שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "אני ניצחתי"

    דבורה גלברד אובחנה עם לימפומה אגרסיבית בדרגה 4 וכמעט ויתרה על טיפולים, עד ששמעה את הנכדה שלה מפצירה בה להתעקש על החיים. הודות לד"ר גוגל - שהוביל אותה להשתתפות במחקר מהפכני, היא עדיין איתנו היום, נקייה מסרטן קרוב לשנתיים. "הדבר הכי חשוב הוא לא להתעסק בלמה דווקא אני"

    בשיתוף אסותא אשדוד מקבוצת מכבי

     

    "סבתא, אני עדיין קטנה מכדי להתמודד עם המוות שלך". את המשפט הזה אמרה הנכדה של דבורה גלברד (73) מקריית ים, כשהתקבלה האבחנה האיומה, לפיה סבתא חולה בסרטן.

     

    דבורה גלברד (צילום: אלבום פרטי)
    דבורה גלברד(צילום: אלבום פרטי)

     

    "בהתחלה לא רציתי לקבל טיפולים", מספרת גלברד, "אמרתי לעצמי שהגעתי כבר לגיל מבוגר, ידעתי מה מחכה לי והחלטתי שאני לא מעוניינת לסבול. אבל הנכדה שלי אמרה לי את המשפט הזה, שאני לא אשכח בחיים, וזה נתן לי את הדרייב להילחם, ובזכות הההתקדמות המהירה בעולם הטיפולים בסרטן - גם להשיג הכרעה בקרב".

     

    בזכות האינטרנט

    גלברד אובחנה בשנת 2015 עם לימפומה שאינה הודג'קין. במקרה שלה, הייתה זו לימפומה של תאי T, מחלה אגרסיבית ממילא, בייחוד כשהיא מצויה כבר בדרגה ארבע בעת האבחון.

     

    "פתאום התחלתי לרדת במשקל וסבלתי מתחושת עייפות כל הזמן", נזכרת גלברד. "רופאת המשפחה לא חשבה שמדובר במשהו רציני, עד שהופיעו גם בלוטות שומניות על החזה. אמרתי לעצמי שבמקרה הכי גרוע זה סרטן שד, אבל אחרי הביופסיה התברר שמדובר בלימפומה. הרופא שמסר לי את התוצאות הבהיל אותי באותו רגע להמטולוג".

     

    הלימפומה של גלברד הספיקה כבר להתפשט לאזור הבטן והכליה השמאלית. היא נכנסה לסדרה של בדיקות כדי לוודא שאין פגיעה בעמוד השדרה ובמוח. "בזמן הזה, הבן שלי עזר לי לקדם את הבדיקות והתחיל להתעניין במחלה ובסוגי הטיפולים השונים. הוא חיפש בגוגל ומצא מחקר שנעשה בבית חולים רמב"ם, וביקשנו להיכנס אליו", היא מספרת. "בהתחלה שמחו שאני אכנס למחקר הזה, אבל מאוחר יותר החוקרים בחו"ל חשבו שאני מבוגרת מכדי להשתתף. למזלי, ד"ר נועה לביא יחד עם מנהלת המחקר, התעקשו עליי. חזרתי והתחלתי לקבל את הטיפול".

     

    הטיפול שהציל את גלבד, שניתן במסגרת מחקר בשם ECHELON-2, בחן שילוב ייחודי של כימותרפיה קלה יחסית, יחד עם Brentuximab Vedotin - המאושר היום לטיפול בלימפומת הודג'קין נשנית. ואכן, נמצא שגם חולים עם לימפומה שאינה הודג'קין של תאי ה־T יכולים להרוויח הרבה מהשילוב התרופתי הזה.

     

    אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

     

    לצד היתרונות הברורים של טיפול הרבה פחות רעיל כמו כימותרפיה, שילוב התכשיר הוביל לנתון מדהים בשרידות הכללית עם יתרון ברור לעומת שיטת הטיפול הקונבנציונלית: הפחתת הסיכון למוות ב־34 אחוזים, כשמשך הזמן ללא התקדמות המחלה יותר מהוכפל.

     

    בכנס השנתי של האגודה האמריקאית להמטולוגיה, שנערך בתחילת דצמבר, הוצגו נתונים נוספים לגבי המחקר. התוצאות הראו כי השתלת מח עצם עצמית בחולים שהגיעו לנסיגה מלאה וטופלו בשילוב התרופתי הזה הראתה יתרון, אך מספר החולים הקטן שנבדק בהקשר זה (38 שקיבלו השתלה, לעומת 76 שלא קיבלו), מצריך עוד מידע.

     

    "בלימפומה של תאי T, עד השנים האחרונות נהגנו לתת טיפול כימותרפי ולאחר מכן השתלת מח עצם עצמית - ובכל זאת איבדנו חצי מהחולים", מסביר ד"ר נג'יב דלי, מנהל המכון להמטולוגיה במרכז הרפואי זיו שבצפת. במשך המון שנים לא היה שום שינוי במערך הטיפולי, ועכשיו נראה שהכניסה של Brentuximab משנה לא רק את העקומות, אלא את הגישה הטיפולית כולה".

     

    לבד, עטופה באהבה

    המאבק מעורר ההשראה של גלברד עוד לא הסתיים. תוך כדי המלחמה הפרטית שלה, נאלצה להתמודד גם עם אובדן בעלה, עם תופעות לוואי, טיפולים וסיבוכים, אבל התעקשה להמשיך ולהיאחז בחיים.

     

    "עשו לי השתלת מח עצם עצמית, וסבלתי מחולשה, מהקאות, שלשולים וקצת נשירת שיער", היא מספרת. "בינתיים גם התאלמנתי, וזה היה מאוד קשה. היו לי גם תופעות לוואי שקשורות לקרישת דם, ונאלצתי לקחת סטרואידים. זה לקח זמן, אבל בסוף סיימתי את הטיפולים ולאט לאט התחילו לראות שיפור. הורידו לי את הסטרואידים בהדרגה, ופתאום ראו שהמצב משתנה. עד היום אני צריכה ללכת לביקורת כל שלושה חודשים, אבל אני נקייה כבר כמעט שנתיים".

     

    איך ממשיכים למרות הקושי?

    "אם אין אופטימיות - מאוד קשה להתמודד עם המחלה. כל הזמן הייתי צריכה להגיד לעצמי 'אני אנצח, אני אעשה הכול כדי שיהיה לי מצב רוח, כדי שאני אחשוב חיובי, כדי שאני אבריא ואוכל לעשות כל מה שאני רוצה'. המורל של הבן אדם זה מה שהכי חשוב. עם כל המשבר שעברתי, ועם המוות של בעלי בדרך, המשפחה שלי הייתה לצדי, החברים עודדו אותי. ומה שעזר לי יותר מהכל, היה להקפיד לא להתעסק ב'למה זה קרה דווקא לי', אמרתי לעצמי שזה קרה ואין מה לעשות. עכשיו צריך לקחת הכול בפרופורציות הנכונות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אלבום פרטי
    דבורה גלברד
    צילום: אלבום פרטי
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים