מערכות גז ביתיות: על סף פיצוץ

בימים אלה תלויה ועומדת בפני בית-המשפט העליון החלטה בערעור שהגישו חברות הגז על החלטת נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט אורי גורן, להכיר בתביעה, שהגישו שישה צרכני גז באמצעות עו"ד רועי רוזן ממשרד אריאל שמר.

הצרכנים טוענים, כי חברות הגז נמנעות מלערוך בדיקות תקופתיות אחת ל-5 שנים, כנדרש על-פי חוק, ותובעים מבית-המשפט לחייב אותן לעשות כן, לפצות את הצרכנים על התקופה שבה לא בוצעו הבדיקות ולהשיב לצרכני הגז את הכסף שגבו החברות במהלך השנים, תמורת ביצוע הבדיקות התקופתיות כביכול. חברות הגז מערערות על הכל - אפילו על אחריותן לביצוע הבדיקות התקופתיות.

התביעה הזו מעידה על אי הסדר הגדול השורר בתחום שוק הגז הביתי בארץ. אבל לא כל האשמה מונחת לפתחן של חברות הגז.

גם הצרכנים אשמים. דוד בר-נתן, מומחה ממכון התקנים: "את חדרי הגז הופכים למחסן. לדוגמא, אופניים בחדר גז הם פריט מסוכן במיוחד, מכיוון שצינורות הגז אינם עמידים בפני מכות וחבטות של אופניים וחפצים אחרים, שמגדילות את סכנת דליפת הגז". שימו לב, לדוגמה, דיירי הבית ברחוב ירושלים 99 א' ברמת-גן (עורפי): את חדרי הגז הקומתיים שלכם הפכתם למחסנים. זה מסוכן.

בר-נתן בדק באופן מקרי 22 בניינים מחיפה ועד ירושלים, וגילה בעשרה מהם מערכות גז מסוכנות: מערכות שלא הותקנו מלכתחילה כיאות, צינורות גז חשופים שנמתחו סמוך לקווי חשמל, ברזי מים שהותקנו במקום ברזי גז, התקנה רשלנית של צינורות, הארקות לוקות בחסר, ופוטנציאל להצטברות גז במקרה של דליפה.

עוד בעיות שחזרו על עצמן היו תחזוקה לקויה וכאמור, דיירים שעורמים בחדרי גז גרוטאות ואופניים. אי אפשר להצביע על חברת גז אחת שהיא חריגה, אולם בהחלט ניתן להצביע על תופעה, לפיה במספר גדול של בניינים לא ניתן לאתר את שם חברת הגז.

"זו תמונה די מייצגת. הרמה של מערכות הגז הביתי רחוקה מלהתאים לדרישות התקן הישראלי. התופעה חמורה במיוחד מכיוון שכשעוסקים בגז יש לליקויים, אפילו אם הם בינוניים, פוטנציאל של סכנה", קובע המהנדס דניאל ויינברג, ראש ענף מערכות הבניין במכון התקנים.

"עיקר הבעיות הן בבניינים ישנים, אבל גם בבניינים החדשים לא הכל שפיר. חוק תכנון ובנייה מחייב לערוך בדיקת בטיחות מערכות הגז לפני שהבניין מקבל רשיון אכלוס. בפועל, גם כיום יש בישראל רשויות רבות, בינוניות וקטנות, שאינן דורשות זאת. לדוגמא כל המושבים והרשויות הקטנות לאורך חוף השרון". ויינברג טוען, שכאשר פנה לרשויות המזלזלות בהבטחת הבטיחות של מערכות הגז לתושביהן, שמע בכל מקום את התשובה: "אין מספיק כוח אדם".

הגז שוקע ומחכה, כמו פצצת-זמן

"בכל שנה אנחנו שומעים על מספר מקרים של פיצוצים או שריפות, המסתיימים לעתים במוות, בגלל בעיות גז. סכנת ההזנחה בטיפול בבטיחות מערכות הגז הולכת וגדלה ככל שמתרבה מספרם של הבניינים הגבוהים", אומר ויינברג. "בבניינים בני 11 ו-14 קומות, שבהם מערכות גז לקויות, מכבי-האש לא יצליחו לכבות שריפה בקומות העליונות מבעוד מועד".

"במקרים של העדר הארקה בצינורות, או של הארקה לא מתאימה עלול להיווצר חשמל סטטי, שגורם לניצוץ. כידוע, גז וניצוצות לא מסתדרים כל-כך יפה", מסביר ויינברג. התקן קובע דרגות הארקה שונות לפי מצב הלחץ בבלון גז. בתוך המיכלים הגז מאוחסן בלחץ גבוה, במצב נוזלי, והוא מוגדר כדרגה אחת.

כשהגז עובר מהמיכל לחדר המונים בקומת המגורים של הצרכן הוא במצב גזי אבל עדיין בלחץ גבוה למדי - גם שם צריך הארקה. כשהוא עובר מהווסת הקומתי דרך מונה הגז הפרטי ונכנס לדירה, יורד הגז לדרגת לחץ שלישית. נזילה מתמשכת מצינור כזה מסוכנת ביותר, וכל ניצוץ קטן עלול להיגמר באסון. את ההארקה על כל החלקים המתכתיים צריך לעשות חשמלאי מוסמך בלבד.

עוד נושא חשוב ומוזנח הוא פיזור גז במקרה של דליפה. כידוע, גז הבישול שוקע. במקרה של דליפה, אם יש לו לאן, הגז יצטבר במקום נמוך ופשוט יחכה, כמו פצצת-זמן, לניצוץ.

בשישה מהבניינים שנבדקו התגלתה תופעה מדהימה: מתקין מערכת הגז השתמש בברזי מים במקום ברזי גז. כצפוי, ברזי מים שונים בתכונותיהם מברזי גז, ועוברים גם בדיקות שונות. דרישות העמידות מברז הגז קפדניות פי כמה. את דני ויינברג התופעה הזו פשוט מפחידה. "עבור ספק הגז, שימוש בברזי מים פירושה חיסכון בכסף. פערי המחירים אמנם קטנים, אבל כשמדובר באלף ברזים לחודש - הפער מתחיל להיות משמעותי".

בדקנו את פער המחירים. ברז מים כזה, שנמצא בחדרי הגז, מכונה "ברז כביסה". ברשת הום-סנטר הוא נמכר ב-22 שקל. ברז גז אלמנטרי עולה ב-28.49 שקל - כלומר פער של 6.5 שקלים. אם זוכרים שבישראל יש 1.8 מיליון צרכני גז פרטיים - את המיליונים אפשר להתחיל לצבור הודות לברז.

ברוב הבניינים שבדקנו לא ניתן היה לזהות איזו חברה מספקת את הגז לבניין. התקן קובע, כי בחדר הגז חייב להיות שילוט מזהה. "בשעת חירום זה קריטי, כי אתה לא מתחיל לחפש חשבונות גז", אומר בר-נתן. גם כוחות ההצלה לא אמורים לנחש מיהי חברת הגז. מידע זה נחוץ לעתים קרובות כי רק טכנאי החברה יכולים לנתק את אספקת הגז לבניין.

איך מצטברים כל כך הרבה ליקויים? הדברים כבר נכתבו פעמים רבות בעבר. הכל מתחיל בעובדה, שחברות הגז אינן מקיימות מספיק בדיקות תקופתיות לבדיקת המערכות הביתיות.

סקר שערך "מכון רותם", בהנהלת ד"ר אריה רותם, בלעדית ל"ידיעות אחרונות", גילה כי רק רבע מהצרכנים טוענים שחברת הגז ערכה אצלם בדיקות בטיחות בשנה האחרונה. 40% טוענים שבביתם בוצעה בדיקת בטיחות לפני למעלה משנה, אך הם לא מיקדו את התאריך. 11% מצהירים חד-משמעית שמעולם לא נערכה אצלם כל בדיקת בטיחות של המערכת. 29% אינם זוכרים מתי נערכה בדיקה כזו אם בכלל.

צמחיה יבשה ליד מיכלי גז חשופים

דודו בר-נתן, מומחה מכון התקנים, בדק מערכות גז בבניין וסרק את חדרי הגז הראשיים. לתשומת לב הדיירים, על פי ממצאי הבדיקה אם אתם מתגוררים באחת מן הכתובות הבאות, מערכת הגז שלכם היא בעלת פוטנציאל סיכון גבוה.

* שדרות הדקל 3202 בבית-שמש: שבכה לא יציבה ומוזנחת בפיר הגז. מתחתיה יש שקע, שבו עלול להצטבר גז במקרה של דליפה. אין הארקה. תא הצובר (שם ממוקם הברז הראשי) מלוכלך.

* רחוב שבעה 4 בבית-שמש: אי אפשר לדעת איזו חברת גז משרתת את הבניין. מערכת הגז "מבולגנת" - בחלקה מרכזית, בחלקה דיירים שמקבלים גז דירתי במיכלים. צינור הגז המרכזי נמצא בסמיכות מסוכנת לקווי הטלפון והחשמל. אין מטפים. דרוש שיפוץ יסודי וסילוק הצמחיה שליד המיכלים. היא עלולה להוות סיכון בטיחותי במקרה של דליקה.

* רחוב ברל לוקר 25, ירושלים: בקומת הקרקע ובקומה הראשונה יש מערכות מסוכנות. בקומה הראשונה יש ברזי מים במקום ברזי גז. אין גישה לברזים הדירתיים. המונים בקומה הראשונה צמודים לגלגלון לכיבוי אש. בעת הפעלתו הוא עלול לפגוע במוני הגז או בצנרת ולגרום לדליפה. רק בקומה השנייה בוצע שיפוץ במערכת של חברת אמישראגז, המשרתת דירה יחידה, והיא תקנית לחלוטין.

* רחוב פסח חברוני 116, ירושלים: ספקית הגז - אמישראגז. נבדקו באקראי הקומות הראשונה, העשירית והאחת-עשרה. מוקדי הסיכון: תא הצובר שנמצא בתחילת הרחוב מלא חצץ. בבניין עצמו אין ניקוז לארונות הגז. בקומה הראשונה ארון הגז מלא סמרטוטים, ובסך הכל מערכת מוזנחת.

* רחוב ברזיל 101, קריית יובל, ירושלים: הברז הראשי סמוך לכבל החשמל הראשי ללא הגנה. לברז הגז הראשי אין ידית הפעלה - מה יעשו כאן אם תפרוץ חלילה שריפה וצריך לנתק את הגז? ברזי מים במקום ברזי גז. אין הארקה בדרגה שנייה.

* רחוב ברגוסון 1 ו-3 ברמת אביב: חברה מתקינה - פזגז. מאגר הגז משותף לשני הבניינים ודורש ניקוי מכל הצמחיה שהצטברה סביבו לפני שיגיע הקיץ. הצנרת נטולת הארקה, אין הפרדה מסודרת בין הצנרות השונות. בבניין מספר 1 יש יציאה לגינה פרטית בחצר, שם משחקים ילדים בגינה סמוכה לצינור גז שלא הורכב נכון. בבניין מספר 3 הותקנו ברזי מים והארקה בלתי מתאימה.

* רחוב מפרץ שלמה 2, חולון: החברה המתקינה - אמישראגז. יש כאן צירוף הזנחות - הן של חברת הגז והן של הדיירים, המרבים לאחסן את חפציהם בחדרי המונים הקומתיים. אין הארקה. אין מתקן התזה. ברזי הגז אינם תקינים.

* רחוב דמשק אליעזר 8, בני-ברק: מערכת של סופרגז. חדר הגז לא בטוח ושקוע - במקרה של דליפה יצטבר שם גז מסוכן. הצנרת תלויה ללא חיזוקים, וההארקה לקויה.

* רחוב הלל יפה 4, חדרה: גישה גרועה למונים ולחדר הגז, שרצפתו נמוכה. אין הארקה. הברזים לא מיועדים לגז. על צנרת הגז בקומה השישית יש בלוקים. בקומה החמישית צנרת הגז חשופה לפגיעות וסמוכה לצינורות מים וחשמל. גם כאן מומלץ לדיירים לסלק את הציוד האישי מחדרי המונים.

מערכות גז טעונות שיפור

* רחוב שמואל הנגיד 6, רמת השרון: במקום ברזי גז יש ברזי מים. ההארקה לא מתאימה. יש לדאוג לסימון חדר הגז ולמתקן התזה.

* רחוב ירושלים 99 א', רמת-גן: הדיירים נקראים לסלק במהירות את הציוד מחדרי המונים, ולטפל בשדרוג של המערכת על-ידי חברת הגז.

* רחוב אוסישקין 2, רמת השרון: מומלץ לטפל בדחיפות במערכת ההארקה החסרה. האם יודעים הדיירים בבניין, שברזי הגז שלהם כל כך מיוחדים, עד שאי אפשר לנתק את הגז בקומות אלא באמצעות מפתחות מיוחדים. מישהו יודע איפה המפתח?

* רחוב קיבוץ גלויות 4, בני-ברק: החברה - סופרגז. אין מתקן התזה, ההארקה לא מחוברת והצנרת איננה מתוחזקת כנדרש.

* רחוב הגיבורים 52 א', חדרה: חדר הגז נמוך מהחניה - פוטנציאל להצטברות גז. החדר מלא ציוד ולכלוך, הרצפה לא יציבה.

* רחוב טרומן 26, קריית חיים, חיפה: התקנה מסודרת. בגלל הקרבה לים יש סימני חלודה מתקדמים על הצנרת. צריך גם לשפר את אוורור ארונות הגז, כדי למנוע הצטברות גז בחדר המדרגות במקרה של דליפה.

* דרך הים בכניסה לחיפה: חברה משרתת - פזגז. בקומת החניה פועל בית מרקחת. בגלל מעלית לא ניתן היה לפתוח את דלת חדר המונים ולבדוק את הציוד.

* שדרות הציונות 114, חיפה: החברה המשרתת - אמישראגז. יש לבדוק את נושא הניקוז בבניין הגבוה. זאת עושים רק באמצעות הזרמת גז, על-ידי אנשי מקצוע. צריך לדאוג להארקה, ולשפר את הצנרת. מיקום המונים מעל לגלגלון כיבוי האש לקוי.

מערכות ברמה בינונית

* רחוב בית שמאי 8, רמת השרון: חברה משרתת - צור גז. ברזי מים מותקנים במקום ברזי גז.

* רחוב נתיב חן 1, חיפה: המערכת נמצאת בשלבי שדרוג, וניכר שיש התייחסות לבעיות.

מערכות ברמה טובה

* רחוב קיבוץ גלויות 2, בני-ברק: בבעיות של הארקה וסימון ניתן לטפל בקלות.

* רחוב דמשק אליעזר 6, בני-ברק: צריך להוסיף מתקן התזה.

* רחוב בית שמאי 10, רמת השרון: מערכת טובה של "גז גל".

תגובות

ג'ורג' דבי מאמישראגז: "המערכות של 97% מצרכנינו עברו בדיקת תקינות ובטיחות ב-5 השנים האחרונות. הנתונים מדווחים באופן שוטף למינהל הדלק והגז. מיעוט (3%) של צרכנים בעייתיים אינם נבדקים בגלל אי יכולת - כמו דיירים שאינם בארץ וכו'. אם אנחנו מאתרים ליקוי, אנחנו סוגרים את המערכת מיד. אם אתם מצאתם ליקויים, סימן שהדיירים לא הודיעו לנו על הזנחה בין בדיקה לבדיקה.

במרכזיה ברחוב חברוני 116 בירושלים ערכנו ביקורת בינואר 1997; במפרץ שלמה 2 בחולון בדקנו חלק בספטמבר 1997 וחלק בינואר 1999; בשדרות הציונות 114 בחיפה בדקנו במהלך שנת 1999 וסיימנו בנובמבר 1999".

תגובת "פזגז" לא הועברה אלינו למרות בקשות חוזרות ונשנות. מ"סופרגז" לא טרחו לחזור אלינו, כדי לשמוע מה הבעיות שנמצאו.

מחירים - אנחנו לא נרגיש כמעט את הירידה

רק 14 מתוך 30 סוכנויות גז שבדקנו ברחבי הארץ הורידו החודש את המחירים לצרכן, בדרך-כלל בשיעורים נמוכים של 4%-6%

סקר רשות הצרכנות בהסתדרות

רוב סוכני הגז לא הורידו מחירים החודש. למרות מלחמות הגז ולמרות ההודעות על ירידת המחירים ב-12%, ההוזלות לא הגיעו בדרך-כלל לצרכן. "אמנם הורדת המחירים היתה בשער בתי-הזיקוק, אבל הצרכן היה צריך להרגיש לפחות בחלק ממנה", אומרת בכעס עו"ד בתיה מילר, מנכ"ל רשות הצרכנות בהסתדרות, שמחלקת הסקרים שלה ערכה עבורנו סקר מחירים, "אנחנו מתפלאים שזה לא קרה. למרות פניותינו למינהל הדלק לא הצלחנו לקבל המלצה ודאית בכמה היו צריכים לרדת המחירים לצרכן. על-פי הערכותינו, היו הצרכנים צריכים לחוש הוזלה של 4% לפחות".

סוקרי מחלקת הסקרים של רשות הצרכנות בהסתדרות, בהנהלת חני מונין, בדקו את מחירי הגז אנונימית בטלפון ב-7 בפברואר, ושבו ובדקו אותם ב-27 בפברואר, אחרי שהתפרסמה ההודעה על ירידת מחירי הגז הצפויה. בסוף החודש נבדקו גם המחירים של בלו גז שהצטרפה לחגיגה. מחיריה נבדקו בארבעה אזורים בארץ ונמצאו זהים.

לפי הסקר, רק 14 סוכנויות הורידו מחירים, מבין 30 סוכנויות שנבדקו ברחבי הארץ, השייכות ל-12 חברות גז שונות. במקרה אחד, גז השלום בצפת, אף עלו מחירי הבלון הקטן ב-8% - מ-60 ל-65 שקלים.

הסוכנויות שהורידו מחירים מאלה שבדקנו הן: סוכנויות אמישראגז בחיפה, נהריה, ירושלים, תל-אביב, בני-ברק, רמת-גן, בית-ים, באר-שבע ואילת, סוכנויות דור גז בפתח-תקוה, סוכנות סופרגז בתל-אביב, סוכנויות גז גל בקרית-גת ובבאר שבע, וסוכנות פטרולגז-פזגז בבאר-שבע. הורדת המחירים בלטה יותר בבלונים הקטנים (12 ק"ג).

ברוב המקרים ההוזלות היו צנועות יחסית - 4%-6%, ורק בשלוש סוכנויות בלטו הוזלות משמעותיות שבין 12% ל-43%. ההוזלה הדרמטית ביותר נרשמה בפטרולגז-פזגז בבאר-שבע, שמחירי הבלונים הקטנים ירדו בה מ-76 ל-53 שקלים (43%), ומחירי הבלונים הגדולים (48 ק"ג) ירדו מ-247 ל-190 שקלים האחד (30%).

הסוכנות היקרה ביותר היא פזגז ירושלים (82 שקלים לבלון קטן, 275 שקלים לבלון גדול). הזולה ביותר היא בלו גז ברחבי הארץ בבלונים הקטנים (55 שקלים), וגז גל בית-דגן בבלונים הגדולים (180 שקלים).

ההתייחסות הבלתי אחידה להוזלות הגדילה את פערי המחירים. בראשית החודש נעו מחירי הבלונים הקטנים בין 60 שקלים ל-82 שקלים - פער של 37%. בסוף החודש הפער עלה ל-49% - בין 55 שקלים (בלו גז) ל-82 שקלים (פזגז ירושלים).

באשר למחירי הבלונים הגדולים, בראשית החודש הם נעו בין 180 שקלים ל-275 שקלים - פער של 34%. בסוף החודש העמיק הפער ל-53% והמחירים נעו בין 180 שקלים (גז גל בית דגן) ל-275 שקלים (פזגז ירושלים).

בחברות הגז זועמים על ההשוואה. "צריך להסתכל על מה שקרה במשך כל החורף", אומר אלי משגב, מנכ"ל דור גז, "בנובמבר-דצמבר היתה קפיצה בעלויות הגז, בין השאר בגלל מחסור זמני חריף באספקת גז מבתי-הזיקוק, שחייבה את חברות הגז לייבא גז באוניות מחו"ל והקפיצה את עלויותיהן. אף עיתונאי לא שאל למה לא העלינו אז מחירים. מחירי עלות הגז משתנים מדי חודש, והחלטנו שלא לטרטר את הצרכנים, אלא לנקוט איזון בין מחירי קיץ וחורף, כאשר בחורף המחירים יקרים קמעה. כשם שלא העלינו בנובמבר, כך לא הורדנו בפברואר".

איך לבחור סוכן גז - דרשו בדיקות בטיחות למתקנים

* השוו מחירים ותנאים באזור מגוריכם. באזורי חיפה והמרכז, למשל, יש פער של 33% במחירי הבלונים הקטנים.

*המחיר איננו הכול. בררו אצל לקוחות של החברה באזור מה טיב השירות והיחס, גם לפני כניסת בלו גז לתחרות, ששיפרה פלאים את השירות. בדיקת לקחי העבר תמחיש לכם מה יקרה כאשר להט התחרות ישקע.

* בטיחות: בררו אצל לקוחות ותיקים האם בחברת הגז טרחו לבדוק את בטיחות מתקני הגז. אם אתם שוקלים לעבור לספק חדש, והמערכת שלכם בעייתית, בדקו האם הוא מתחייב להתקין מערכת חדשה ולתקן את כל הליקויים במקום. החתימו אותו על התחייבות שאחת לכמה זמן יבדוק את בטיחות המערכת החיצונית לדירה. בררו האם הוא מתנה בדיקות בטיחות בתוך הדירה בביצוע תיקונים ורכישת חלפים דווקא אצלו.

* ביטוח: במקרה של פיצוץ בבניין ונזקים, חברת הביטוח שלכם תנסה לגלגל את האחריות לפצות אתכם על חברת הגז. ודאו מהו הכיסוי הביטוחי של חברת הגז. במקרים דרמטיים עלולים הנזקים לבניין להגיע גם למיליוני דולרים.

במתן העצות סייעה חני מונין, מנהלת מחלקת סקרים ברשות הצרכנות בהסתדרות.