שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    טבעת אש בשמיים: ליקוי החמה האחרון בעשור

    הירח הסתיר כמעט לחלוטין את אור השמש בכמה מדינות ביבשת אסיה - בין היתר בסין, הודו ופקיסטן. צפו בתמונות המדהימות

    הליקוי האחרון של העשור: בהודו, בחלקים בסין, בפיליפינים, בתאילנד בסינגפור, בפקיסטן, באיחוד האמירויות ובעוד מדינות באזור נצפה הבוקר (יום ה') ליקוי חמה כמעט מלא, שבו הסתיר הירח את אור השמש. המונים יצאו כדי לצפות במחזה המרהיב, אותו כינו "טבעת אש בשמיים".

     

    כך נראה הליקוי מסינגפור    (צילום: רויטרס)

    כך נראה הליקוי מסינגפור    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הליקוי מהודו (צילום: AFP)
    הליקוי מהודו(צילום: AFP)

    עוד תמונה מהודו (צילום: AFP)
    עוד תמונה מהודו(צילום: AFP)

    כך נראה הליקוי בפיליפינים (צילום: AFP)
    כך נראה הליקוי בפיליפינים(צילום: AFP)

    הליקוי מבנדה אצ'ה שבאינדונזיה (צילום: AFP)
    הליקוי מבנדה אצ'ה שבאינדונזיה(צילום: AFP)

    קמבודיה (צילום: AFP)
    קמבודיה(צילום: AFP)

    איחוד האמירויות (צילום: AFP)
    איחוד האמירויות(צילום: AFP)

    סינגפור, הבוקר (צילום: AFP)
    סינגפור, הבוקר(צילום: AFP)

    גם בפקיסטן הליקוי נצפה (צילום: AFP)
    גם בפקיסטן הליקוי נצפה(צילום: AFP)

     

    ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח נמצא בין כדור הארץ לבין השמש, הוא מסתיר את אורה מאיתנו. אילו היה מישור ההקפה של הירח סביב הארץ זהה למישור ההקפה של הארץ סביב השמש, היה מתרחש ליקוי חמה אחת לחודש. אך למעשה, שני המישורים אינם חופפים. מסלול הירח סביב כדור הארץ, שצורתו אליפסה, נטוי למישור המלקה (המישור שבו מקיף כדור הארץ את השמש) בזווית של '5º8. בדרכו במסלולו חוצה הירח את המישור הזה בשתי נקודות חיתוך, המכונות "צמתים" (nodes).

     

    הימצאות השמש והירח בקו ישר שעובר באחת משתי נקודות החיתוך הללו היא תנאי הכרחי להופעת ליקוי חמה. בשאר המקרים נופל הצל שמטיל הירח מעל או מתחת לכדור הארץ, ולא על פניו.

     

    קוטרה של השמש גדול פי 400 בקירוב מקוטרו של הירח, אך משום שהשמש רחוקה מכדור הארץ פי 390 בממוצע ממרחקו של הירח מכדור הארץ (כלומר יחס המרחקים ביניהם שווה כמעט ליחס הקטרים ביניהם), הקוטר הזוויתי שלהם בשמים כמעט זהה (כחצי מעלת קשת). משום כך יכול הירח לכסות כליל את השמש ולהחשיך אותה לזמן קצר.

     

    בתחילת הליקוי נוצר "מגע ראשון" בין דיסקת הירח לצד המערבי של דיסקת השמש. לאחר מכן נע הירח על פני הרקיע (ממערב למזרח) ומתחיל לכסות לאיטו את השמש. כאשר מכוסה השמש כליל, זהו "המגע השני". כעבור זמן קצר שב ומופיע הצד המערבי של השמש עם הסתלקות הירח ("מגע שלישי"). הירח מפנה חלק הולך וגדל של השמש, עד שהוא ניתק ממנה כליל; זהו "המגע הרביעי".

     

    ליקויי החמה תרמו תרומה לא מבוטלת לחקר השמש והחלל. בשעת הליקוי ניתן לאסוף נתונים ולערוך תצפיות על השכבות החיצוניות של אטמוספירת השמש, הכרומוספירה והעטרה, שאפשר לראותן בלא מכשור מיוחד רק כאשר השמש מוסתרת. האסטרופיסיקאי האנגלי סר ארתור אדינגטון הוכיח בעזרת ליקוי חמה ב-1919 שקרני אור מוסטות בעוברן בקרבת מסה גדולה, דהיינו השמש, בשיעור שניבא אלברט איינשטיין ב תורת היחסות הכללית שלו, וכך סיפק את האימות הראשון לתורה זו. בעת ליקוי חמה ניתן גם לאסוף נתונים המסייעים למדידות של כדור הארץ, וכן אוספים נתונים על גלי הרדיו שפולטת השמש. ליקויי חמה מאפשרים גם תצפית טובה בגרמי שמים הנמצאים בסמוך לשמש, כגון כוכב חמה.

     

    הרקע על ליקוי החמה נלקח מהאנציקלופדיה של ynet

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים