כך עלולה טורקיה לחסום לישראל את הים התיכון
העימות בין הספינות הטורקית והישראלית הוא רק ההתחלה: סיכום בין ארדואן ולוב יצר אזור בלעדי לכאורה, ועבורנו מדובר בצעד דרמטי
ב-27 בנובמבר 2019 חתמה טורקיה על מזכר הבנות עם ממשלת ההסכמה הלאומית בלוב, בראשות פאיז אל-סראג', ובמסגרתו נקבע תחום אזור כלכלי בלעדי ימי (EEZ) בין הממשלות. התיחום עתיד לחסום את החלק המזרחי של הים התיכון ברצועה ימית המתחלקת ביניהן (ראו תרשים). הדבר עורר גל של מחאות והצהרות בינלאומיות ובראשן של יוון, מצרים וקפריסין - הנפגעות מהמזכר במישרין או בעקיפין. המהלך הטורקי יכול וישנה את כללי המשחק בזירה הימית במזרח הים התיכון. הוא בעל משמעות גאו-אסטרטגית בכלל ולישראל בפרט וראוי לתשומת לב.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
לאחר שנים רבות של דיונים, מיסדה אמנת הים מ-1982 אזור ימי חדש הנקרא "אזור כלכלי בלעדי". זאת לאחר שבמחצית השנייה של המאה ה-20 חלה התפתחות משמעותית בטכנולוגיות התת-ימיות שאפשרו את חקר הים העמוק, גילוי משאבים הנמצאים בקרקעיתו והפקתם. הדבר המריץ מדינות לדרוש בעלות על אזורים שמחוץ למים הטריטוריאליים שלהן, שהשתרעו עד טווח 12 מיל מהחוף.
לפיכך נקבע כי האזור של המים הכלכליים הבלעדיים ישתרע על רצועת ים שרוחבה יכול להגיע עד לטווח של 200 מיילים ימיים מחופי המדינות, וכשמו כן הוא: בשטחו יש למדינות זכויות בלעדיות לחפש ולנצל כלכלית את משאבי הטבע בים, בקרקעיתו ומתחת לפני הקרקע.
ספינות המבקשות להפליג באותם שטחים נהנות, על פי אמנת הים, מחופש שיט כמעט מוחלט. ואולם למדינות החופיות שמורה הזכות להגן על האזור הכלכלי הבלעדי שלהן ולמנוע פגיעה בו, כמו לדוגמה פגיעה בחי ובסביבה, לנהל את המחקר באזור ועוד.
האזורים הכלכליים הבלעדיים נמצאים כיום במרכזה של מחלוקת סביב השאלה עד כמה רחבות הזכויות של המדינות החופיות באזורים הללו. הדבר נובע מכך שהם תוצר של פשרה בין המדינות שביקשו לנכס לעצמן עוד שטחי ים ואפשרות מציאת אוצרות טבע, לבין המדינות (בעיקר אלו בעלות הציים הגדולים) שביקשו לצמצם את האזוריים הכלכליים הבלעדיים וסמכות המדינות החופיות ובכך לשמור את חופש השיט בימים עד כמה שניתן.
מילת המפתח באמנה בהקשר זה של הרצונות המנוגדים הינה, "תוך התחשבות נאותה" כשהמדינות נקראות לפעול בהבנה ולא בהתרסה. אלא שהמגמה המסתמנת היום של המדינות החופיות ברורה: הן מבקשות להגביר את האכיפה בשטחים אלו ולהפכם לסוג של מים טריטוריאליים.
אמנת הים מעניקה חסינות לכלי שיט צבאיים מפני חיפושים, אך לא מבהירה מה המצב באזורים הכלכליים הבלעדיים. ארה"ב (שלא חתומה על האמנה), סבורה שהאזור הכלכלי הבלעדי כשמו כן הוא, ומקנה סמכויות כלכליות בלבד. סין (החתומה על האמנה) ומדינות אחרות סבורות שלמדינה החופית יש זכות להסדיר את כל הפעילות באזור ובכלל זה את הפעילות הצבאית. לפיכך ניתן להבין את המתיחות הקיימת בין ציי ארה"ב וסין באזור ים סין הדרומי על רקע חופש השיט.
מדינות יכולות להכריז על שטח של אזור כלכלי בלעדי אך אינן מחויבת בכך. כדי לקבוע אזור כזה, על מדינה לחוקק חוק מיוחד המגדיר במדויק את האזור הכלכלי הבלעדי הנמצא בשטחה, ומשטר ההפלגה בו ולאחר מכן נדרש להפקיד אותו באו"ם. הפקדה זו היא רק לצורך יידוע ואין צורך באישור נוסף.
הים התיכון קטן יחסית ולוּ הכריזו כל המדינות בו על אזור כלכלי בלעדי היה הים כולו הופך לאזור כלכלי בלעדי. ואולם רוב המדינות השוכנות לחופיו נמנעות מהכרזה שכזו כיוון שהדבר דורש, על פי אמנת הים, במקרה של שטחים חופפים (כפי שיקרה בים התיכון) לקיים הליך של פשרה עם מדינות שכנות ולמעשה לוותר על חלק מהשטחים.
מדינות הים התיכון מעדיפות שלא להכריז על אזורים כלכליים בלעדיים כדי לא לוותר על שטחים ולהימנע ממתיחות עם מדינות שכנות. יוון, למשל, נמנעה מלהכריז על אזור כלכלי בלעדי בין השאר משום שהשטח שיתקבל על פי הכללים המקובלים לא יותיר לטורקיה כמעט אזור כלכלי בלעדי במזרח הים התיכון.
השטח החדש שעליו הכריזו טורקיה ולוב מתעלם מכל אלו. הוא נוצר תוך התרסה ובניגוד לכללים הנהוגים של "התחשבות נאותה", בכך שטורקיה אינה מתחשבת במים הכלכליים של יוון, קפריסין ומצרים, ולמעשה מספחת אותם לעצמה. הכרזתה וההפקדה באו"ם תהפוך את האזור באופן רשמי לאזור טורקי ולובי עד שתוגש תביעה לבתי דין בינלאומיים, דבר היכול להימשך שנים.
עבור ישראל, שהיא בבחינת "מדינת אי" שיותר מ-99% מהסחר שלה הוא ימי (ייבוא וייצוא), מציאות זאת לא מתקבלת על הדעת. לפי דיווחים בעיתונות, בתחילת דצמבר 2019 מנעה ספינת חיל הים הטורקי מספינת המחקר הישראלית "בת גלים" של המכון לחקר ימים ואגמים, שעסקה במחקר ימי באזור המים הכלכליים הבלעדיים של קפריסין בתיאום ורישיון ממשלת קפריסין, להשלים את עבודתה.
הספינה הטורקית דרשה מהספינה הישראלית לפנות את השטח בטענה שמדובר בשטח המים הכלכליים הבלעדיים של טורקיה. האם זהו איתות על הצפוי באזור זה לישראל מעתה? ימים יגידו.
לא ניתן להתעלם מהעובדה ששתיים ממלחמות ישראל (קדש וששת הימים), פרצו על רקע שאלת הזכות לחופש השיט - במצרי טיראן ותעלת סואץ. כך לדוגמה נעצרה אוניית הסוחר "בת גלים" על ידי המצרים בתעלת סואץ ב-1954 תוך שהם מתעלמים מ"אמנת קושטא" שהבטיחה שיט חופשי בנתיב. מדינת ישראל מצדה צריכה להבין את המצב החדש שנוצר, לראות במהלך הטורקי איום אסטרטגי משמעותי ולשקול את דרכי הפעולה האפשריות.
- ד"ר בני שפנייר ופרופ' שאול חורב מהמרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
