שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    27 הרוגים וסיפור הישרדות בלתי נתפס אחד: 70 שנה לאסון ילדי אוסלו

    28 ילדים יהודים מתוניסיה עלו בנובמבר 1949 על טיסה בדרכם לבירת נורבגיה, משם היו אמורים להמשיך לישראל. בגלל מזג האוויר התרסק המטוס ביער ליד אוסלו, וכמעט כולם נספו. ynet הפגיש בני משפחה באנדרטה במושב ינוב כדי לשמוע על הטרגדיה, ועל סיפורו המדהים של יצחק אלל בן ה-11. צפו במפגש

     

    70 שנה אחרי: מפגש משפחות ילדי אוסלו    (צילום: אורי דוידוביץ, עריכה: שי קנפו, כתב: אסף קמר)

    70 שנה אחרי: מפגש משפחות ילדי אוסלו    (צילום: אורי דוידוביץ, עריכה: שי קנפו, כתב: אסף קמר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ב-20 בנובמבר 1949 התרסק מטוס של חברת תעופה הולנדית ביער ליד אוסלו, בירת נורבגיה, כשעליו 28 ילדים יהודים מתוניסיה שהיו אמורים להמשיך משם ולעלות למדינת ישראל. בגלל ערפל כבד פגע המטוס בהר וצנח לקרקע. בתאונה נהרגו 27 ילדים וכל אנשי הצוות. 70 שנה וחודש לאחר מכן קיים ynet מפגש עם כמה מבני המשפחה של הנספים ושל הילד היחיד ששרד נגד כל הסיכויים – יצחק אלל בן ה-11. המפגש התקיים באחת האנדרטאות שהוקמו לזכר הילדים בישראל, במושב ינוב שבשרון - המקום שבו התגורר אלל לאחר עלייתו לישראל.

     

    ז'ולייט חטב (לשעבר גסטון), בת 89 מאשקלון, שכלה שניים מאחיה הצעירים באסון. היא הייתה אז בת 19 והתגוררה עם משפחתה בעיר סוסה. "אחי יוסף פגש בשכונה ילדים מבית הספר שסיפרו לו שהם נוסעים באווירון לנורבגיה", היא מספרת. "הוא חזר הביתה ואמר לאמא שלנו 'את חייבת לחפש איפה לרשום אותי'".

     

    לאחר סדרת בירורים גילתה האם שאשתו של רופא העיניים המקומי היא זו שמנהלת את הרישום לטיסה. יד הגורל הביאה לכך שההתעקשות הזאת שלחה את האחים של חטב אל מותם. בתחילה נרשם רק האח הגדול, ואילו לקטן לא היה מקום. "במקרה אחד הילדים האחרים ברשימה פחד וביטל", היא מספרת. "התפנה מקום, ואחי הקטן ז'וז'ו הצטרף גם".

    70 שנה לתאונה האווירית שבא נהרגו 28 ילדים יהודיים מתוניס, שהיו אמורים לעלות לארץ ישראל (צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)
    שרידי המטוס ליד אוסלו(צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)

    70 שנה לתאונה האווירית שבא נהרגו 28 ילדים יהודיים מתוניס, שהיו אמורים לעלות לארץ ישראל (צילום: אסף קמר)
    משתתפי המפגש במושב ינוב(צילום: אסף קמר)

    70 שנה לתאונה האווירית שבא נהרגו 28 ילדים יהודיים מתוניס, שהיו אמורים לעלות לארץ ישראל (צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)
    תיעוד ההורים בתוניסיה אחרי שעודכנו על האסון(צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)

    70 שנה לתאונה האווירית שבא נהרגו 28 ילדים יהודיים מתוניס, שהיו אמורים לעלות לארץ ישראל (צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)
    אנדרטה לזכר הילדים בבאר שבע(צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)

    70 שנה לתאונה האווירית שבא נהרגו 28 ילדים יהודיים מתוניס, שהיו אמורים לעלות לארץ ישראל (צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)
    הקורבנות של אסון ילדי אוסלו(צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)

    על קבלת ההודעה היא מספרת: "לפני 70 שנה לא היו טלפונים ולא ידענו שום דבר. אמא שלי ירדה לעיר וראתה קבוצות של אנשים מדברים. היא שאלה אותם מה קרה, והם אמרו לה 'לא שמעת? אווירון שיצא מסוסה התרסק'".

     

    אח אחר של ז'ולייט, פנחס, היה בן שלוש בזמן האסון. "הייתה תמונה ידועה של המשפחה שלנו בעיתון, מהרגע המדויק שהודיעו לנו שהמטוס התרסק", הוא אומר. "בתמונה רואים את אמא שלי היסטרית ואבא שלי המום, ואני ילד קטן, מסתכל עליהם ולא מבין שום דבר".

    70 שנה לתאונה האווירית שבא נהרגו 28 ילדים יהודיים מתוניס, שהיו אמורים לעלות לארץ ישראל (צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)
    פנחס גסטון והוריו. פרסום בעיתונות בתוניסיה(צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)

    ניצול התאונה יצחק אל על (צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)
    יוסף ברמלי ז"ל(צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)

    ניצול התאונה יצחק אל על (צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)
    ידיעה על סיפור ההישרדות של יצחק אלל(צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)

    ניצול התאונה יצחק אל על (צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)
    יצחק אלל בבית אחרי שניצל(צילום: מוזיאון בית הראשונים מושב ינוב)

    בניגוד לטרגדיה של משפחת חטב, היו כמה ילדים שדווקא ניצלו בנס. אדריאן פרץ ממושב ינוב (82) היא סבתא ל-17 נכדים ו-18 נינים. לפני 70 שנה היא הייתה ילדה שובבה ואנרגטית מהעיר מוכנין. במפגש היא סיפרה: "בא מישהו שאמר שנוסעים לנורבגיה. שמעתי שבני הדודים שלי נוסעים, וגם אני רציתי. הלכתי לאבא שלי וביקשתי שיחתום על הנייר שמאשר לי לנסוע לנורבגיה. הוא רק קילל אותי. לקחתי כסף מאימא שלי, קניתי לו יין, נתתי לו לשתות, לקחתי את היד שלו - והוא חתם. אמרתי לאמא 'אני הולכת ועוד שעה חוזרת', ויצאתי מהבית".

     

    פרץ בת ה-12 התגנבה למונית עם ילדים שנסעה לשדה התעופה, עלתה על המטוס והתיישבה לבדה באחד המושבים הזוגיים. אחד האחראים על הטיסה שאל אותה אם היא יושבת לבד: "אמרתי לו שבני הדודים שלי כאן ושאני רוצה לשבת איתם. אחרי עשר דקות הוא אמר לי לרדת. אני ירדתי, ושני בני הדודים שלי התיישבו על המושב שלי. בכיתי וחזרתי הביתה".

     

    בן 11 שרד שלושה ימים בשלג

    בין 27 הטרגדיות, כאמור, היה סיפור אחד מופלא, כמעט בלתי נתפס. יצחק אלל בן ה-11, שישב בחלקו האחורי של המטוס, לא נהרג בהתרסקות. הוא שכב בין השרידים בקור הסקנדינבי המקפיא של סוף נובמבר, אכל משקית תפוחים שנתנה לו אימו לפני הנסיעה וחיכה. שלושה ימים הוא חיכה, עד שהצילו אותו. לימים, כאמור, התגורר אלל במושב ינוב ועבד בחקלאות ובשב"ס עד שמת ב-1987.

     

    בנו, רמי אלעל, סיפר במפגש: "הנס הראשון זה שאבא שלי ניצל ממוות בהתרסקות. הנס השני זה שהוא שרד לבד בשלג ללא לבוש מתאים במשך שלושה ימים, וזה הנס האמיתי. המטוס בער, והחום הציל את אבא".

     

    המטוס התרסק באזור פראי ושומם ללא כביש גישה. ציידים נורבגים שראו את התאונה יצאו למסע מאתגר ומצאו אותו. עד אז, בני משפחתו בתוניסיה היו משוכנעים שהוא מת. השכנים בינוב מספרים שיצחק היה אדם חייכן ובעל חוש הומור, שתמיד הקפיד להזכיר לכולם שהחיים הם מתנה.

     

    בשנים האחרונות הוקמו אנדרטאות רבות ברחבי הארץ לזכר הילדים ההרוגים. רות חי, שגדלה במושב ינוב, מספרת: "למדתי בבית ספר על שם הילדים. זה הסיפור שליווה אותנו לאורך כל החיים: 28 ילדים תוניסאים שרצו לעלות לארץ ישראל ונהרגו בדרך. זה זיכרון חי, וחלק מהמיתולוגיה של העדה התוניסאית בישראל".

     

    לפרטים נוספים על אסון ילדי אוסלו כנסו לדף הפייסבוק של רות חי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים