שתף קטע נבחר

פריצת דרך ישראלית: תקווה לחולי זאבת

פרופ' ורדה שושן-ברמץ מהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה ואוניברסיטת בן גוריון בנגב ד"ר ג'אי צ'ונג מארה"ב, הובילו מחקר שפענח מנגנון התפרצות מחלות אוטואימוניות כמו זאבת, שמשותף גם למחלות כדוגמת פרקינסון, אלצהיימר וקוליטיס. בעקבות הממצאים מנסים כעת החוקרים לפתח תרופה למחלה

פריצת דרך ישראלית בחקר מחלת הזאבת: מולקולה חדשה שפותחה באוניברסיטת בן-גוריון נותנת תקווה לחולי זאבת. בניסוי שנערך על עכברים נצפתה נסיגה של תסמיני המחלה. את המחקר הובילו פרופ' ורדה שושן-ברמץ, המייסדת והמנהלת הראשונה של המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב וחברת סגל במחלקה למדעי החיים באב"ג, בשיתוף עם ד"ר ג'אי צ'ונג מ-NIH - מכוני הבריאות הלאומיים בארה"ב.

 

החוקרים הצליחו לפענח את האופן בו דנ"א מיטוכונדריאלי יוצא מהמיטוכונדריה, ומוביל להתפרצות מחלות אוטואימוניות דוגמת זאבת. ממצאי המחקר פורסמו בסוף השבוע בכתב העת היוקרתי Science.

 

צפו בשיחה עם פרופ' שושן -ברמץ:

 

 

נקודת המוצא: להפחית את הסטרס בחיים

המיטכונדריה הוא אברון תוך-תאי שאחראי על ייצור רוב האנרגיה שדרושה לתא והכרחי לתפקודו תחזוקתו. יש הקוראים לו "תחנת הכוח של התא". המיטכונדריה אחראית גם על תמותת התא, ומאחסנת בתוכה חלבונים, שכאשר הם יוצאים גורמים למוות התא. כאשר תאים נחשפים לקרינה, חומרים כימותרפיים או סטרס, הדבר מעלה את רמתו של חלבון מיטוכונדריאלי בשם VDAC1.

 

בתנאים של סטרס ובמחלות שונות, דוגמת אלצהיימר, החלבון יוצר תעלות גדולות המאשרות יציאת חלבונים המפעילות מוות תאי. תמותת תאים אפיינים גם מחלות כמו פרקינסון ובעיות רפואיות כמו שבץ מוחי.

 

במחקר התגלה  שדרך התעלות מהן יוצא החלבון, משתחרר עם דנ"א מיטוכונדריאלי. הדנ"א המיטוכונדריאלי הוא מבעל מאפיינים משותפים לדנ"א החיידקי. לכן המערכת החיסונית מזהה אותו כגורם זר, ויוצאת נגדו למתקפה. התוצאה: זאבת.

 

בעקבות מחקריה על חלבון ה-VDAC1 יצר עמה קשר ד"ר צ'ונג וכך החל שיתוף הפעולה במחקר הזאבת.

שושן-ברמץ פיתחה מולקולה שהצליחה למנוע את היווצרות התעלה דרכה דולף הדנ"א המיטכונדריאלי. החוקרים העניקו למולקולה את השם VBIT-4 ורשמו עליו פטנט. בניסוי שערכו בעכברי מעבדה עם זאבת בארה"ב, נתנו לעכברים את המולקולה והבחינו בנסיגת תסמיני המחלה: הפרווה של העכברים חזרה כמעט לקדמותה והאיברים הפנימיים המוגדלים, הטחול ובלוטות הלימפה, חזרו לגודלם המקורי. "ציפינו שתהיה השפעה, אבל התוצאות הרשימו אותנו מאוד", אומרת שושן-ברמץ. "מאחר שהמנגנון שגילינו משותף למספר מחלות, מצאנו שהמולקולה יעילה גם בטיפול בפרקינסון, אלצהיימר וקוליטיס בעכברים".

 

במקור קראו למולקולה 4-BGD. "שאלתי את הכימאי שנתן את השם מה משמעותו, ונעניתי כי אלה ראשי התיבות של Ben-Gurion Dream", אומרת פרופ' שושן-ברמץ. "הוא אמר שכל אחד מאיתנו ייקח את החומר מגיל 50 וימנע אלצהיימר ומחלות אחרות בהן יש תמותת תאים. עם ההכנסות האסטרונומיות נפריח את הנגב ונגשים את חלומו של בן גוריון". כאמור, השם הנבחר הוא VBIT-4, שבאופן מקרי הוא גם ראשי התיבות של שמה: ורדה ברמץ.

 

ד"ר אלי רוזנברג, אימונולוג קליני, העוסק במחלות אימונולוגיות ואוטואינפלמטוריות בבית החולים סורוקה בבאר שבע, מתייחס לממצאים ואומר: "הנקודה המבטיחה ביותר במחקר היא שבפעם הראשונה יש טיפול בלופוס (זאבת) שלא מדכא את מערכת החיסון".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
פריצת דרך מחקרית לחולי זאבת
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים