צעד קדימה, שניים אחורה

״העתיד הוא אולי מעבר לאופק ראייתנו, אבל לא מחוץ לשליטתנו״ (רוברט פ. קנדי המנוח)

ניסיון העבר כבר גילה, שמה שתוכנן במדינת ישראל קורה לבסוף, אבל באיחור של כמה עשורים טובים, או כפי שאמר פרופ' אדם מזור, שישב עם צוות ענק של מומחים לחזות את העתיד לשנת 2020 שמתחילה כעת: "ישראל נמצאת בפיגור של עשרים שנה ממדינות אירופה".

אז מה מתכנן לנו העתיד? נכון, מספר הנעלמים גדול – האם גל עלייה, כפי שחזינו בשנות ה־90 מרוסיה, יגיע גם ממדינות נוספות בעקבות האנטישמיות הגואה? האם ייחתם הסכם שלום שיחלץ את ישראל מבידודה? האם תתרחש רעידת אדמה עוצמתית שתהרוס מרקמים שלמים? והאם איום הטילים מאיראן יתממש?

חזון אמיתי לישראל 2040 עוד אין, אולם במאי 2017 אושרה בהחלטת הממשלה תוכנית אסטרטגית לדיור לשנת 2040, שנועדה בעיקר למנוע את משבר הדיור הבא, תוך התבססות על שחרור חסמים ותחזיות ריכוז התושבים בעשרות השנים הקרובות. היעדים המדידים שנקבעו בתוכנית היו כ־2.6 מיליון יח"ד חדשות, מתוכן כ־1.5 מיליון יח"ד בנויות, מהן כ־500 אלף יח"ד מתחום ההתחדשות העירונית.

חווה סולארית שניאור־צאלים בקיבוץ צאלים בשיתוף שיכון ובינוי אנרגיה | צילום: אלבטרוס

בשורה התחתונה: האם מה שהיה הוא שיהיה?

עירוב שימושים: הליכה, רכיבה ושיפור נגישות בקרבת הבית

"בני דור ה־Z - שעובדים כיום בחללי עבודה משותפים, קונים און־ליין, במקרים רבים לא טורחים להוציא רישיון נהיגה וגרים ברובם בדירות שכורות - לא בהכרח ירצו לקנות דירה בעתיד. ואם ירצו, נראה שזו לא תהיה בהכרח דירת חמישה חדרים עם שתי חניות", טוענת הכלכלנית דניאלה פז ארז. "הרגלי העבודה, הצריכה והבילוי משנים גם את צורכי הדיור. דירה קטנה אינה בהכרח חיסרון, אם שטחי המחיה הנוספים ניתנים באופן אחר – בחללים משותפים, בבתי קפה או במרחב הציבורי".

עירוב שימושים יהיה הקוד לכל בנייה למגורים חדשה – בקרבת העבודה ומקומות הבילוי. המאמץ מופנה לשיפור הנגישות של תושבים לשירותים, מסחר ותעסוקה בקרבת הבית. המהלך נחלק לשניים: הקפדה על עירוב שימושים ועל פרישה של מוקדי מסחר ותעסוקה בתוך ובסמיכות לאזורי מגורים - ושיפור רשתות ההליכה ורכיבת האופניים, תוך הקפדה על הצללה, רוחב מדרכות מתאים, רציפות שבילי אופניים, הקמת רשת רחובות נוחה ועוד.

מגדל הספירלה, תל אביב

"זוהי עירוניות חדשנית ובת־קיימא, שבה הכל נגיש, זמין ומצוי בקרבת מקום, מה שחוסך תקני חנייה ומצמצם את התלות בתחבורה פרטית ומזהמת", אומר אבי מאור, מנכ"ל ושותף של קבוצת הבנייה חנן מור. "אנו עוברים, בעולם ובישראל, לצורת חיים חדשה, שבה כל הצרכים, השירותים ומוקדי העניין נמצאים במרחק הליכה מהבית".

הרכב האוטונומי: התחזית - קטסטרופה

הנה מה שצפוי בקצרה: כל אחד יזמין רכב אוטונומי שיתופי באפליקציה ויגיע במהירות למחוז חפצו. לא יהיו כלי רכב בבעלות פרטית לשימוש בלעדי של בעלי הרכב. מספר קטן של כלי רכב אוטונומיים ישרתו מספר גדול של משתמשים, ולכן לא נצטרך מקומות חנייה. ואגב, לישראל מקום של כבוד - בקריית עתידים בתל אביב מתנהל היום בשקט בשקט הפיתוח העולמי של הרכב האוטונומי.

הנעה חשמלית, נקייה ושקטה, צפויה להחליף את מנועי הבעירה הפנימית הן בכלי רכב פרטיים והן באוטובוסים. התמקדות בהסעת המונים ובחשמול ציי התחבורה הציבורית תאפשר לשפר את השירות, לשנות את התדמית של התחבורה הציבורית ובעיקר להפחית את זיהום האוויר במרכזי הערים, החמור במיוחד לאורך הנת"צים.

