק בו היא מודה שהאופציה לעיסוק בזנות, כדי לשרוד, עלתה על השולחן.

כמה עוד הניצולים צריכה לסבול?

גם ג'ני רוזנשטיין, ניצולת שואה בת 84 הסכימה להיחשף: "אני מתביישת, הייתי פורצת בבכי אבל אני לא רוצה לפני המצלמות לבכות, כי אני חזקה". היא משתפת באומץ שבמשך תקופה ארוכה נעזרה בטיפולים נפשיים ותרופות כדי להצליח לתפקד אחרי מה שעברה בשואה. היא מספרת שהגרמנים תפסו אותה בשואה - וכרתו את הראש של אחותה עם גרזן מול עינייה, הם כיבו עליה סיגריות ושרפו את פניה והיו מאיימים עליה ועל היהודים הנוספים עם כלבים שהורעבו במשך ימים ארוכים.

"כשאבא עוד יכל היינו מסתובבים ברחובות, מחפשים מציאות". אריאלה ויואל

"את היהודים שהיו רוצחים, היו נותנים כמאכל לכלבים", היא מסבירה. "זה כבר די כואב אז מגיע לי לסבול עוד? לא אכפת לאנשים, לא אכפת לממשלה, לא אכפת לכולם שאני צריכה לסבול ועוד אנשים כמוני סובלים?" היא תוהה בתסכול ועצב. ג'ני מעבירה הרצאות על מה שעברה וכחלק מהשיקום שלה עוסקת גם בציור.

מצבו של מנחם (השם המלא שמור במערכת) בן ה-78 מדרום הארץ, עגום גם הוא. "הילדים לא בקשר איתי. קצת השתגעתי אחרי המלחמות, לא יותר מדי אבל קצת חטפתי הלם. זה לא התאים להם. אני לא מאשים אותם אבל אני מתגעגע", הוא מוסיף. "לפחות יש לי את העמותות שעוזרות כי אין לי הרבה ממה לחיות, אבל אני לא מתלונן. יש לי תנור שלפעמים עובד ולפעמים לא. מקווה שהעמותה תביא לי אחד אחר וגם כמה שמיכות, הם נורא נחמדים וגם מדברים איתי קצת כשהם באים אלי. אני בטוח שיש עוד אנשים כמוני וצריך לעזור, אפילו קצת".

"לא אכפת לאנשים? לא אכפת לממשלה?" ג'ני רוזנשטיין

עמותת "חסדי נעמי"תומכת בלמעלה מ-10,000 משפחות באופן קבוע וברבים נוספים מעת לעת. מערך ההתנדבות שלה כולל למעלה מ-20,000 מתנדבים ומתנדבות הפועלים בכ-40 נקודות חלוקה ברחבי הארץ. מכספי קמפיין גיוס ההמונים שלה הם מבקשים לרכוש ערכות חירום לחורף הכוללות: תנור (רדיאטור) + שמיכת פוך + צעיף, זוג כפפות ומחמם אוזניים.

"אנחנו יודעים שחלקכם מתוסכלים מהבחירות הנוספות, אבל בואו נמנע מלחפש אשמים - ונתמקד בלסייע", אומרים נציגי העמותה. "אם אין לכם את היכולת לתרום אך יש לכם כפפות שמיכה וכו שאתם יכולים למסור (מטעמי הגיינה ובריאות: מוצרים מהניילון) אתם יותר ממוזמנים להגיע לבר יוחאי 10 בני ברק ולמסור לנו אותם, נחלק גם אותם למי שצריך. הכי חשוב, אם אתם מכירים מישהו שקר לו בחורף וזקוק לעזרה חברו אותו אלינו".

• מכירים קשיש או ניצול שואה שזקוק לאמצעי חימום? צרו קשר בדחיפות! מוקד החירום של עמותת ״חסדי נעמי״ פעיל 24 שעות: 03-6-777-777.  
• רוצים לעזור להם לעבור את החורף בכבוד? היכנסו לקמפיין גיוס המונים ותרמו ככל שתוכלו.