שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בצלמו: המהפך של ולדימיר איביץ'

    נקמן, אבל חסר אגו ויודע לסלוח. קשוח, אבל מקשיב לביקורות. טקטיקן, אבל נכשל סדרתי במשחקי נוקאאוט. לטוב ולרע, איביץ' הוא הפנים של מכבי ת"א - ודווקא הסטירה שקיבל מאום אל־פאחם חידדה את הדומיננטיות שלו. מישהו אמר ג'ורדי קרויף?

    קם מהקרשים

    הביקורת המרכזית בקדנציה של ולדימיר איביץ' במכבי ת"א התמקדה בתפקוד שלו במשחקי המאני־טיים. בכל פעם שהמאמן הסרבי הגיע לקרב על הקופה, הוא ירד מנוצח - אם זה נגד סרפסבורג, קלוז' וסודובה באירופה, בני־יהודה ואום אל־פאחם בגביע, או בית"ר ירושלים בגמר גביע הטוטו. את האליפות הוא לקח בהליכה, בשאר המפעלים הוא מתרסק פעם אחר פעם. יכול להיות שה־3:4 הבלתי נשכח שלשום על מכבי חיפה הוא נקודת המפנה.

     

     

    חצי השעה הראשונה מול מכבי חיפה הייתה פשוט שחמט של איביץ' למרקו בלבול. זו הייתה המחצית הטובה ביותר של קבוצה ישראלית בליגה העונה ואולי בשנים האחרונות. בליץ, כתישה וקצב מטורף, שרק בנס לא הורידו את מכבי חיפה להפסקה עם ארבעה כדורים ברשת. אחרי הסטירה שחטף איביץ' מאום אל־פאחם, קבוצת ליגה לאומית בינונית, כבר החלו דיבורים על כך שיעזוב בקיץ, שפג הקסם. עכשיו, עם הפגנת הכוח המחודשת, השתנה הטון, וההגעה של נציג הבעלים ג'ק אנגלידיס לארץ צפויה לקדם את מימוש החוזה לעונה הבאה.

     

    ולדימיר איביץ' (צילום: עוז מועלם)
    החזיר את השקט. איביץ'(צילום: עוז מועלם)

     

    הפנים של המועדון

    איביץ' הוא מכבי ת"א בשנה וחצי האחרונות, לטוב ולרע. די מזכיר את מעמדו של של ג'ורדי קרויף בתקופתו בקריית שלום. התחושה היא שלא משנה מי נמצא סביבו, על פיו יישק דבר, בטח בתקופה שבה אין מנכ"ל או מנהל מקצועי במועדון.

     

    איביץ' דואג למלא את החלל שהשאיר בן מנספורד. עם כל הכבוד לברק יצחקי ולביקורים הלא רבים של אנגלידיס, הסרבי הוא הדמות המשמעותית ביותר בהיררכיה הניהולית־מקצועית של מכבי ת"א. יש לו השפעה מרכזית על בניית הסגל, גם אם חלק גדול ממנו נולד תחת אילוצים כלכליים. גולדהאר רואה בו את האיש החזק במועדון, סומך עליו מאוד ורוצה לראות אותו ממשיך בקבוצה.

     

    שער מדור הספורט של "ידיעות אחרונות", היום
    שער מדור הספורט של "ידיעות אחרונות", היום

     

    ג'ורדי קרויף נפרד ממכבי ת
    הפנים הקודמות של המועדון. קרויף(צילום: עוז מועלם)

     

    ניהול הסגל

    אותו הפסד מביך לאום אל־פאחם הוציא את איביץ' מהקיבעון. לראשונה מאז שהוא במכבי ת"א הסרבי הקשיב לביקורות והבין שהוא הלך רחוק מדי עם הרוטציה. איביץ' הרגיש את המרמור בקרב השחקנים הבכירים, ומעמדו בחדר ההלבשה החל להתכרסם. אם תחילה היה נראה שהוא יישאר צמוד לפילוסופיה שלו, אז בשלושת המשחקים לאחר מכן הוא עלה עם הרכב זהה – מהלך שהוכיח את עצמו והחזיר את השקט. בינתיים. 9 נקודות, 11 שערים ומפגן עוצמה אדיר במשחק העונה היוו תשובה מוחצת לכל אלה שכבר חזו את נפילת האימפריה.

     

    איביץ' ידע להרים את עצמו ובעיקר את השחקנים מהקרשים, ומאז מכבי חזרה להיות המכונה המשומנת שדרסה את הליגה בעונה שעברה. הצהובים אמנם נותנים את הטון בליגה גם העונה, אבל היו הרבה פחות מלהיבים – עם אוריינטציה הגנתית מובהקת - עד הנוקאאוט מניר ברקוביץ', שבינתיים הספיק לקבל מכתב פיטורים. איך שגלגל מתהפך.

     

    יונתן כהן  (צילום: אורן אהרוני)
    סדרת החינוך השפיעה לטובה. יונתן כהן(צילום: אורן אהרוני)

     

    איביץ' הוא נקמן לא קטן, אבל גם כזה שהאגו לא מוליך אותו, כמו למשל במקרה איתן טיבי. הסרבי התקשה לסלוח לבלם על הפנדל שהוביל להדחה משלב

    הבתים של הליגה האירופית בעונה שעברה. טיבי שילם על הטעות שלו במזומן, והתייבש בחוץ לאורך רוב העונה. בקיץ הוא כבר היה בדרך החוצה מהמועדון, אבל אחרי שאיביץ' הבין שאין לו יותר מדי אופציות, גם בגלל הפציעה של שרן ייני, חלה תפנית בעלילה. טיבי ערך באותה תקופה אימונים אישיים, ומצא את עצמו שוב במרכז ההגנה. התוצאה: עד כה רושם הבלם את עונתו הטובה ביותר במכבי ת"א, והוא אחד האחראים העיקריים לכך שהקבוצה ספגה רק ארבעה שערים בליגה.

     

    דמות סמכותית

    לא בטוח ש"הרס"ר" איביץ' אהב את התסרוקת החדשה של יונתן כהן, שמשכה הרבה תשומת לב במשחק העונה, אבל גם לא עשה מזה עניין. ואם "ההצהרה האופנתית" דירבנה את החלוץ לתת הצגה כזו, מבחינתו שכהן ישנה לוק כל שבוע.

     

    בשורה התחתונה, איביץ' הצליח ליישר את הכוכב שלו בסדרות החינוך שערך לו, ואת התוצאות רואים על הדשא. כהן הפך לנשק הקטלני של מכבי ת"א, מועמד לגיטימי לתואר שחקן העונה, עם שמונה שערים ושבעה בישולים עד עכשיו.

     

    ויש גם את המקרה ההפוך. העונה של אלירן עטר הפכה לסדרת חינוך אחת ארוכה. איביץ' נתן לו הזדמנות מול אום אל־פאחם ומאז שוב העלים אותו. ויש לא מעט שחקנים שמחכים להזדמנות שלהם, כמו שרן ייני, מאור קנדיל ורוסלן ברסקי, שישבו שלשום על אזרחי ביציע בסמי עופר יחד עם עטר. המשותף למודחי הסגל הוא שהם קיבלו סיכוי בגביע ולא ידעו לקחת אותו.

     

    מרקו בלבול, ולדימיר איביץ' (צילום: ראובן כהן)
    עשה שחמט לבלבול. איביץ'(צילום: ראובן כהן)

     

    איביץ' חיכה בסבלנות לחזרה של השחקנים המשמעותיים כמו אייל גולסה ועומר אצילי, ששינו את הקצב של הקבוצה והביאו למפנה, וגיבש הרכב די קבוע שאמור לרוץ עד סוף העונה. השחקנים, גם אלה שמתייבשים בחוץ, מבינים כי מדובר במאמן שלא כדאי להתעסק איתו, והם מכבדים אותו ומקפידים לא לעשות פרצופים. השאלה היא אם הסרבי יצליח לתמרן בין כל כך הרבה שחקנים, שחלקם מתוסכלים ועלולים להתפוצץ כל רגע.

     

    אתגרי העתיד

    אליפות בעידן גולדהאר היא דרישה ברורה. אחרי שלוש עונות שבהן ההגמוניה עברה לבאר־שבע, הצהובים נראים בדרך הנכונה להניף צלחת שנייה ברציפות ובכך לתת חותמת רשמית להחזרת השליטה בליגה. אלא שבמובנים רבים מאמן במכבי ת"א לא נמדד רק בזירה המקומית. הבעלים הקנדי כבר לא מסתפק באליפות, הוא רוצה לראות תוצאות גם בזירה האירופית, כלומר עלייה לשלב הבתים של הליגה האירופית. על ליגת האלופות אף אחד במכבי לא מעז לפנטז בעידן פוסט ערן זהבי. איביץ' כשל באתגר הזה כבר פעמיים, ועכשיו נותר לו לסגור את הפינה הזו.

     

    זה לא יהיה פשוט לאור העובדה שמכבי תמשיך לתפקד תחת מגבלות הפייר־פליי, ולא צפוי חיזוק משמעותי. הסרבי יצטרך להוכיח שהוא לא רק פיגורה, אלא גם מאמן יצירתי שיודע למצוא פתרונות גם ברמות הגבוהות יותר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים