ריבלין: "כשנתניהו קיבל את עקרון הנבצרות, הייתי בטוח שלא יבקש חסינות"

בבנייני האומה בירושלים נפתחה הבוקר (יום ב') ועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.

הנשיא ריבלין בוועידה(צילום: אלכס קולומויסקי)

במהלך שיחה עם עיתונאי "ידיעות אחרונות" נחום ברנע, הנשיא ריבלין אמר כי "כשנתניהו קיבל את עקרון הנבצרות, הייתי בטוח שלא יבקש חסינות". הוא הוסיף: "האמון במערכת המשפטית נמצא בליבת היכולת שלנו לקיים חיים דמוקרטיים".

ריבלין התייחס לכך שייתכן ויצטרך להחליט האם להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, שמואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים: "שמעתי שאצטרך להחליט. כמובן שלצורך כך אני אתייעץ עם יועצים, אשאל את כל השאלות שצריך, אני יוכל לומר לכם שאני לא אקבל החלטה בגלל אישיות כזו או אחרת. אצטרך לקבל החלטה עקרונית".

בנאום החסינות של רה"מ, הוא ציטט אותך כמי שהחשיד את הפרקליטות בתפירת תיקים. האם לכך התכוונת?  

"אמרתי את דבריי ואני מחזיק בהם. אמרתי אותם לא כשנגעו לאיש זה או אחר, וגם לא אשנה את דבריי כאשר הם נוגעים לאיש זה או אחר. ברמה העקרונית, בדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו, בהפרדת הרשויות המוחלטת, חייבת להיות הגנה לכל אחת מהמערכות על מנת שתוכל לפעול באופן עצמאי. אמרתי את מה שאמרתי מתוך מחשבה שצריך להגן על כל המערכות - להגן על עצמאות מערכת המשפט, על הרשות המחוקקת והמבצעת".

אמרת שרצון העם קובע, והוספת - אם העם רוצה מה שנכון. האם תוכל להסביר?

"אנחנו הירושלמים חושבים שיש לנו חודש הומור, ואנחנו משתמשים בו רבה פעמים, ולפעמים בדיחה טובה יותר חשובה מהמהות. אמרתי זאת בחוש הומור. אם הייתי נותן לעצמי דין וחשבון אז הייתי מקפיד יותר בניסוח ואומר: 'מה שהעם חושב שנכון לו, מה שהציבור חושב שנכון לו, והציבור הוא אזרחי ישראל כולם. שכן במדינת ישראל יש רק ריבון אחד - אנחנו, הציבור, אזרחי ישראל. אנחנו הריבון".

ריבלין. "לא חשבתי שרה"מ יבקש חסינות"(צילום: אלכס קולומויסקי)

אנחנו הריבון גם כאשר אנו בוחרים באדם שאולי עבר עבירות? רצון העם עולה על כל חוק ונורמה?

"בשאלה היפותטית, הדברים ברורים חדים וחלקים כשאדם הורשע. כשהוא מואשם חזקת החפות חשובה ביותר".

על התייחסות נתניהו למתווה הרכבת הממשלה שהציע אמר ריבלין: "הוא שאל מתי תתחיל הנבצרות, האם הכוונה להגשת כתב אישום על ידי היועמ"ש, האם מדובר בהחלטה על הגשת כתב אישום, או האם להגשתו לכנסת. כמובן שמרגע שרה"מ קיבל את עקרון הנבצרות הבנתי שהוא לא יבקש חסינות מהכנסת, כי הוא מקבל את זה שהאמת שלו תצא לאור בביהמ"ש. לכן רצונו יהיה לקדם את המשפט ככל האפשר. כך עשיתי, כך נעניתי. היה ויכוח ביני לבין רה"מ, כי גנץ עדיין היה טירון בנושא הפוליטי, היום הוא כבר באימון מתקדם".

הוא הוסיף: "התברר לי שהמתווה לא קיים כאשר ביקשו ממני לשנות אותו בכך שנאפשר לרה"מ לא להיכנס לנבצרות, אלא להיות רה"מ שנה ואז לעזוב. אמרתי, אם כך הבנתם אותי כנראה שמעולם לא הסכמתם איתי, למרות שבריש גלי שמעת בכל רדיו עיתון ומהדורת חדשות שכולם מסכימים איתי".

על הביקור הצפוי של נשיא רוסיה פוטין ברקע פרשת כליאתה של נעמה יששכר אמר: "אני אומר לאמא של נעמה שכולנו אבות ואמהות, וכל ילד וילדה בישראל הוא ילדו וילדה של כולנו. כל מי שנמצא במצוקה בחו"ל אנו ערבים לו. אני מקבל 47 נשיאים אשר השתתפו במלחמת העולם השניה ושנענו לבקשתי להגיע ליד ושם. אני לא יכול להבטיח הבטחות שאני לא יכול לקיים. מה שאני יכול להבטיח זה שבכל רגע שאפגוש את נשיא רוסיה לא תרד נעמה מסדר יום שיחתנו".

ראש עיריית ירושלים משה ליאון נאם וטען כי עירו עוברת שינויים רבים: "בחזון שלי, אני רואה את ירושלים כבירת ההייטק והחדשנות של ישראל ולשם אני מוביל אותה בכל מאמץ אפשרי. כיום, הר חוצבים הוא אזור תעשיה עתירת הידע המרכזי בירושלים. ובשנים הקרובות יתווספו מרכזי המטה והפיתוח של רפאל ומובילאיי שכל אחד מהם יהיה בעשרות אלפי מטרים בנויים. יש לנו את הרכבת המהירה שמגיעה מתל אביב לירושלים, ולצידה כביש 16 שיפצל, יפתח וישדרג באופן משמעותי את הכניסות לירושלים. ירושלים עוברת שינוי ואני ממליץ לכם, אל תפספסו את ההזדמנות".

משה ליאון(צילום: אלכס קולומויסקי)

יו"ר קרן קיימת לישראל אמר בשיחה עם עיתונאי "ידיעות אחרונות" יובל קרני כי "כבר שנה שהמדינה בקיפאון, אך הפערים בין הגליל והנגב למרכז אינם עומדים מלכת, אלא רק הולכים ומעמיקים. אזרחי מדינת ישראל לא יכולים לחכות למשחקים הפוליטיים, רוצים שינוי בסדר העדיפויות וזקוקים לפתרונות. נשיא המדינה דיבר בעבר על ארבעת השבטים בחברה הישראלית ואני מדבר על שני השבטים שמחלקים את מדינת ישראל - שבט גוש דן ושבט הפריפריה. אסור שהמדינה תמשיך להתחלק כך וחייבים ליצור איזון דמוגרפי. חייבים ליישב מיליון וחצי תושבים חדשים בנגב ובגליל ולפתח את האזורים האלו כדי לשמור על חוסנה של מדינת ישראל. זוהי הגשמת החזון הציוני".

דני עטר(צילום: אלכס קולומויסקי)

בפתח הוועידה נשאה דברים מרים נופך-מוזס, שסיפרה: "עבור משפחת מוזס העיתון מעולם לא היה רק עסק אלא שליחות של ממש. המטרה הייתה להגיע לכל בית בישראל, ולשמש פה לכל קשת הדעות. וכך מסיפור אחרי סיפור השגנו את היעד והפכנו להיות העיתון של המדינה. נמשיך לספר את הסיפור המופלא של ישראל גם בשנים הבאות".

מרים נופך-מוזס(צילום: אלכס קולומויסקי)

מוזס הוסיפה: "בחרתי להזכיר שלושה אנשים: מאיר דגן ז"ל - ילד שנולד לילדים שנמלטו מפולין, והפך לגדולי הלוחמים, מרים פרץ - שמאז נפילת בניה מקדישה את חייה למורשת היהודית והציונית, וזכתה בפרס ישראל, ועדי אלטשולר - שהקימה את 'כנפיים של קרבו'. המשותף לכולם זה שהם בחרו להפוך ייאוש לתקווה ומצוקה למקור של כוח ובעיקר נתינה אין סופית. שלושת הגיבורים שהזכרתי הם רק טיפה בים של אנשים יוצאי דופן, אנשים שמרכיבים את החברה שלנו. חובתה של התקשורת היא לספר את סיפוריהם. אנחנו בידיעות, דתיים וחילוניים, אוהדי מכבי או בית"ר, שרים שירים מזרחיים וגבעתרון, ובראש ובראשונה אנחנו ציוניים ומחויבים להגיש לציבור את האמת".

עורך "ידיעות אחרונות" נטע ליבנה סיפר: "הכותרת הראשית הראשונה יצאה לאור לפני 80 שנה. מבט אל שער הגיליון עלול לבלבל לרגע. הרי העיתונים היום שונים כל כך - הכותרות, כמויות הטקסטים, הכל שונה כל כך מהעיתונים של ימינו, אבל למעשה בין 1939 ל-2020 יש הרבה יותר דמיון ממה שנראה לעין. לצד היותו העיתון יומן המדינה, התפקיד שלו הוא לחשוף את האמת. זוהי מלאכתם של העיתונאים, הם חתומים על תחקירים מטלטלים וכתבות בלתי נשכחות.

הוא הוסיף: "בעידן של ערוצי טלוויזיה, מבזקים, אתם ממשיכים לאחוז בידיכם מדי בוקר את המוצר הזה, שיקר לנו עד מאוד. למענכם אנחנו נלחמים בכל יום מחדש כדי להביא בעבודה קשה את הסיפורים הכי חשובים ומדוברים. במלוא 40 שנה לידיעות, כתב עליו העורך הראשון: 'עיתון הוא לא רק גיליון נייר שאדם מעין בו, עיתון ראוי לשמו הוא שליח ציבור'".