שאר המגמות של התחבורה החכמה מתאפיינות באי ודאות גדולה יותר, "ניתן להניח כי שירותי ניידות באמצעים אלטרנטיביים ובמודלים שונים יהפכו ליותר ויותר נפוצים, אולם יש לקדמם כאמצעי משלים וכפתרון לקילומטר האחרון, ולא כתחליף לאמצעי הסעת המונים בקיבולת גבוהה", אומר שחר סולר ממינהל התכנון.

הבעיה הייתה ונותרה הפקקים. ללא פתרונות קרדינליים בעוד עשור התנועה פשוט תיעצר. אזור דרך השלום בתל אביב הוא דוגמה קריטית לחוסר היערכות מדאיגה, עם קו רכבת קלה סגול עילי (!) ולא תחתי. 3,000 יחידות דיור יוקמו לאורך הרחוב לבדו בפרויקטים של התחדשות עירונית, לצד עשרות מגדלים על תוואי איילון. "'שדרת הקריה' בדרך בגין תהפוך לשדרה מטרופולינית, אשר עתידה לשרת כמיליון אנשים ביום", כך נכתב בחוות הדעת שהגישה מתכננת מחוז תל אביב חוה ארליך. התחזית: קטסטרופה.

הפריפריה: מעגלי הביקוש מתרחבים

כשמדברים על קירוב הפריפריה אל המרכז, לא מדובר כלל על דיור או על תעסוקה, אלא על שירותים בסיסיים שיש לשפר.

למשל, חנה בת 80 צריכה להגיע מקריית שמונה לטיפולים שוטפים בבית החולים זיו בצפת, מרחק 20 דקות נסיעה, ונאלצת להחליף שני אוטובוסים. יש היום כמעט פי שניים רופאים במחוז תל אביב בהשוואה לזה הצפוני. ישראל נמצאת בתחתית דירוג מיטות אשפוז בהשוואה למדינות ה־OECD. בדיקת שיעור התמותה בארץ בשנת 2015 מלמדת שבפריפריה (באר שבע, רמת הגולן, עכו) מתו יותר חולים בהשוואה למרכז. קיים גם מחסור במיטות סיעוד לקשישים, הבולט לאור העובדה שתוחלת החיים בישראל עולה והצורך ברפואה סיעודית רק צומח.

אמנם מעגלי הביקוש הולכים ומתקרבים אל הצפון ואל הדרום, ועדיין ביישובי הפריפריה תושב אחד מכל שמונה היה רשום כנזקק במחלקות לשירותים חברתיים, לעומת תושב אחד מתוך 12 ביישובי המרכז.

חדרה וחריש יהפכו ללא ספק חלק מהשרון המבוקש בצפון, ומהדרום יהיו אלו כנראה אשקלון, נתיבות וקריית גת, שיהפכו חלק מהמרכז. אבל מה עם הפריפריה הרחוקה יותר? אם לא תטולטל המערכת, דבר לא יועיל.

זה לא עניין של מה בכך, מאחר שמיליון וחצי תושבים, על־פי תחזית קק"ל, ייאלצו לעבור אל הנגב והגליל עד 2040. ברור מאליו שבאזור המרכז אין די שטחי קליטה, אלא אם ישראל רוצה להידמות להונג קונג מבחינת הצפיפות. הצפי הוא שגם 750 חברות סטארט־אפ יתחילו לפעול בפריפריה, כולל 30 קמפוסים של מחקר ופיתוח.

אזור קריית שמונה למשל יהפוך למרכז פודטק ארצי, זאת במסגרת תוכנית שאושרה בממשלה לקידום קריית שמונה, מטולה ושלומי. מי שהוביל לראשונה את היוזמה להפיכת אזור הצפון למרכז פיתוח ומחקר מזון עולמי הוא הח"כ לשעבר ואיש העסקים אראל מרגלית, שאף סייע בגיוס השקעות לפני שהתוכנית אומצה בממשלה. חברת תנובה נבחרה להקים את חממת הפודטק הראשונה.

בדימונה, לעומת זאת, לפי תוכניתו של ראש העיר הנמרץ בני ביטון, תוקם מכללת הסייבר הראשונה, שלוחה של אוניברסיטת בן גוריון. הסטודנטים ייהנו בשנה ראשונה מלימודים חינם, יקבלו מלגה שנתית בסך 10,000 שקל, ותינתן להם התחייבות, שלפיה בתום לימודיהם הם ייקלטו לעבודה בכי"ל. "כי מדימונה תצא תוכנה", בישר ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו.

מי שמוביל שינוי קו הוא ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ, שהצליח לשכנע את הרגולטורים להקים בית חולים שני בבירת הנגב. "הסתכל עליי פקיד צעיר מהאוצר ואמר לי שזה לא מהלך כלכלי. אמרתי לו שכל הנגב לא היה קם, כי זה לא מהלך כלכלי". התוצאה הסופית: מועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה פה אחד הקמתו של בית החולים שייקרא על שמו של הנשיא המנוח שמעון פרס, ולצידו קריית ביו־טק בינלאומית. ובינתיים, המצב שחור משחור: בבית החולים סורוקה מתריעים מפני מחסור חסר תקדים בכוח אדם רפואי בדרום.

היצע הדיור: התחדשות עירונית כמוצא יחיד

הקרקע היא משאב מתכלה, ומנגד אוכלוסיית המדינה גדלה וכך גם תוחלת החיים. כדי שתהיה לתושבים קורת גג, מתחייב להגדיל את היצע הקרקעות לבנייה.

בשנה שעברה שיווקה המדינה קרקעות לכ־7% פחות יחידות דיור מלפני שנתיים, והירידה השנה צפויה להיות בהיקף של 15%־20%, כך עולה מנתונים רשמיים שהתפרסמו. רוב קרקעות המדינה הפנויות שנועדו למגורים נמצאות בפריפריה. המדינה הצליחה לאשר תוכניות בהיקפים גדולים באזורים אלה, אבל היא לא מצליחה לשווק את הקרקעות, כי השוק בפריפריה רווי.

בשנים האחרונות פעלה המדינה לפינוי בסיסי צה"ל מאזור המרכז, ונראה שאין עוד קרקע פנויה או תפוסה על ידי המדינה שניתן לאשר בה תוכניות חדשות. "הפעולה האפקטיבית ביותר באזורי הביקוש היא התחדשות עירונית", אומר ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר מקבוצת אשטרום. "להערכתי, ייקח לא מעט זמן עד שתגובש תוכנית שתחליף את תמ"א 38, תתקבל בהסכמה על ידי הרשויות המקומיות, ויהיו בה תמריצים מספקים גם לבעלי זכויות בדירות ישנות וגם ליזמים. עד אז אנחנו נמצאים בפני אתגר רציני".

"במרבית המקרים היזמים נדרשים להשתתף בכל מה שקשור לתשתיות ולמבני הציבור, אבל עדיין נותרת התחושה שאין מספיק היערכות כוללת לקליטת מסה אדירה של יחידות דיור באזורי הביקוש, מה שעלול לגרום נזק אדיר וליצור מצוקה שאין לה פתרון בהמשך", אומר גל קסטל, מנהל השיווק בחברת ארזים (ג.י.א) מקבוצת אורון.

אנרגיה מתחדשת: "פצצה מתקתקת"

בעשור הקרוב נראה עלייה בשיעור האנרגיה המופק ממקורות אקולוגיים. פיתוחים טכנולוגיים עשויים לייעל את הפקת האנרגיה הסולארית ובעיקר יאפשרו לנו להשתמש בה גם בשעות הערב והלילה. מכיוון שמדובר במתקנים שדורשים שטח נרחב, המטרה היא לקדם ייצור מוגבר של אנרגיה ממקורות אקולוגיים במרחבים עירוניים - על גבי גגות וחזיתות מבנים, כקירוי לשטחי חנייה, לאורך תשתיות ובאזורי תעשייה, במיוחד לנוכח עתודות הקרקע האוזלות.

האם מדובר ב"פצצה מתקתקת" הצפויה לעשרות אלפי דירות, המתוכננות להתחבר למתקני ייצור חשמל בגז טבעי בשכונות מגורים חדשות, למשל שדה דב העתידי או מתחם מחנה סירקין בפתח תקווה? "ההחלטה לאפשר בניית תחנות כוח בשכונות מגורים פועלת בכיוון ההפוך, ותחזיר את הזיהום לריאות של התושבים", טוען ד"ר אריה וגנר, מנהל תחום אוויר ואנרגיה בעמותת אדם טבע ודין.

במסגרת המעבר של ישראל למשק דל פליטות פחמן, מוביל מינהל התכנון צוות שעוסק בערים ומבנים. ההנחה היא שבתוך 10 שנים כמעט כל הבנייה החדשה תהיה ירוקה, כאשר הדרישות והביקוש של הציבור ישפרו את התקן באופן שוטף.

ככל שייבנו צמודי קרקע (ייבנו פחות ופחות, בעיקר על סמך תוכניות ישנות), הם יהיו מאופסי אנרגיה, דהיינו: ייצרו אותה כמות אנרגיה או אף יותר ממה שהם צורכים.

אפשר לספור על יד אחת את מספר החברות המתמחות בבנייה הירוקה, ובראשן שיכון ובינוי נדל"ן, חנן מור ורוטשטיין. "התחלנו בבנייה ירוקה וקיימות כתפיסת עולם עוד לפני עשור", מספרת דורית סדן, סמנכ"לית השיווק בשיכון ובינוי. "הדיירים מבינים שמדובר בחיסכון לשנים ובבית בריא יותר. מצער שחברות נוספות לא מצטרפות".

בשורה התחתונה, על־פי ההערכות, הבנייה הירוקה לפי התקן הישראלי יכולה להוביל לחיסכון של כ־20% בהוצאות על אנרגיה.

בנייה לגובה: מגורים בלי אור יום

תארו לכם שאתם גרים בבניין שיש בו כל מה שאתם צריכים: מקום העבודה, סופרמרקט, קניון ואזור בילוי ופנאי, הכל מתחת לאף. ואם זה לא מספיק, אז הבניין הזה מתחשב גם בסביבה ומוגדר כ"בנייה ירוקה", לפי התקנים המחמירים ביותר. חלום, נכון?

משה ספדיה, האדריכל הישראלי המוערך וזוכה פרס וולף לאדריכלות, שתכנן את העיר מודיעין, הגשים את החלום לתושבי העיר צ'ונגצ'ינג שבסין: מתחם ענק המשתרע על שטח של 22.7 דונם ובין היתר מונה שמונה גורדי שחקים, מצפה כוכבים, גשר המשתרע על פני ארבעה מגדלים, מתחם משרדים, מגורים, מתחם קניות, בריכות, מקומות בילוי ובתי מלון או בקיצור הבניין שלא צריך לצאת ממנו. "הפרויקט הוא בסדר גודל עצום לאורכו ולרוחבו. בעיר הזאת יש צפיפות אוכלוסין בין הגדולות בעולם, ולכן זה ניצחון האדריכלות על צפיפות האוכלוסין", אומר ספדיה ל"ידיעות הנדלן".על הנייר גם ישראל נכנסה לליגה העולמית של גורדי השחקים, לאחר שאושר בוועדה המקומית רמת גן מגדל בן למעלה מחצי קילומטר (520 מטר) ו־120 קומות במתחם הבורסה. קדמה לו תוכנית למגדל בן מאה קומות על גבול גבעתיים־תל אביב.

חיפה, באר שבע וירושלים עולות אף הן לגובה. בחיפה למרגלות הכרמל ייבנו בקרוב מגדלים בני 29 ו־30 קומות, הגבוהים ביותר בעיר. רז שרייבר, סמנכ"ל השיווק של קבוצת אלמוג שבונה את הפרויקט, מסביר כי "האזור שבו יוקמו המגדלים מתאפיין כיום בבנייני רכבת ישנים ומוזנחים בני שלוש קומות שתופסים קרקע מיותרת במרחק כמה מאות מטרים מהים – לכן אין מנוס מבנייה לגובה".

בירושלים כל הכניסה לעיר תצמח לגובה בעירוב שימושים, עם 20 מגדלים עד 40 קומות במתחם של 300 דונם, שעתיד להיות רובע העסקים של הבירה. אחרונה חביבה באר שבע - במתחם היהלום, אזור המע"ר העירוני במרכז העיר, צפויה מגמה אינטנסיבית יותר של ציפוף ועירוב שימושים לעומת שאר חלקי העיר – כשהבינוי בשטח זה יתנשא לכדי 50 קומות.

אז ישראל טובה בתוכניות. פחות במימושן. הנתונים על בניית מגדלים מראים ירידה בבנייה לגובה ברבעון האחרון באזורי הביקוש, חרף הצהרות העיריות השונות על מדיניות של בנייה לגובה. כך, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במחוז תל אביב, רק כ־10% מהתחלות הבנייה במחצית 2019 היו בבניינים בני מעל 21 קומות לעומת 16% ב־2018. שיעורן במגדלים בגובה 20-16 קומות ירד מ־9% ל־6% בלבד.

ישראל ללא הבנייה לגובה לא תציל את עצמה מול הגידול הדמוגרפי הצפוי. קומפלקס של עירוב שימושים ובו עשרות אלפי דירות בהונג קונג יכול כבר היום לגרום לאנשים לשהות במרחבים בנויים בלי לראות אור יום ימים שלמים. לשינוי קו הרקיע של ערי העתיד יש השפעות פסיכולוגיות וסוציולוגיות. המגדלים העתידיים יכללו מוסדות חינוך מהגיל הרך ועד התיכון, פארקים ציבוריים, מוקדי תרבות ובילוי ושירותים קהילתיים נוספים. "אם פעם השכונה הייתה אופקית, מחר היא תהיה אנכית - כלפי מעלה", אומר המהנדס ישראל דוד, יו"ר מכון התקנים בפועל, האחראי למגדלים ולקומפלקסים מודרניים רבים הנבנים היום בארץ ובעולם.

מזדקנים בכבוד: הכפלת האוכלוסייה המבוגרת

אוכלוסיית הגמלאים בישראל הולכת וגדלה עם העלייה בתוחלת החיים. לפי דו״ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2018 מנתה אוכלוסיית האזרחים הוותיקים כמיליון איש, 11.8%. בשנת 2040 חלקם צפוי להכפיל עצמו (שיעורם יהיה אז 14.2%). נכון להיום, מתגוררים בבתי דיור מוגן כ־13,000 גמלאים בלבד. מרביתם נשארים בבית.

הלכה למעשה, יש לייצר מערך אפשרויות מגוון לגמלאים, שיכלול צורות מגורים שונות, המתאימות להעדפות הגמלאי וליכולתו הכלכלית. חשוב לזכור, שכל דייר העובר לדיור מוגן, משחרר דירה לשוק החופשי. היה רצוי שבתוכניות בניין עיר חדשות יוקצו שטחים ואחוזי בנייה מתאימים לפרויקטים של דיור מוגן לכלל אוכלוסיית הגמלאים.

יש לאפשר יותר תב"עות במגוון מקומות לדיור מוגן: במרכזי ערים, בשכונות חדשות, בפריפריה, במרחב הכפרי ובשכונות חדשות. הרשויות צריכות לאמץ גם מודלים לשילוב דיור מוגן בר השגה בפרויקטים של עירוב שימושים, כפי שקיים כבר בעולם.

"השינויים הדמוגרפיים מחייבים אותנו לייצר מודלים מגוונים של דיור מוגן ברחבי הארץ לרווחת הגמלאים, שיזכו לאיכות חיים גבוהה, לסביבה מוגנת ולהשגחה רפואית, תוך התערות בקהילה וחיים בכבוד", אומרת האדריכלית דנית שנהב, מומחית לתכנון דיור מוגן וכפרי גמלאים.

ערי העתיד: מפקס לרשת דיגיטלית

לא רחוק מאילת הולכת וקמה ניאום (Neom), עיר העתיד הממוקמת בצפון־מערב ערב הסעודית, בהשקעה של 500 מיליארד דולר. בתוכניות שימוש באנרגיית השמש, הרוח והים, מכוניות מעופפות, רובוטים לניקוי הרחובות, מחשבים שעוקבים אחר פשעים ועבירות קלות, מוטציות גנטיות שיסייעו בהעצמת הכוח האנושי ואפילו ירח מלאכותי במקום פנסי רחוב.

ניאום לא לבד - גוגל בונה את השכונה החכמה קוואיסייד בטורונטו, אבו דאבי מכינה את מסדר סיטי - מטרופוליס אקולוגי במדבר, נטול פליטה של פחמן דו־חמצני.

ואצלנו? קצת מגוחך. המדען הראשי במשרד האנרגיה אחראי למינהלה לערים חכמות - בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים ועם גופים אקדמיים ובהם המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון - גוף שנועד לסייע לרשויות מקומיות לשלב במערכות הניהול שלהן טכנולוגיות מידע מתקדמות במטרה לייעל את התשתיות בתחומן. צעד זה קורה במקביל להחלטה דומה של האיחוד האירופי, שמקדם אף הוא יוזמה לפיתוח ערים חכמות. אלא שכל עוד משרדי הממשלה שלנו עובדים עם פקסימיליה במקום מייל, הדרך עוד ארוכה.

ערי העתיד יתאפיינו בקישוריות דיגיטלית, החל באופן השימוש במכשירים ביתיים, דרך הדרכים שבהן אנו נעים ועד לאופן שבו אנו מנצלים את זמננו הפנוי. ככל שהערים הופכות לאטרקטיביות ומחוברות יותר, כך האתגרים משמעותיים יותר. חברות צריכות לייצר פתרונות לשינויים אלו: שינוע אנשים רבים והפחתת עומסים, תוך התאמת פתרונות לערים חכמות ולאנשים, אשר מצפים שהסביבה תגיב לצרכים שלהם.

רשת חכמה תאפשר לצרכני החשמל לקבל מידע מפורט על צריכתו ולנהל אותו באופן יעיל יותר. כך יוכלו להחליט באילו מכשירים להשתמש ובכך לחסוך. גם חברת החשמל תקבל מידע מקיף יותר, שאמור לסייע לה להפעיל ביתר יעילות את הרשת. בעתיד כל זה יקרה לבד, ללא צורך ביד אדם. חברת החשמל תוכל להסתייע במידע לניהול רשתות, שיסופקו ממקורות רבים, לרבות מתקנים סולאריים ביתיים לייצור חשמל.

בסופו של דבר, בניינים ומעליות צריכים להפוך ממוצר מכני לפלטפורמה דיגיטלית מחוברת, המאפשרת חדשנות ללא מגבלות. המהפכות הגדולות של השנים האחרונות, שהביאו לעולם שלנו חוויות דיגיטליות, לא הגיעו מיישומים, אלא דווקא מפלטפורמות - תחשבו יוטיוב, פייסבוק, אמאזון.

לדוגמה, חברת המעליות KONE השיקה השנה את סדרת המעליות שהופכת את עמוד השדרה של הבניין לדיגיטלי. הפלטפורמה הופכת את המעלית ממערכת סגורה לפתוחה, דינמית ומאובטחת. כל פיתוח עתידי יוכל להתחבר לממשק אחד ובכך לשמור את הבניין חכם, רלוונטי, גמיש ועדכני גם בעוד עשרות שנים.

דוגמה נוספת - שירות חדרים באמצעות רובוט, המתממשק למעלית במלון של Marriot בשיקגו, ארצות הברית. ניתן לשלוח הודעה לשירות החדרים, ורובוט ייקח את ההזמנה, יקרא בעצמו למעלית ויגיע עד לפתח הדלת שלך.

התחבורה הציבורית: איחור של 30 שנה

תומאס קלינגר, ממנהלי התפעול הבכירים במטרופולין התחבורה הגרמנית, שואל אותי באנגלית חלודה: "איך פועל הקו האדום שלכם בתל אביב? אתם מרוצים ממנו?". אני עונה במבוכה, שהעבודות בעיצומן ושהצפי האופטימי לתחילת השימוש הוא כמה שנים טובות. הוא מתפלא: "אבל אתם מתכננים אותו המון זמן! מה אורך המסילה?". כשאני עונה: "24 ק"מ, 12 מתחת לאדמה ו־12 מעל", קלינגר תוהה: "אז מה הבעיה? למה הרכבת עוד לא נוסעת?". בברלין, מתברר, בניית קילומטר מסילה לרכבת קלה אורכת חודש־חודשיים. בתל אביב, נזכיר, תכנון הקו האדום החל ב־1995.

עוד נזכיר כי את הרכבת הקלה של תל אביב מתכננים כבר כ־33 שנה. תשאלו את עצמכם מדוע, למשל, אין היום תחנה בעזריאלי? כי איש לא ציפה שהמגדלים שיוקמו שם יהפכו למרכז, לכן תיאלצו לדלג היום בין התחנות בשאול המלך (עם מנהרה לעזריאלי) ובין שדרות יהודית.

גם הרכב האוטונומי ייאלץ לעמוד בפקק. הבשורה הטובה היא ששלושה קווי מטרו מתוכננים היום ואמורים להתחיל לפעול בגוש דן לקראת העשור הבא (כנראה).

לעומת 30 שנות תכנון וביצוע בתל אביב, באדיס אבבה שבאתיופיה תיכננו והקימו הסינים רכבת קלה בתוך שש שנים. כבר היום ברור שהרכבת הקלה אצלנו לא תעמוד בביקוש הרב, וכי היה צורך לתכנן מטרו רב קרונות בהרבה ומהיר בהרבה.

למען הסר ספק, למסקנה הזו גם הגיעו, אמנם באיחור, במשרד התחבורה. קווי המטרו נמצאים היום בשלבי תכנון, ולאחר הקמתם הם ישתלבו עם קווי הרכבת הקלה, שעבודות התשתית שלה כבר נראות בשטח. ביחד הם ייצרו מערכת הסעת המונים, שצפויה להקל על עומסי התנועה במטרופולין תל אביב.

קווי המטרו יגיעו לכפר סבא ורעננה בצפון, לראש העין וללוד במזרח ולרחובות בדרום, ויחברו את הערים הללו למוקדי התעסוקה בתל אביב. זאת מלבד תוספת של מסילות רכבת באיילון ונתיבים רבי קיבולת לאוטובוסים. בירושלים, שבה פועל קו הרכבת הקלה הראשון בישראל כבר משנת 2011, אמורים להצטרף קווים נוספים שירשתו את העיר בכללותה.

"התקווה שלנו היא שעוד אזורים יזכו למערכות של הסעת המונים, וערים כמו באר שבע וחיפה ירושתו באופן פנימי ויחוברו על ידי רכבת מהירה לרשת הארצית", אומר שחר סולר, סגן מנכ"לית מינהל התכנון לנושא תכנון אסטרטגי.

ב־2040 העבודות על קווי המטרו יעמדו לקראת סיום. לצד הקו האדום בת ים בואכה תל אביב ועד פתח תקווה, יחלו לפעול גם הקו הסגול מבקעת אונו לתל אביב והקו הירוק מהשרון לתל אביב.

כך או כך, הקמת קווי הסעת ההמונים מייצרת פוטנציאל לפיתוח אורבני חדש, איכותי, מעורב ואינטנסיבי באזורים שלאורך הקווים וסביב התחנות. אלו אזורים בעלי נגישות גבוהה, שיכולים לספוג תוספת משמעותית של תעסוקה ושימושים.

לאור זאת, פותחה במינהל התכנון מדיניות לפיתוח סביב קווי הסעת ההמונים, תוך הקפדה על צפיפות גבוהה, שימושים מגוונים ותמהיל מגוון של דירות (כולל דירות קטנות ודירות להשכרה) ללא חנייה.

קבורה: אין עתודות קרקע למתים

בעתיד לא יהיה היכן לקבור את המתים בגלל מצוקת הקרקע. התוצאה: בית העלמין המוכר יהפוך להיות עיר ענקית של בנייני קבורה.

חברה קדישא תל אביב חושפת תוכנית להקמת עשרה מבנים לקבורה רוויה, שיכילו 100 אלף קברים בבית עלמין ירקון. על־פי התוכנית, עד סוף שנת 2020 יושלמו שלושת המבנים הראשונים, שהצטרפו לשלושת הקיימים. בסך הכל יכילו עשרת הבניינים החדשים 100,000 מקומות קבורה ויספקו את צורכי הקבורה של גוש דן ב־12 השנים הקרובות, כאשר מרבית המבנים יהיו בני ארבע קומות, יכילו 10,000 קברים כל אחד וייבנו בעיצוב מפואר במיוחד. המבנים החדשים יציעו לבני משפחות הנפטרים שלוש שיטות קבורה: שדה, משפחתית רמה וסנהדרין. קבורה משפחתית רמה נעשית על משטח בטון שנתמך על ידי עמודים (כמו מרפסת), כך שנוצרים משטחים מדורגים המיועדים לקבורה בכמה קומות.

לאחרונה נחנך בית העלמין התת־קרקעי במתחם הר המנוחות בירושלים, שיכלול 24 אלף קברים במעמקי האדמה. במסגרת הפרויקט נחפרה מערכת מנהרות קבורה באורך כולל של 1.6 ק"מ, וברוחב וגובה של כ־16 מטרים. מדי שנה נקברים בירושלים כ־3,500 איש, והמצוקה של שטחי קבורה אדירה.

עמידה בזמנים: 2040 מעבר לפינה

המחשבה לעתיד דורשת גם תקציבים וגיוס הון אנושי. לא מדובר בחלומות, אלא במציאות שצבעיה יתבררו בעתיד - ורודה או שחורה. לדוגמה, 2,500 דונם מתוכננים לקירוי איילון בתל אביב, שיהפכו לפארק ירוק עם בתי קפה, מוקדי מסחר ובילוי. מדע בדיוני? לא בדיוק. העירייה מפרישה כבר היום כספים ממגדלים שעל התוואי, למשל 20 מיליון שקל ממגדל בן 90 קומות שמתכננת קבוצת עזריאלי על בית "ידיעות אחרונות" לשעבר.

איך מגיעים למצב עתידני ללא הון אנושי?

יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, מזהיר ממחסור באלפי מהנדסים: "אתגרי 20 השנה הקרובות, והצורך העצום בתנופת בנייה ובהקמת תשתיות, עומדים בפני קושי גדול בגלל המחסור במהנדסים אזרחיים. בישראל פועלים היום כ־20,000 מהנדסים אזרחיים, אך כדי לממש את כל תוכניות הממשלה נדרשים עוד כ־5,000 מהנדסים בעלי מיומנות והשכלה בתחומים שונים". לדבריו, מחסור זה נוצר בשנים האחרונות ויוצר לחץ רב על הענף: "הממשלה יכולה לפעול לצמצום הפער במספר דרכים, דוגמת מיקוד המל"ג בהגדלה מכוונת של מספר הסטודנטים, הכשרת מהנדסים מתחומים משיקים כמו הנדסת מכונות, יצירת מסלול לימודים שיאפשר השלמת לימוד להנדסאים, שיתופי פעולה עם האקדמיה בארץ ובחו"ל, התאמת תנאי סף במכרזים ציבוריים כדי לאפשר למהנדסים לצבור ניסיון, כל זאת לצד טיפול במעמד המהנדסים ובשכרם ויצירת תנאים כלכליים אטרקטיביים, שיחזירו למעגל העבודה מהנדסים בגמלאות, שהם בעלי כשירות עבודה".

בראש ובראשונה יש להקים צוות מומחים שיערוך תוכנית אב לכל התשתיות העיקריות במדינה. המצב היום הוא שכל שר קובע הקמת התשתיות שקשורות למשרדו. צריך לקבוע סדרי עדיפויות לביצוע תשתיות הנדל"ן, וחשוב להבין שאי אפשר לעשות הכל ביחד.

סדרי העדיפויות צריכים להיות כך שתשתית משרתת תשתית קודמת. לא מקימים "פילים לבנים", כמו למשל גשר לטרון שעומד כבר חמש שנים ללא שימוש, כי בנו אותו בטרם עת, עוד לפני שבנו את מסילת הרכבת.

רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו, מציע לתפוס את מדינת ישראל לא כ־79 עיריות ו־270 רשויות מקומיות שלכל אחת משק סגור, אלא כ"מטרופולין אחד גדול", תהליכים שקרו בהצלחה רבה בסקנדינביה.

אברהם קוזניצקי, יו"ר קבוצת מנרב, שביצע פרויקטים לאומיים רבים ובראשם עיר הבה"דים, מציע: "שיטת BOT (לתכנון מימון וביצוע הפרויקט באמצעות המגזר הפרטי) היא מודל מצוין, כשמדובר בפרויקטי תשתית גדולים כמו כביש שש, אולם יש מקום לכך שהחוזים יהיו זהים, מלבד כמובן שינויים ספציפיים מתבקשים. היום המצב הוא שכמעט בכל מכרז BOT עורך דין אחר מנסה להמציא את הגלגל ולהביא חוזה חדש. הדבר גורם לתביעות של הקבלנים, וכך במקום שיילמד הלקח מפרויקט לפרויקט, כל פרויקט יוצר תשתית חדשה לתביעות של המבצעים והפסדים כבדים של מיליונים רבים הנגרמים לקבלנים ולמזמיני העבודה וכמובן, משפיע על לוחות הזמנים".

בוחן צפיפות

דו"ח הלמ"ס 2018: באילו ערים הגיוני להגביר את הבנייה לגובה

מינהל התכנון העלה לאחרונה דרישה להגדלת הצפיפות בישראל ובעצם, לשינוי כלליה. מדובר בעדכון תוכנית המתאר הארצית – תמ"א 35 על רקע הצפיפות הנמוכה של הערים. לפיכך מעניין לבדוק את דרישת המינהל על רקע נתונים נוספים שפורסמו לאחרונה – דו"ח ראשון של הלמ"ס, המתעד את מספר ומרשם הדירות והמבנים בישראל נכון לסוף 2018, ודו"ח התחלות הבנייה, המתעד בין השאר את הבנייה לגובה.

לדוגמה, על־פי הלמ"ס קיימת עלייה מתמדת בבנייה לגובה – בשנת 2016 נבנו בתל אביב בלבד 458 דירות בבניינים מעל 21 קומות, ואילו ב־2018 המספר קפץ ל־834.

למרות העלייה המתוארת, במינהל התכנון סבורים, כי ניתן לצופף עוד יותר, ומקדמים תוכנית להרחבה משמעותית של הצפיפות בערים. לשם השוואה: הצפיפות בברצלונה גבוהה פי ארבעה מזו שבתל אביב, ואיכות החיים איננה נמוכה יותר.

שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין בדקה וניתחה את רמת הצפיפות הקיימת כיום בערים הגדולות אל מול מגמת הבנייה לגובה בהן, במטרה להסיק היכן יתאפשר להמשיך לצופף ולהשאיר עתודות קרקע פנויות לשטחי ציבור ושטחים ירוקים.

בת ים היא הצפופה ביותר מבחינת מספר הדירות לבניין. בעיר יש מעט מבנים והרבה תושבים וזאת בשל מיעוט עתודות קרקע. ממוצע של 22 דירות לבניין. הרבה מעל אשדוד, שנמצאת במקום השני עם 15 דירות לבניין בממוצע. זאת בשל העובדה, כי מרבית הקרקע מנוצלת לבנייה צמודת קרקע, שבה 2־1 דירות בלבד. כ־45.6% מהדירות ביישוב.

בירושלים פוטנציאל הציפוף גבוה – כ־78% מהבניינים הם בני עד ארבע קומות (כ־15 אלף מתוך כ־20 אלף). המצב דומה גם בתל אביב: רבע מהדירות צמודות קרקע, ואילו כ־12 אלף מבנים מתוך 18 אלף הם בבנייה נמוכה של עד ארבע קומות. בחולון, נתניה ופתח תקווה הממוצע לבניין הוא מעל 10 דירות. ניתן להסיק, כי ערים אלו החלו להיבנות יותר לגובה.

היכן ניתן לצופף?

בכמה מהערים הגדולות בולטים הנתונים המצביעים על אחוז צמודי הקרקע (עד שתי דירות למבנה) לעומת אחוז המבנים הכוללים 50 דירות ומעלה. אלו יכולים ללמד על אפשרויות הציפוף הקיימות. כך למשל בראשון לציון כ־53.5% מהדירות הן במבנים של עד שתי יחידות, ומנגד פחות מ־1% (0.9%) במגדלים של 50 דירות ומעלה. בבאר שבע קרוב ל־70% מהדירות הן צמודות קרקע. המסקנה היא שיש באותן ערים ניצול די גדול של הקרקעות – כלומר, מעתה יש ליזום בנייה צפופה יותר כדי לשמור על עתודות קרקע.