שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אחרי חיסול סולימאני: מחקר ישראלי פורסם באיראן

    מחקר של חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת סטנפורד על טיפול בסוג נפוץ של עיוורון פורסם בשבת - יום לאחר חיסול מפקד כוח קודס - באתר של סוכנות הידיעות האיראנית ISNA

    כתבה על מחקר, שנערך בין היתר על ידי חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, פורסם ביום שלאחר חיסול קאסם סולימאני בסוכנות הידיעות האיראנית ISNA. בכתבה נכתב בפירוש המילים BAR-ILAN, אך לא צוין שמדובר במוסד אקדמי מישראל. עם זאת, בכתבה האיראנית הובא ציטוט מפרופ' יוסי מנדל מבר-אילן. המחקר פורסם בכתב העת Current Biology.

     

    הכתבה ב-ISNA על המחקר הישראלי (צילום: מתוך ISNA)
    הכתבה ב-ISNA על המחקר הישראלי(צילום: מתוך ISNA)

     

    מדובר בכתבה בסוכנות הידיעות המופעלת על ידי סטודנטים באיראן - העוסקת במחקר חדש של חוקרים מבית הספר לאופטומטריה באוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת סטנפורד, שבו נמצא שניתן לשלב בין ראייה טבעית למלאכותית ובכך לסייע לטיפול בסוג נפוץ של עיוורון.

     

    תמר ארנס-ארד, שביצעה את המחקר כחלק מעבודת הדוקטורט שלה, העדיפה להתמקד במחקר בלבד ולא בפרסום שעורר עניין באיראן: "במחקר שלנו בדקנו על גבי חולדות שהושתלו בשתל של רשתית מלאכותית - איך המוח משלב את הראייה הטבעית והמלאכותית. מצאנו עדויות חשובות שמראות בפעם הראשונה, שהמוח יודע לשלב בין הראיה הטבעית והמלאכותית, תוך כדי שהוא שומר על תהליכים של עיבוד מידע החשובים לראייה ותוך כדי שהוא מבצע אינטראקציה בין הראיה המלאכותית לראיה הטבעית".

     

    מסע ההלוויה של סולימאני    (רויטרס)

    מסע ההלוויה של סולימאני    (רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    באוניברסיטת בר-אילן אמרו כי לממצאים מהמחקר חשיבות גדולה בהבנת התהליכים הקשורים לעיבוד מידע במוח ולשיפור הראייה בחולים הסובלים מעיוורון. לנושא זה יש גם חשיבות רבה לפיתוחים עתידיים שקשורים לממשק מוח- מכונה, אשל יתכן ויאפשרו לאדם לקבל מידע מהסביבה באמצעים מלאכותיים.

     

    המחקר בוצע במעבדתו של פרופ' יוסי מנדל בבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראיה, הפקולטה למדעי החיים, ומרכז הננו טכנולוגיה של אוניברסיטת בר- אילן, בשיתוף עם פרופ' דניאל פלנקר מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, אשר מפתח את השתל שנחקר בפרויקט זה. הניסויים נערכו על ידי תלמידת הדוקטורט תמר ארנס-ארד בשיתוף עם ד"ר ניירוז פרח, רבקה לנדר ואביטל מוסקוביץ.

     

    לכתבה שפורסמה באיראן  (בפרסית)

     

    למחקר המלא (באנגלית)

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים