שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    הו נוסטלגיה

    חמי רודנר, לנצח נער הרוק הישראלי, מגיע אחרי שנה מורכבת לסיבוב הופעות באמריקה ומתאר את הקשר המיוחד שיש לו עם הקהל המקומי. ראיון

    בנהר החיים של חמי רודנר עברו הרבה מים: החל מילדותו בקיבוץ "גבעת ברנר", חברותו כסולן הבועט בלהקת "איפה הילד?"; ועד לפטירתה של אמו רק בחודש ספטמבר האחרון. כיום הוא בן 55, אב לשלושה, שאומנם "התברגן", אך הנער שבו תמיד נותר אבוד. רודנר מעיד על עצמו: "אני במשבר תמידי". בעוד שבועיים יגיע לסיבוב הופעות בארצות הברית בהפקת O.N.E Productions והוא מבטיח לישראלים המקומיים: "הרבה נוסטלגיה ותחושה של בית".

     

    חמי רודנר, אשר כבר הספיק לסגור שלושה עשורים בעולם המוזיקה הישראלי, סיפק לנו לא מעט להיטים לאורך השנים. החל מחברותו כסולן בלהקת הרוק המצליחה,
    "איפה הילד?", ועד לקריירת הסולו שפיתח, ושיתופי פעולה שביצע עם אמנים שונים מקשת התרבות הישראלית: יובל בנאי, אשתו לשעבר איגי וקסמן, שי להב, אריאל זילבר, נמרוד לב, שלום חנוך, ג'וזי כץ, יהודית רביץ ועוד. כל אלה הולידו להיטים כמו: "איפה הרוח", "מה שעובר עלי", "נפלת חזק", "לבן בחלום שחור", "מישהו שומע אותי?"; ו"גאולה". חמי רודנר יגיע לניו יורק במסגרת סיבוב ההופעות שלו בצפון אמריקה הכולל הופעות בוונקובר, סן דייגו, אטלנטה, פאלטו-אלטו, פילדלפיה, בוסטון וניו יורק.

     

    שילוב של יהום ותהום

     

    נתחיל מהסוף: בימים אלה, רודנר, בן ה-55, מתגורר יחד עם זוגתו ושלושת ילדיהם בשכונת ביצרון שבתל אביב. רודנר השיק בקיץ האחרון אלבום חדש, ה-6 במספר בקריירת הסולו שלו, 'יהומה'. אם תחפשו את הפירוש למילה הזו במילון, לא תמצאו אותה, שכן יהומה זו מילה מומצאת לחלוטין, ורודנר מסביר: "היא שילוב של משהו בין יהום ותהום שמאיים להחריב את האנושות. המשהו הזה, איך לא, הוא אנחנו", הוא מסביר בראיון מיוחד ל׳ידיעות אמריקה׳. כפי שהרבה לעשות בשנים האחרונות, גם בפרויקט האחרון הוא שיתף פעולה עם אמנים שונים, ביניהם: יובל בנאי, רונה קינן, אלון עדר, והפעם גם עם שילוב של קולות חדשים כמו ג'ין בורדו, בנימין גולדשטיין (בנג'י) ויאיר הררי, שאותם גילה רודנר כשהיה המורה שלהם ב"מזמור" - בית הספר למוזיקה של המגזר הדתי.

     

    דגע ()
    ילד מלנכולי. רודנר

     

    לאחרונה, השיק רודנר את האלבום החדש בהופעה חגיכית במועדון 'הברבי' בתל אביב, עם מיטב האמנים שלקחו בו חלק. העיתוי לא היה פשוט: תשעה ימים קודם לכן, הלכה אמו תמר לעולמה.

    רודנר מספר: "כמובן שהאובדן עדיין משפיע עליי, אני עוד בתהליך של חלל ועיכול. האובדן של אימי הופך להיות עוד נדבך בחיים שלי". את ההופעה ההיא הוא מתאר כאירוע חד פעמי: "עשינו פסטיבל ברנינגמן בתל אביב- ליצור ולשרוף".

     

    רלוונטי, גם אחרי שלושה עשורים

    חמי רודנר יחתום את סיבוב ההופעות האמריקאי שלו בניו יורק, והוא מספר על מערכת היחסים שלו עם הקהל הישראלי פה באמריקה: "יש לי בארה״ב מפגש יוצא דופן עם הקהל הישראלי״, הוא נהנה לתאר. ״ברוב המקרים, מי שמגיע להופעות שלי באמריקה הם קהל ותיק שמכיר את המוזיקה שלי מהארץ. חבר'ה בני 35 עד 50, בעלי מקצועות חופשיים שנמצאים רחוק מישראל וצמאים לקבל תחושה של בית. בעברי הופעתי כבר מול קהל ישראלי בארצות הברית מספר פעמים, ומנסיוני הקודם, המוזיקה שלי מעוררת אצלם אמוציות גבוהות: אם זה בתחושת הנוסטלגיה, הגעגוע לנעורים, הגעגוע לבית, לשפה העברית. אני מביא פיסה אמיתית של ישראל לחיים שלהם פה. הם מרשים לעצמם להתפרק ולהיות הנער הזועק שהיו. נפלה בחלקי הזכות להיות השליח". גם אחרי שלושה עשורים, לא קל להישאר רלוונטי. אך הוא מבטיח לנו, ואומר: "תבואו להופעה ותיווכחו בעצמכם". "אני מתרגש מאוד לבוא ולהופיע בפני קהל הישראלים באמריקה. זה מטעין וטעון. זה נותן למוזיקה משמעות כמה שהיא אל-זמנית, חוצה תרבויות ומגזרים, מרחיבה את הלב ומקרבת".

     

    תודה על ילדות דפוקה

    ניכר שרודנר מצד אחד מאוד נוסטלגי בהוויה שלו, אך מצד שני, גם מעיד כי הוא לא אוהב להסתכל לאחור. על הילדות בקיבוץ גבעת ברנר הוא מספר: "לקיבוץ אני מתגעגע, לזמנים גם. כיום יש לי אח שמתגורר שם, אימי קבורה שם. הקיבוץ הוא חלק מאוד דומיננטי באישיות שלי. גדלתי בלינה משותפת, זה מהווה סוג של חותמת לזה שהייתה לי ילדות דפוקה״.

     

    דגע ()
    נער בן 55. חמי רודנר

     

    הוא כבר בן 55, כבר לא נער, וכבר לא ילד, אבל עבורו אין דבר כזה 'משבר גיל': "כל החיים שלי הם משבר", מסביר רודנר בחיוך. "אני תמיד מתייחס לחיים כאל סימן שאלה: תמיד חוקר אותם, תמיד ספקן. אילולא זה, לא הייתי יוצר ואומן. אני חווה בחיים שלי על הזמן חוסר נחת, לא זוכר את עצמי נח על זרי הדפנה". המוזיקה עבורו היא כאן כדי להישאר: "המוזיקה זה הדבר שמגדיר אותי. זו ההוויה הפנימית שלי שמגדירה אותי. היום אני אומר תודה על זה שהייתה לי ילדות דפוקה". אפילו אביו, עמוס, ואמו, תמר ז"ל, העידו עליו כי היה ילד מלנכולי.

     

    זה לא לגנוב - זה לאהוב

    לאורך שנות הקריירה שלו שאב רודנר השראה, לדבריו, "מהמוזיקאים הגדולים ביותר": בוב דילן, שלום חנוך, אריק איינשטיין, והביטלס. לרודנר רומן ארוך שנים עם הלהקה, שהקים עוד מילדותו בקיבוץ: הביטלס הם אלה ששמו לי בנעוריי גיטרה בידיים, ונטעו בי את האומץ לכתוב ולשיר. גיטרת הבס שלי, היא אותו הדגם של פול מקרטני - ריקנבקר 4003". הוא מגדיר את הביטלס לדבריו, כ-"אהבת חייו". והנה, בשנת 1999 במסגרת הופעת גרסאות כיסוי של הביטלס, הגשים רודנר חלום, וביצע יחד עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בניצוחו של מפיקם המוזיקלי האגדי של הביטלס, ג'ורג' מרטין, את השיר I'm the Walrus של הלהקה. על הביצוע אמר סר ג'ורג' מרטינס בעצמו לרודנר: "דע לך, שהביצוע שלך ל־I'm the Walrus, הוא הטוב ביותר שאני זוכר מאז לנון!". לנון אמר בזמנו: "כשאתה עושה קאבר ומספר של מי המקור, אתה עושה לו כבוד ומפיץ אותו הלאה. זה לא לגנוב. זה לאהוב". הביצוע הזה, והשבחים שבאו בעקבותו, השיבו רודנר להיות מוזיקאי חי ופעיל לאחר פסק זמן של מספר שנים. "זה היה במוצאי שבת וביום ראשון שלמחרת הגשתי את התפטרותי מהמשרד. חזרתי לכתוב כאחוז טירוף", אמר. "יש לי רומן אינטימי של יותר מ־45 שנה עם הביטלס. כחלק מהרומן הזה, עיבדתי את 'אובלדי אובלדה' בסגנון מזרח אירופי, כמעין בדיחה פרטית שלי עם עצמי על לנונסקי ומקרטנוב, לנון ומקרטני האוקראינים. בדרך כלל אני מקפיד מאוד להיות מדויק בטקסטים ובמנגינות המקור כשאני מבצע קאבר. פה קצת השתוללתי. גם בגרסה המקורית יש איזו רוח שטות שנחה עליה. לכן הרשיתי לעצמי. המוזיקה שלהם הייתה מה ששמר עלי בילדות מבדידות. מה שפתח בפני צבעים חדשים ונפלאים ועולמות אפשריים, על הרקע החדגוני, האפור והפוריטני שבו גדלתי בקיבוץ", כך אומר.

     

     

     

    חמי רודנר יגיע להופעה בניו יורק ב-16 בינואר, בסיטי ויניארד.

    להזמנות: https://cityvineyardnyc.com/hemi-rudner-at-city-vineyard-1-16.html 

     

     

     

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים