שתף קטע נבחר

הורים שכולים ביקשו להפרות אישה עם זרע בנם - ונדחו

המדינה התנגדה לבקשת ההורים להשתמש בזרעו של בנם להפריית אישה שלא הייתה בת הזוג שלו. ההורים טענו כי לפי המשפט העברי, "האדם הסביר מעוניין בדור המשך" - אבל השופטים קבעו כי ההורים לא הוכיחו שזה היה רצונו ודחו את הבקשה: "קצרה ידינו מלהושיע"

ערעורם של הורים שכולים, שביקשו להתיר שימוש בזרעו של בנם המנוח להפריית אשה שאינה בת הזוג שלו - נדחה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ההחלטה התקבלה לפני כשבועיים.

 

לבן, שנהרג בפברואר האחרון בגיל 36, לא הייתה בת זוג במותו. ההורים שאבו את זרעו באישור בית משפט והפקידו אותו בבנק הזרע. שלושה חודשים לאחר מכן פנו לבית המשפט לענייני משפחה וביקשו להתיר את ההפרייה.

הפריית מבחנה. אילוסטרציה (צילום: AP) (צילום: AP)
הפריית מבחנה. אילוסטרציה(צילום: AP)
 

המדינה, באמצעות נציג היועץ המשפטי לממשלה התנגדה לבקשה. בתסקיר המשפטי נקבע כי אין מניעה לאשר לאם המיועדת להרות מזרעו, אולם בית משפט לענייני משפחה שדן בנושא דחה את בקשתם של ההורים.

 

ההורים ערערו למחוזי, וענו כי השאלה היחידה שעומדת על הפרק היא "האם המנוח רצה בהמשכיות לאחר מותו", עוד טענו כי ב"דחיית בקשתם יש לפגוע בזכויותיו הבסיסיות של בנם לכבוד האדם וקיום רצונו". הם הפנו לעמדת המשפט העברי, שלשיטתם קובעת כי הנחת יסוד בדבר רצונו של האדם הסביר היא להתיר אחריו דור המשך.

 

המדינה טענה מנגד שכדי לבצע את ההליך יש להוכיח את רצון הנפטר להביא ילדים לעולם אחרי מותו. לטענתה, לא הוכח רצון זה ביחס להפרייה של מי שהיא איננה בת זוגו. "ככלל אין לגורמים אחרים פרט לבת הזוג של הנפטר זכות לפעול להבאת ילדים מזרעו לאחר מותו".

 

הלכה המשפטית קובעת כי הרצון המשוער של הנפטר מבוססת על כך שאדם מן השורה אינו נדרש בחייו לשאלת השימוש בזרע לאחר מותו, אך מעוניין בדרך כלל בהמשכיות, במיוחד כאשר בת זוגו רוצה בכך. עם זאת, להוריו של הנפטר, כמו גם לקרוביו האחרים, אין מעמד חוקי לעניין הבאת ילדים לעולם בחייו ועל-כן אין להם מעמד כזה גם לאחר מותו.

 

שלושה שופטים דנו בערעור והחליטו פה אחד לדחות אותו. השופט שאול שוחט הסביר: "גם אם נלך לגישה המקלה לא נוכל לומר כי ההורים עמדו בנטל להוכיח כי המנוח היה רוצה בהבאת הילדים לעולם אחרי מותו - ילדים אותם לא יכיר ולא יגדל. אין לי אלא לאמץ את קביעת בית המשפט ואת המסקנה העובדתית אליה הגיע".

 

השופט נפתלי שילה התייחס להלכה המשפטית הרווחת: "ליבי ליבי עם ההורים אולם נראה כי קצרה ידינו מלהושיע. ההלכה קובעת שיש להוכיח בראיות ברורות וחד משמעיות שהמנוח רצה שיוולד לו ילד אחרי מותו, המערערים לא עמדו בנטל להוכיח שזה רצון המנוח". השופטת עינת רביד הוסיפה: "התקדמות הטכנולוגית הרפואית מציבה בפנינו אתגרים רבים שעלינו לבחון ולבדוק באופן מושכל זהיר ומדוד. במקרה זה הראיות שהוצגו אינן מספקות".

 

תגובת ההורים באמצעות עורכת דינם איריס שינפלד: "פסק הדין מוכיח את מורכבות הסוגיה. המדינה ובתי המשפט צריכים להבין כי ההורים, בוודאי הורים שכולים, יודעים טוב מכולם מה הרצון של בנם ובוודאי שלא היו עושים דבר שיפגע בו או ברצונו. יחד עם זאת, פסק דין הנוכחי חשוב בכך שבו נקבעה הלכה חדשה המרחיבה את האפשרות לעשות שימוש בזרע של נפטר, גם כאשר לא היתה לו בת זוג. בית המשפט גם הכיר בזכאות לסבות, כזכות עצמאית ועילה משפטית לשימוש בזרע של נפטר".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
הפריית מבחנה. אילוסטרציה
צילום: AP
מומלצים