שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    'אחד מתוך תשעים' - התמונות מאחורי הגיבורים האנונימיים בהיסטוריה שלנו

    לרגל 90 שנה לסוכנות היהודית, נפתחה השבוע (שני) בנתב"ג תערוכה המציגה את פעילותה ואת הגיבורים מאחורי ההיסטוריה של העם היהודי ושל מדינת ישראל. "הסיפור שלהם הוא הסיפור של כולנו". שוחחנו עם כמה מהמצולמים

    בשיתוף הסוכנות היהודית

     

    נוסטלגיה היא עניין ממכר, משותף לכולם. כשהיא מתחברת לכור ההיתוך שנקרא מדינת ישראל, ולהיסטוריה של כולנו, היא מרגשת ממש. השבוע נפתחה בנתב"ג תערוכת צילומים לציון השנה ה-90 לקיומה של הסוכנות היהודית, שמספרת, באמצעות פעילויותיה, את תולדות מדינת ישראל והעם היהודי בעידן המודרני.  

     

    התערוכה נפתחה במעמד יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג; מנכ"ל רשות שדות התעופה, יעקב גנות; מנהל נתב"ג שמואל זכאי; מנכ"לית הסוכנות היהודית אמירה אהרונוביץ; ראשי הסוכנות לשעבר, אישי ציבור וגיבורי התערוכה.

    גיבורי התערוכה באירוע ההשקה עם יו״ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג; והמנכ״לית של הארגון אמירה אהרונוביץ (במרכז).  (צילום: דרור סיתהכל)
    גיבורי התערוכה באירוע ההשקה עם יו״ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג; והמנכ״לית של הארגון אמירה אהרונוביץ (במרכז). (צילום: דרור סיתהכל)

    ב'אחד מתוך תשעים', אותה אצר מנהל המותג הגלובלי של הסוכנות היהודית, אלעד סון, ובהפקת "זוג הפקות" מוצגים צילומים שמציינים את מה שרק עדשת המצלמה יכולה לקלוט - סיפורים אישיים של אלה, שבחייהם מסמלים את תקומת מדינת ישראל, את העליות, הפעילויות הנעשות בחו"ל ואת היהודים שמגיעים מרחבי העולם לארץ, מי כדי לבקר ומי כדי לגור בה; איפה הם היו אז והיכן הם היום. באופן מרגש, הסיפור שלהם הוא הסיפור של כולנו.

     

    התערוכה נעה בין עבר להווה ומציגה אירועים מכוננים בחיי הגיבורים אשר נצרבו בזיכרון הקולקטיבי של כולנו, לצד פורטרטים ששבים אל אותם הגיבורים כיום.

     

    מ-1929, השנה בה הוקמה הסוכנות היהודית, 3.5 מיליון עולים עלו לישראל, כ-300 אלף ילדי עולים וישראלים נקלטו במוסדות של "עליית הנוער", עשרות אלפי צעירים יהודים הגיעו לתכניות חינוכיות בארץ ואלפי מתנדבים ושליחים יצאו מכאן לקהילות היהודיות, ברחבי הגלובוס. בנוסף, הקימה הסוכנות היהודית בישראל, כאלף ישובים ומאות מבני ציבור ומקיימת פעילויות מדרום הארץ ועד קצותיה הצפוניים. עבור פעילותה זכתה הסוכנות היהודית בפרס ישראל לשנת 2008. התערוכה 'אחד מתוך תשעים' מראה את הפנים מאחורי הפעילויות האלה.

     

    (משמאל לימין) אדנה טדלה, אלינה ליפוב ולאוניד פטשקה.  (צילום: דוד סאלם)
    (משמאל לימין) אדנה טדלה, אלינה ליפוב ולאוניד פטשקה. (צילום: דוד סאלם)

    גיבורי התערוכה הם אנשים כמונו, שמאחורי כל אחד מהם סיפור יחיד ומיוחד, שהסוכנות היהודית מעורבת בו. הכירו כמה מהמצולמים.

     

    לאוניד פטשקה

    בתמונה אחת מצולם פטשקה ב-1990, שנת עלייתו לארץ. פטשקה באותה עת הוא פסנתרן ג'אז סובייטי מצליח, שעלה לישראל בסיוע הסוכנות היהודית.

     

    מפתיחת שערי ברית המועצות לשעבר, עלו לישראל בסיוע הסוכנות היהודית יותר ממליון ו-300 אלף עולים מרחבי חבר המדינות, שאת תרומתם לכלכלה, לרפואה, לתרבות ולספורט ולישראל העכשווית קשה לכמת במספרים. פטשקה הוא אחד מהם.

    לאוניד פטשקה.  (צילום: דוד סאלם)
    לאוניד פטשקה. (צילום: דוד סאלם)

    לאוניד פטשקה התחיל כאן חיים חדשים והיום הוא משגשג כמוזיקאי, יוצר ומלחין ג'ז עולמי ונכלל ברשימה היוקרתית של "100 הנגנים המצטיינים של המאה ה-20 "של המכון הביוגרפי האמריקאי.

     

    "לישראל הגעתי בגיל 22, ב-1990 ועם קריירה ענפה. כשהגעתי כבר הייתי ידוע בסצנת מוזיקת הג'ז, בכל העולם. כבר היו בידיי 15 פרסים בין לאומיים. בגיל 14 ובעקבות המוזיקה, עברתי מבאקו למוסקבה.

    "ב-1985 הוזמנתי לסיבוב הופעות בארצות הברית. הופעתי חודש באולמות הכי גדולים עם אמנים גדולים כמו סטינג ואחרים. כמה שעות לפני שחזרתי לברית המועצות, הציע לי האמרגן של הסיבוב להפוך לאמריקאי, כמו שעשה ברשניקוב בזמנו. סרבתי לו. הוצעה לי אזרחות וויזת עבודה אבל הגעתי לכאן".

     

    כאמן בין לאומי יכול היה פטשקה לקבוע את חייו כמעט בכל מקום שהיה רוצה. "נולדתי עם נס מאלוהים, הכישרון שלי, והוא נשאר איתי גם כאן, ממש כמו שהיה שם. זה הבית שלי. כשהגעתי ביוני 1990 זו היתה מדינה קטנה עם הרבה בעיות, התחלתי הכל מההתחלה כשרבים סביבי היו מהגרים במצבי.

     

    "תמיד ידעתי שאגיע לכאן ועשיתי את זה לבד. הוריי הגיעו בעקבותיי חצי שנה מאוחר יותר", הוא מספר. "הגעתי נטו מציונות, בגלל שאני יהודי. סבא שלי היה הרב הראשי של באקו ואני אמנם חילוני גמור אבל כאן זה המקום שלי", הוא אומר.

     

    "כשהגעתי לא הלכתי בכלל לאולפן. הלכתי לנגן מההתחלה. הסתובבתי בכל מקום עם 15 הפרסים שלי בתיק. בסוף נתנו לי לעבוד ב"קפולסקי" בחולון ואחר כך בלובי של מלון שרתון בתל אביב", הוא מספר על תחילת דרכו. היום יש לו חברת הפקות והוא מארגן פסטיבלים בארץ ובעולם. הוא ממשיך להופיע בכל העולם ולאחרונה הקליט אלבום בניו יורק. "כאן הבית שלי. אם אחרי 30 שנה אני כאן ולא עזבתי, אז זה הבית שלי", הוא מסכם בצחוק.

     

    אדנה טדלה

    אדנה טדלה עלה מאתיופיה ב-1985. בתמונה מאז הוא בן 17, בשיעור העברית הראשון שלו, באולפן הסוכנות היהודית, שבמקווה ישראל. טדלה, אז עולה חדש, עלה במבצע משה.

     

    היום הוא ראש משלחת הסוכנות היהודית באתיופיה, הממונה על הבאת העולים מאתיופיה לישראל. לתמונה מ-2019 הוא מצולם בקרית גת. הוא נשוי ואב לשני ילדים ומתגורר בעיר.

    אדנה טדלה.  (צילום: דוד סאלם)
    אדנה טדלה. (צילום: דוד סאלם)

    אלינה ליפוב

    אלינה ליפוב היתה שליחת הסוכנות היהודית לפיטסבורג בארה"ב. בתמונה הראשונה שלה היא מצולמת בפיטסבורג ב-2018, כשהיתה שליחת תכנית עמיתי ישראל של הסוכנות היהודית, שפעילה בקמפוסים ברחבי העולם ומביאה את הסיפור הישראלי לפתחם של סטודנטים בחו"ל.

     

    כ-2,000 שליחות ושליחים ישראלים של הסוכנות היהודית פועלים במאות קהילות יהודיות ומוסדות חינוכיים וקהילתיים ברחבי תבל ומביאים את ישראל לעולם.

     

    אלינה נולדה באוקראינה וכשהיתה בת שנתיים, ב-1991, עלתה עם משפחתה לישראל. "לא היו לי שום בעיות קליטה. האווירה בבית היא רוסית מאד עם כל התרבות שנגזרת מזה אבל הייתי ישראלית לחלוטין".

     

    "אחרי שלמדתי לתואר ראשון באוניברסיטה העברית, חבר טוב שלי נסע כשליח קמפוסים לאוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית. כשחזר, אחרי שנתיים, נחשפתי לעולם הזה", היא מספרת. "זו היתה תקופה בה הייתי בצומת מקצועית - עבדתי בשיווק בחברות גדולות בשוק הישראלי, כשכל הזמן מקננת בי תחושה שיש משהו גדול יותר שאני צריכה להגשים. באחת השיחות עם אותו חבר הוא הציע שאעשה שליחות כי היה בזה את כל מה שרציתי - חינוך ושליחות".

    אלינה ליפוב.  (צילום: דוד סאלם)
    אלינה ליפוב. (צילום: דוד סאלם)

    אלינה הגיעה לפיטסבורג וזו היתה הפעם הראשונה שלה בארצות הברית. "עבדתי דרך ארגון 'הלל' המקומי, שאחראי לסטודנטים יהודים בקמפוסים. פגשתי מדי יום סטודנטים ויצרתי קשרים עם יהודים וגם עם כאלה שאינם. המטרה שלנו היתה להפוך אותם ליותר אקטיביסטים ולגרום להם לשאול שאלות. ליצור מעורבות וזיקה לישראל", היא מספרת. לארץ היא חזרה מיד לפניי הפיגוע בפיטסבורג ואומרת ש"היה נורא להיות כאן כשהאירוע הזה קרה לחברים שלי".

     

    "השליחות משנה חיים", היא אומרת. "זו הזדמנות לראות את ישראל מבחוץ ויש לזה השפעה עצומה. מחמם לב לראות את ההשפעה שלנו על מי שנשאר שם והפך פעיל".

     

    התמונה השניה של אלינה היא מ-2019, בנתניה. "חזרתי לפני למעלה משנה והתחלתי לעבוד בקרן הישג, שהיא עמותה שמחלקת מלגות לחיילים בודדים. זו קהילה של 1700 איש, סטודנטים, בתארים שונים. אני מנהלת את עולם התוכן וההעשרה בעמותה, עוזרת בניהול העבודה ובשיבוץ וגם מנהלת את מערך הדוברות. אנחנו מאמנים את המשתתפים להתמודד עם התדמית הישראלית בעולם, בין אם בטיולים או בחזרה למשפחות שלהם בחו"ל", היא אומרת ומסכמת: "השליחות גרמה לי לראות את העשייה שלי בצורה אחרת, לראות את מה שאני עושה אחרת ולאפשר שיח חיובי. זה הביא אותי להרגיש שאני מממשת את עצמי".

     

    עם הפנים לעתיד

    תפקידה של הסוכנות היהודית נמשך ויימשך עוד שנים רבות. "הצגת התערוכה בנמל התעופה בן גוריון, שבשעריו נכנסו למדינת ישראל מיליוני עולים ומיליונים נוספים מרחבי העולם שבאים מדי שנה לבקר בארץ, היא מרגשת ובעלת משמעות סמלית", אומר יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג.

     

    "בפרוס העשור העשירי שלה, פועלת הסוכנות היהודית אל מול אתגרים עצומים שפוקדים את עמנו בישראל ובתפוצות בדור הזה ובכללם חיזוק הקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל, הבאת קולה של יהדות התפוצות לחברה הישראלית, השכנת "שלום בית" בתוך העם היהודי על זרמיו השונים, הבטחת שלומם וביטחונם של יהודים באתרים שונים בעולם בעידן של אנטישמיות גואה וכמובן המשך העלאתם של עשרות אלפי יהודים ארצה מדי שנה".

     

    בשיתוף הסוכנות היהודית


    פורסם לראשונה 07/01/2020 09:06

     

    לפנייה לכתב/ת
    צילום: דוד סאלם
    (משמאל לימין) אדנה טדלה, אלינה ליפוב ולאוניד פטשקה.
    צילום: דוד סאלם
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים