אבחון מוקדם של סרטן השד: החשיבות והטיפול המתאים

בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ

סרטן השד אינה מחלה אחת, למעשה יש סוגים שונים של המחלה. הסוג המסוים של המחלה קובע את פרוטוקול הטיפול ולמרות מה שכולם חושבים, לא כל טיפול מתחיל דווקא בניתוח או פעולה כירורגית. ד"ר לריסה ריבו, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד על שם סמסון, מסבירה.

מה בעצם המשמעות של גילוי מוקדם ומה המטרה הטיפולית של השלב הזה?

"הכי חשוב במחלות סרטן, כולל סרטן שד, זה גילוי מוקדם. זה חלון ההזדמנויות שאנחנו מדברים עליו לא כהארכת חיים של חודשים, אלא על חיים ארוכים, שלמים, מלאים במשפחה".

כאשר מתגלה ממצא חשוד מי בעצם הגורם הראשון שאת מפנה את המטופלת אליו, עם מי חשוב שהיא תתייעץ?

"אני חושבת שקודם כל, אישה שמרגישה משהו בשד מגיעה לכירורג, אז האבחנה הראשונית היא כירורגית, רצוי שיהיה כירורג שד, אבל זה לא תמיד מתאפשר. הכירורג מפנה את האישה לשלבים הבאים: לממוגרפיה, לאולטרסאונד, לביופסיות, לכל מה שקשור לאבחנה וגילוי. ברגע שמתקבלת האבחנה כי מדובר בסרטן שד, היא עוברת לטיפול בידי האונקולוג או נשארת בטיפול אצל הכירורג.

"פה אנחנו תמיד מציינים שנורא חשוב שיהיה שיח בין הכירורגים לאונקולוגים, שההחלטה שתתקבל עבור אותה אישה תהיה מאוד מושכלת ומאוד ספציפית לה. ההחלטה מתקבלת בדרך כלל בישיבה מולטי דיסיפלינרית הכוללת כירורגים, אונקולוגים ואנשי ממוגרפיה, אזי ההחלטה יכולה לנוע בין כיוון של כירורגיה לאונקולוגיה. למעשה יש היום שתי אופציות, האחת להתחיל מטיפול כירורגי, עוד פעם, גם אותה החלטה מתקבלת יחד עם אונקולוג. מדובר בדרך כלל בגידולים קטנים שלא מערבים את העור, זה מאפשר לעשות ניתוח יפה וקוסמטי. אופציה שניה היא להתחיל עם טיפול טרום ניתוחי ולהביא את החולה לניתוח במצב הכי אופטימלי עבורה.

מה זה בעצם טיפול טרום ניתוחי?

"מדובר בטיפול שמטרתו להקטין את הגידול, לאפשר לכירורג ניתוח יותר יפה, יותר קטן, לשמור על בלוטות הלימפה. זאת אומרת לגרום פחות נזק, הן מבחינה גופנית והן מבחינת אסתטיקה של האישה, זו אחת המטרות הכי חשובות. המטרה השנייה היא שאנחנו רוצים לדעת איך הגידול יגיב לטיפול. אנחנו למעשה בודקים את היעילות של הטיפול ברגע שהגידול קיים כי אחרת אין לנו דרך לבדוק. בשנים האחרונות, בעקבות פרסומים חדשים, אנחנו משנים את המדיניות הטיפולית הפוסט ניתוחית בעקבות מה שאנחנו רואים לפני ניתוח. זאת אומרת, התגובה הטרום ניתוחית תיתן לנו אופציה להציע לחולה טיפול פוסט ניתוחי שיכול להיות טוב יותר עבורה".

איך מודדים אם טיפול טרום ניתוחי הצליח?

"לאחר סיום הטיפול הטרום ניתוחי, האישה עוברת ניתוח כאשר כל הרקמה שהוצאה בניתוח נשלחת לבדיקה פתולוגית, באמצעות בדיקה זו, אנחנו אמורים לקבל תשובה האם נשארו תאים סרטניים ברקמת הגידול שהוציאו או לא. יש מושג שנקרא PCR זאת אומרת היעלמות מוחלטת של תאי גידול בשד ובבלוטות הלימפה, זה למעשה מה שאנחנו רוצים להשיג עם הטיפול. המטרה שלנו היא שהפתולוג יגיד לנו שלא נשארו תאי גידול, זאת אומרת הטיפול כל כך הצליח שבחומר הניתוחי כבר לא היו תאי גידול. ממצאים אלה למעשה מצביעים קודם כל על יעילות הטיפול, ודבר שני שהסיכוי לחזרת מחלה הוא מאוד קטן וזה בדרך כלל נורא משמח להגיד את זה לאישה".

מה ההמלצות שלך למטופלות שלך כדי להגיע לטיפול אופטימלי?

"אני חושבת שקודם כל והכי חשוב זה הגילוי המוקדם. דיברנו על זה בהתחלה. גילוי מוקדם מאפשר את הפרוגנוזה הכי טובה, את הסיכוי הכי טוב לריפוי ואת ההצלחה הטיפולית הכי טובה. דבר שני, לפני שמתחילים טיפולים תנסו לבדוק שהכירורג מתייעץ עם האונקולוג והאם ההחלטה היא לא של בן אדם אחד. זאת אומרת אם יש עוד גורמים שמעורבים בהחלטה ותומכים בה. הדבר השלישי והלא פחות חשוב הוא ההיצמדות להנחיות לטיפול. צריך להקפיד מאוד על המלצות הרופא המטפל.

"ברור לכולם שאין רופא שלא רוצה הכי טוב בשביל החולה שלו, כל רופא רוצה לרפא את המטופלת שלו, להביא לסיכויים הכי טובים והכי גבוהים להחלמתה. אין ספק שמותר לחולים ללכת להתייעץ ולהחליף בית חולים אבל אסור להפסיק טיפולים באמצע, יש להיצמד להוראות שהרופאים נותנים. ניתן להשתמש בכל המקצועות הנלווים כמו רפואה אלטרנטיבית, פסיכולוג ועובדת סוציאלית, הם מאפשרים מעטפת מאוד יפה למטופלת, אבל לא להפסיק את הטיפולים. כך אני חושבת שיחד עם הצוות והרופא המטפל אנחנו נוכל להגיע לתוצאות הכי טובות שאפשר".

- המידע נכון ל-דצמבר 2019 למידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל.

- שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.