שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הערבים יכולים להוסיף 3 מנדטים. השאלה למי

    הסקרים מצביעים על אפשרות של שיעור הצבעה גבוה במיוחד בחברה הערבית. אלא שלא כולם יצביעו לרשימה המשותפת. כחול לבן, שומעת?

     

     (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)

    בין שתי מערכות הבחירות האחרונות ב-2019 עלה שיעור ההצבעה בחברה הערבית מ-49% באפריל ל-59% בספטמבר, והמשמעות הייתה תוספת של שלושה מנדטים לרשימה המשותפת. כעת, סקר של מכון המחקר סטאטנט מראה שכמעט 58% מבעלי זכות ההצבעה הערבים מתכוונים להצביע במרץ 2020. באותו זמן לפני מערכת הבחירות האחרונה אמרו רק 47% שהם מתכוונים להצביע. נקודת התחלה גבוהה כזו בחברה הערבית לא הייתה מאז בחירות 1999.

     

     

    בבחירות הקרובות עשוי מעמדם של המצביעים הערבים להפוך למשמעותי יותר. אם הרצונות שמובעים כיום יתורגמו להצבעה בפועל, הם עשויים להביא לשלושה מנדטים נוספים. השאלה הראשונה היא כיצד ממצים את פוטנציאל ההצבעה בחברה הערבית ומגיעים גם ל-70%? והשאלה השנייה והחשובה היא למי ילכו מנדטים שיתווספו?

     

    בספטמבר לקחה הרשימה המשותפת את כל הקופה. זה הספיק לה כדי לחגוג, אבל לא לממש את שתי הבטחות הבחירות המרכזיות שלה: להפיל את בנימין נתניהו ולהשפיע על מדיניות הממשלה. עם פיזור הכנסת ה-22 העלתה המפלגה את רף הציפיות, ומופע הסיום שלה במליאה כלל שלטים שנשאו הח"כים עם המספר 15 - יעד המנדטים החדש.

     

    ברשימה המשותפת מתכננים גוש חוסם עם מפלגות המרכז-שמאל, כולל כחול לבן. הח"כים הערבים מקווים שהמפלגות האחרות בגוש יקבלו שני מנדטים נוספים ואז ניתן יהיה לחסום כל אפשרות לממשלה בראשות נתניהו, ואולי גם לייצר הסכמות עם כחול לבן לגבי שינוי מדיניות חברתית-כלכלית כלפי החברה הערבית.

     

    זאת שאיפה צנועה לכאורה, וכזאת שלא נוגעת לעניין המדיני: אין באמת ציפיות שבקדנציה הראשונה תביא כחול לבן, כמובילה של ממשלה, לשינויים משמעותיים בזירה הפלסטינית, אף שהדבר שאכן נכלל באג'נדה של הרשימה המשותפת.

     

    היעד של הרשימה המשותפת: 15 מנדטים

    היעד של הרשימה המשותפת: 15 מנדטים

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אלא שיש גם סיכוי שאותם שלושה מנדטים ערביים פוטנציאליים לא ילכו דווקא לרשימה המשותפת. ייתכן שהרבה מצביעים ערבים יבחרו בחלופות אחרות בתוך הגוש (דוגמת ההצלחה של מרצ בחברה הערבית בבחירות אפריל). למשל, אם בכל זאת יהיה איחוד בין שאריות המחנה הדמוקרטי לבין מפלגת העבודה-גשר, וברשימה יוצב מועמד ערבי ראוי, במקום מכובד ומכבד, עם אג'נדה שמדברת למצביעים הערבים, הוא יכול בקלות לקבל מהם מנדט.

     

    אפילו כחול לבן יכולה להרוויח קולות מהציבור הערבי, בעיקר של אלה שמטרתם העיקרית היא הפלת נתניהו, והם יעדיפו להצביע לגוף הפוליטי המשמעותי במקום למפלגות משניות. גם כאן הדבר תלוי בעוד גורמים, כמו האג'נדה של כחול לבן כלפי החברה הערבית ובעיקר הבעת עמדות ברורות בנושא חוק הלאום, חוק קמיניץ, המלחמה באלימות ביישובים הערביים ועוד נושאים חברתיים-כלכליים.

     

    זה חייב יהיה להתבטא גם בהצבת מובילים של אותם נושאים במקום בולט ברשימה. אותם מועמדים יכולים להיות יהודים, אבל הם יהיו חייבים להיות מזוהים עם מאבקם של האזרחים הערבים לשוויון אזרחי.

     

    בפוליטיקה של בלוקים ששולטת בישראל, חייב גוש המרכז-שמאל לאמץ את התפיסה, בדיוק כמו שעשה נתניהו עם בלוק ה-55 שלו. זה דורש תיאום ולגיטימציה הדדית עוד בתקופת הבחירות, ולא לחכות עד אחרי התוצאות. יצירת אווירה של שותפות פוליטית יהודית-ערבית כבר עכשיו תעודד יותר מצביעים ערבים לצאת מבתיהם ולנהור בהמוניהם כדי למצות את כוחם האלקטורלי.

     

    • מוחמד דראושה הוא מנהל מחלקת שוויון וחיים משותפים בגבעת חביבה, המרכז לחברה משותפת

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים