שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    כץ וביבי השאירו ליפעת שאשא ביטון המון עבודה

    השנה שחלפה בלי כנסת מתפקדת ועם שרי רווחה שהיו טרודים בבעיות אחרות, פגעה אנושות במשרד. זו רשימת הקורבנות. קחו אוויר, זה יהיה ארוך

     

    יפעת שאשא ביטון (צילום: צילום: שרית הוכברג)
    השרה יפעת שאשא ביטון(צילום: צילום: שרית הוכברג)

    ברכות לח"כ יפעת שאשא ביטון, שמונתה אתמול (יום א') לתפקיד שרת הרווחה במקום ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנאלץ להתפטר מתפקידו בעקבות כתבי האישום. במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים עובדים פקידי ציבור מסורים, אנשים שלקחו על עצמם את האחריות לטפל באוכלוסיות המוחלשות ביותר בחברה, אבל למרות זאת, כבר תקופה ארוכה, ארוכה מדי, משהו במערכת לא עובד.

     

     

    וכשמשרד הרווחה לא עובד, השירותים החיוניים שהוא אמור לספק לא עובדים (התוכנית הלאומית למאבק באלימות נגד נשים), או לא מוקמים (כמו המסגרות החדשות לנשים בזנות), או לא עלינו נסגרים (כמו ברשות חסות הנוער).

     

    לא רק כי השר שהיה בתפקיד מאוגוסט האחרון היה במקביל גם ראש הממשלה, או בגלל התפקוד של קודמו חיים כץ, אלא גם, ואולי בעיקר, כי כבר יותר משנה אין לנו כנסת מתפקדת. ובאין כנסת – אין פיקוח. אין שום דין וחשבון של הפקידים מול נבחרי הציבור.

     

    וכך, בעוד אנו מתחילים להתרגל לרעיון של הצבעה בבחירות כל קצת פחות מחצי שנה, כך נראים הדברים במשרד הרווחה, שתפקידו לסייע למאות אלפי אנשים להרים את הראש מעל המים:

     

    תקנות לפעימה השנייה של העלאת קצבאות הנכים, שהיו צריכות להיכנס לתוקף ב-1 בינואר, לא הותקנו והקצבה פשוט לא עלתה; ב-21 מיליון שקל שעברו באפריל מהאוצר, לצורך הקמת מסגרות לשיקום נשים מזנות, לא נעשה שימוש (וכמה טוב שעתרנו לבג"ץ); 10 מיליון השקלים שיועדו לחסרי ישע ללא מעמד בישראל, לא הגיעו ליעדם; תקנות להסעות לחינוך המיוחד אושרו בוועדת החינוך של הכנסת, אבל מסיבה עלומה מחכות לשר קבוע כדי שיופעלו; באופן חד-צדדי הופסקה על ידי המשרד פעילות בנות השירות הלאומי בפנימיות, ו-150 מיליון שקל שיועדו להגנה על העובדים הסוציאליים, שבלעדיהם באמת אפשר לסגור את הבסטה, פשוט לא נוצלו.

     

    וזה עוד לפני שדיברנו על תוכניות למאבק בעוני, הפרויקט לביטחון תזונתי, התקציבים למאבק באלימות נגד נשים, התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, מרכזי היום, המעונות הנעולים, פנימיות לנוער קצה והסיוע לדרי רחוב. כולם נפגעו גם הם בלי היכר.

     

    השרה שאשא ביטון קיבלה את המפתחות לאחד ממשרדי הממשלה החשובים בישראל. משרד רווחה מתפקד יכול להציל חיים. עבור יותר מדי נשים, גברים, צעירות וצעירים עבודת המשרד היא עניין של חיים ומוות, של הצלה מרעב או לינה ברחוב.

     

    וכן, יש גם הזדמנות אדירה בכך שבפעם השנייה מאז קום המדינה מונתה למשרד החשוב הזה אישה. השרה שאשא ביטון אחראית מעכשיו למתן שירותים למאות אלפי נשים וקטינים שסובלים מאלימות יומיומית. הגיעה העת למנהיגה שתיקח על עצמה את המלחמה עבור נשים, קטינות וקטינים שנפגעים מאלימות פיזית, מינית וכלכלית; לשרה שתפעל למצות את התקציבים שהוקצו, לפקח על השירותים שניתנים, לגעת בידיים חשופות בכאב ולהתחיל לרפא אותו.

     

    משרד הרווחה לא יכול לסבול עוד אדם שינהל אותו כאילו היה בתפקיד זמני, לכן נותר רק לקרוא לשרה לקבל עליה את האחריות כאילו מדובר מינימום בהגשמת ייעודה הפוליטי, ולצפות שתעשה בו סדר מתוך הבנה שמדובר במשימה לאומית. ולבקש שתזכור, כל לילה לפני שהיא הולכת לישון, שחוזקה של חברה נמדד ביחס לחולייה החלשה ביותר בה.

     

    • עו"ד ניצן כהנא היא מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים