שתף קטע נבחר

צאו לנו מבית הספר, אנחנו לא עומדים להתנצר

במסגרת לימודי אנגלית הכנו דוכנים של חג המולד, אבל מהתקשורת למדנו שמדובר בלא פחות מהמרת דת. תלמידה מהרצליה תוהה: אתם אמיתיים?

 

 

 

 

 

תלמידים חוגגים חג מולד בהרצליה (צילום: אלעד צדקוב)
דוכן בבית הספר "יד גיורא" בהרצליה(צילום: אלעד צדקוב)

סקופ: בשנה שעברה חגגנו בבית ספר יד גיורא בהרצליה את האלווין – ליל כל הקדושים. טוב, לא חגגנו, ציינו. אבל צריך ליצור שערורייה. במהלך שיעור אנגלית קישטנו שולחן עם דלעת, ממתקים ועוגות צבעוניות. קישטנו את הכיתה בהתאם לנושא והכנו משחקים שקשורים לחג. ואף ילד לא התנצר.

 

 

השנה החליטו המורים לאנגלית בבית הספר לציין את חנוכה באופן קצת שונה: "הפסקה פעילה" – הפסקה ארוכה מהרגיל שבה התלמידים מעבירים פעילויות בנושא מסוים – באנגלית. הנושא שנבחר היה "חנו-כריסמס".

 

לפני שבועיים בערך התחילו התלמידים שמעורבים לתכנן את הדוכנים שלהם – חצי דוכני חנוכה וחצי דוכני חג מולד. השולחנות שקושטו, הפעילויות שתוכננו, האוכל שהוכן - נועדו לסייע לנו ללמוד אנגלית. על דתות אנחנו לומדים בשיעורי היסטוריה, כאן היה מדובר בפעילות אחת מיני רבות בשפה. למרות זאת, גילינו בתקשורת שמנסים להפיח בנו רוח של נצרות.

 

האמת לא הייתה יכולה להיות רחוקה יותר: חג המולד הוא מוכר, כולנו רואים עליו פרקים בטלוויזיה והרשתות החברתיות מלאות בתמונות שמתעדות כיצד העולם הנוצרי מתארגן לקראתו. כל ילדי ישראל מכירים את שיר הכריסטמס שרץ עכשיו בטיק-טוק. אז מה? יש ילד אחד שהתנצר בגלל זה? יש ילדה אחת שהחליפה את דתה?

 

בסך הכול רצינו לעשות קצת כיף וליהנות מאווירה מיוחדת, אבל גילינו שמאחורי זה עומדת "אג'נדה רחבה יותר שמניעות קבוצות לחץ, עמותות וקרנות באופן מגמתי לטשטוש היהדות של ילדינו".

 

אנחנו רוצים ללמוד בדרך חווייתית ולא להיות תקועים כל היום בתוך ספרים. בשנה שעברה, במסגרת לימודי האנגלית, עסקנו בארצות. אני הכנתי דוכן על קוסטה ריקה. ילדים אחרים הכינו דוכנים על מדינות אחרות. ואיכשהו, כולנו נשארנו ישראלים. בשיעורי ההיסטוריה למדנו על בודהיזם (שהיא מעין דת ומאוד מגניבה בעיניי) ועל אסלאם. ועדין, אף ילד לא המיר את דתו.

 

בבית הספר לומדים ילדים דתיים, מסורתיים וחילוניים. כל אחד מאיתנו מתייחס אחרת לדת. זכותו של כל אחד וזכותה של כל אחת מאיתנו לחיות את החיים בהתאם למה שנראה לנו. כן, אנחנו עדיין ילדים. נכון, אנחנו מושפעים לפעמים מכל מיני דברים, אבל אנחנו הרבה יותר חכמים ממה שאתם מייחסים לנו. וגם לנו יש דעות בנושאים שונים.

 

ונניח שנער או נערה ירצו להמיר את דתם. מה פסול בזה? בדיוק כמו שיש אנשים שמתגיירים. אנשים עושים שינויים בחייהם כל הזמן. זה בינם לבין משפחתם, ולא עניינו של חבר מועצה כזה או אחר.

 

כל אלה שנחרדים למראה עץ אשוח או ילדות עם כובעים אדומים מחודדים, תעשו לי טובה: תנו לנו לעשות קצת כיף במהלך הפסקה אחת, ותשאירו את הפוליטיקה שלכם מחוץ לבית ספרנו.

 

  • הכותבת היא תלמידת כתה ח' בחטיבת הביניים "יד גיורא" בהרצליה

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלעד צדקוב
תלמידים בבית הספר "יד גיורא"
צילום: אלעד צדקוב
מומלצים