שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אושר פרויקט תמ"א 38 למרות המחסור בחניה

    ביהמ"ש קיבל עתירה של יזמית נגד ההחלטה שלא לאשר לה את הפרויקט. בפסק הדין הובהר כי האינטרס הלאומי בחיזוק מבנים גובר על שיקולי חניה

    יזמית תמ"א 38 "אופקים ב.י רוטשילד" קיבלה לאחרונה היתר לבצע פרויקט חיזוק בבניין בבת ים חרף טענות השכנים שלפיהן הפרויקט לא כולל מספיק מקומות חניה.

     

    החברה הגישה בקשה לאישור פרויקט בבניין בן ארבע קומות ובו 16 דירות. בבקשת ההיתר התבקש חיזוק הדירות הקיימות, שיפוץ, הוספת מעלית ותוספת של שלוש קומות מעל הבניין שבהן ניתן יהיה לבנות 12 דירות. היזמית ביקשה להסדיר שישה מקומות חניה חדשים בבניין וחניית נכה, ולהשלים את 15 החניות הנוספות הדרושות לפי התקן דרך תשלום ל"קרן חניה" (חוק התכנון והבניה מאפשר לחייב יזם שלא עומד בתקן מספר החניות הדרוש בהתאם לתוספת הדירות בפרויקט לשלם ל"קרן חנייה" שמיועדת להקמת חניון במרחק של כ-600 מטר מהמגרש בקו אווירי).

     

    הוועדה המקומית בת ים אישרה את הבקשה לרבות נושא החניה. בתוך כך היא דחתה התנגדות שהוגשה על ידי שני שכנים בשם דיירי הבניין הסמוך. המתנגדים הגישו ערר שהתמקד בנושא החניות. ועדת הערר קיבלה את הערר וקבעה כי הוועדה המקומית הייתה צריכה להפחית את מספר הדירות החדשות המוצע או לדרוש פתרונות חניה בתחום המגרש, על אף העלות הכרוכה בכך.

     

    היזמית עתרה נגד ההחלטה. לטענתה, בתחום המגרש ניתן להסדיר רק שישה מקומות חניה וחניית נכה. הסדרת 15 מקומות חניה נוספים באמצעות מתקן חניה רובוטי משמעו חפירת מרתף מתחת לבניין בעלות של 4.5 מיליון שקל והופכת את הפרויקט ללא כדאי כלכלית.

     

    ועדת הערר טענה כי אין בתמ"א 38 כדי לייתר את הצורך בהכשרת מקומות חניה בתוך המגרש ואין די בפתרון של הוועדה המקומית של תשלום ל"קרן החניה". המתנגדים תיארו את הקשיים של תושבי האזור למצוא חניה בחניונים המרוחקים מביתם שלרוב מלאים כמעט עד אפס מקום.

     

    שופט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין קיבל את העתירה. הוא הדגיש כי כשמוגשת בקשה להיתר לפי תמ"א 38, ברירת המחדל היא היעתרות לבקשה על רקע האינטרס הלאומי שבחיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה. לדבריו, ככלל, על מוסד התכנון לחייב עמידה של יזמים במספר החניות המינימלי הדרוש כתנאי למתן ההיתר. ואולם, מטעמים מסוימים ניתן לחרוג מהתקן, בכפוף לכך שהיזם ישתתף במימון התקנה של מקומות חניה בחניון ציבורי.

     

    עוד כתב השופט כי הוספת מקומות חניה במסגרת פרויקט תמ"א 38 עלולה להיות מלווה בקשיים. המחוקק היה ער לקשיים אלה מה שהביא לקביעת הסדרים ספציפיים שמתווים פתרונות להסדרת מקומות חניה מחוץ למגרש. זאת, מתוך העדפה ברורה של חיזוק המבנה ומתן ההיתר.

     

    הוא הדגיש כי הוועדה המקומית מצאה פתרון שעונה על דרישות הדין ולא היה מקום מצד ועדת הערר להתערב. זאת ועוד, בינתיים יכולים הדיירים להשתמש בחניון קיים הממוקם במרחק קצר מהבניין ופתוח לציבור.

     

    השופט סיכם כי באיזון בין שני האינטרסים, גובר אינטרס הבטיחות שבחיזוק המבנה על פני שיקולי החניה. ועדת הערר חויבה לשלם לעותרת ולוועדה המקומית הוצאות בסך 17,550 שקל (כל אחת).

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ העותרת: מיכה גדרון ומיכל הלברשטיין דגני
    • ב"כ ועדת הערר: עו"ד יוסף קנפו מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
    • עו"ד דניאל גולשה עוסק בתמ"א 38
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    יניב בינצצינסקי
    עו"ד דניאל גולשה
    יניב בינצצינסקי
    מומלצים