שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    השד והאפילפסיה: נחשף איור בן 2,700 שנה

    עם אוזניים, קרניים ולשון נחש: בצדו האחורי של לוח אשורי עתיק התגלה איור של שד - שאז סברו כי הוא הגורם לאפילפסיה

     

      ()
    האיור של השד. צילומים: מוזיאון קופנהגן

     

    בתרבויות רבות יש סטיגמה על אנשים הסובלים מאפילפסיה. מחקר חדש מראה כי הסטיגמה הזו היא כבר בת אלפי שנים. מדען שחקר לוח אשורי עתיק מכתב יתדות גילה  איור מוסתר מהעין של שד, שבאותה עת סברו כי הוא הגורם לאפילפסיה.

     

    לוח החימר בן ה-2,700 שנה נחשף כבר לפני עשרות שנים בשרידי העיר העתיקה אשור בעיראק של ימינו, אבל רק בחינה מחודשת שלו גילתה את אותו איור של שד. האיור כולל קרניים, זנבות ולשון נחש והוא האיור המוקדם ביותר בהיסטוריה של שד שמקושר לאפילפסיה. על הלוח, שבו נחקקו סמלים המתארים טיפולים רפואיים עתיקים, תוארו גם הפרעות נפשיות, אך הן לא קושרו לדיבוק שטני בדומה לאפילפסיה.

     

    החוקר הדני ד"ר טרולס פאנק ארבול, מאוניברסיטת קופנהגן, ציין כי האיור בצדו האחורי של אותו לוח חימר "מעניק נקודת מבט ייחודית לכיצד רופא אשורי אומן לאבחן ולטפל במחלות ובגורמים להן". הוא הוסיף כי "גובה הדמות באיור הוא 6.4 ס"מ ורוחבה 2.6 ס"מ, ומיוחסות לה דמויות אנושיות. על הראש אוזניים, קרניים, לשון נחש ואולי גם עין בדמות זוחל. הצוואר ארוך. למרבה הצער, חלק גדול מהטורסו מקוטע".

     

      ()
    הלוח האשורי העתיק

     

    "אנחנו יודעים כבר שנים רבות שהאשורים והבבלים הגדירו מחלות כתופעות שנוצרו על ידי אלים, שדים או מכשפות", אמר החוקר הדני. "מרפאים היו אחראים להוצאת הכוחות העל-טבעיים והסימפטומים הרפואיים בעזרת תרופות, טקסים דתיים או כשפים. אבל זו הפעם הראשונה שהצלחנו לקשר את אחד מהאיורים הנדירים של שדים לטקסט רפואי של מחלה ספציפית, אפילפסיה, שהאשורים והבבלים כינו אותה בנוּ".

     

    לפי הטקסטים העתיקים, הסימפטומים של בנו-אפילפסיה כללו התקפים, אובדן הכרה, אובדן שפיות, ולעתים תואר כי החולה מייבב בדומה לעז. בלוח העתיק, שנכתב על ידי רופא בשם קיסיר-אשור ובו גם פרטים רבים על צמחי מרפא ורעלים, נכתב כי השד פעל בשם אל הירח סין כאשר אדם חלה באפילפסיה, מה שהוביל את האשורים והבבלים לסברה כי המחלה קשורה לירח ולאי שפיות.

     

    וכך מטפלים באפילפסיה כיום    (דוברות בי"ח איכילוב, בימוי ועריכה: רועי כץ, צילום: ליאור צור)

    וכך מטפלים באפילפסיה כיום    (דוברות בי"ח איכילוב, בימוי ועריכה: רועי כץ, צילום: ליאור צור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    במחקר, שפורסם במגזין Les Journal Des Médecines Cunéiformes, ציין ד"ר ארבול כי באלף הבא ההשערה הזו נפוצה גם בחלקים רבים אחרים של העולם, ומופיעה גם באנגלית כ-lunacy – טירוף, שיגעון. "במילים אחרות, לדעות על מחלות, אבחונים וטיפולים בעת העתיקה הייתה השפעה משמעותית על תפיסה מאוחרת של מחלות, גם בתקופה המודרנית", הוסיף.

     

    אפילפסיה, שתוארה בטקסט באכדית כבר לפני 4,000 שנה, היא קבוצה של הפרעות נוירולוגיות המאופיינת בפרכוסים הנובעים מפעילות עודפת וחריגה של תאי עצב בקליפת המוח. התקפים אפילפטיים מתרחשים לפרקים ואורכם נע מהתקפים קצרים שלא ניתן לצפותם עד התקפים ארוכים ונמרצים.

     

    למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים