שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    צריך לחבר את איילון לים

    בעיית ההצפות בגוש דן נשקפת באופן מוחשי וידועה לכל גורמי המקצוע. זו הזדמנות להוציא לפועל את התוכנית. היא עדיפה על עבודת הטלאה

     

    פקקים בכביש איילון (צילום: ניר בן זקן )
    נתיבי איילון בסערת הסופ"ש(צילום: ניר בן זקן )

    אני קורא, רואה ושומע את העליהום של הימים האחרונים על ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, בעקבות ההצפות והאסון במעלית שהגיע עימן, ולא יכול שלא להתרעם. הייתי מצפה שהדיון בנושא כל כך משמעותי ילווה בהצעות קונסטרוקטיביות – משום שלצד העצב העמוק על הטרגדיה יש צורך להציג פתרון, ולא רק התלהמות פופוליסטית.

     

     

    כתל אביבי מלידה, מזה 77 שנים, זכיתי לראות את העיר גדלה מעיירה קטנה לאחת הערים המפוארות ביותר והמושכות ביותר – כשהשינוי המפליג שחל בה התרחש במיוחד ב-20 השנים האחרונות, שבהן חולדאי עומד בראשה. בתחילת דרכו בתפקיד הבאתי אליו קבוצה של אנשי הייטק מקנדה, ששאלו אותו מה הנוסחה שלו על מנת להפוך את תל אביב למרכז טכנולוגיה עולמי. חולדאי הביט בהם מבעד למשקפי הטייסים שלו, וסינן מבין שיניו, עם ההבעה הזעופה שהוא אוהב ללבוש, שלא אבלבל לו את המוח. "אני אהפוך את העיר הזו למקום שאנשים רוצים לחיות בו", אמר, "והם יביאו את הטכנולוגיה".

     

    להזכירכם, באותה תקופה נסגרו הרבה בתי ספר בתל אביב, כי כל הצעירים ובעלי המשפחות ברחו ממנה, אבל מאז הטייס הפך לבנאי, ומסדרון האיילון הפך למערכת של בנייני משרדים, רכבות, תחבורה ציבורית – וכן, גם ניקוז. גם הרכבת הקלה, שכבר ב-1963 "החלו" בהכנות לבנייתה, אוטוטו מתחילה לנסוע.

     

    השנים חלפו, ואני נהייתי יותר ויותר מעורב בחינוך בדרום העיר. זכיתי לראות מקרוב כי אין דבר שחולדאי, ואיתו הרבה אנשים טובים בעירייה, אינם מושקעים בו יותר רגשית או כספית מאשר פיתוח הדרום וצמצום פערים (לכו לראות את בית הספר החדש בשכונת נווה עופר – בכל סיוריי בעולם לא ראיתי מבנה כזה, לא בחינוך ולא בהייטק). ולא שאין עדיין מה להמשיך לעשות, ולשפר – אבל בכל תקופה שעוברת אתה רואה שיפור נוסף.

     

    ואז פתאום מגיע אירוע כמו אסון המעלית, והופך לאמצעי להשתלחות של כל מיני גורמים נגד העירייה. אז כן, ברור שצריך לקיים דיון ולהסיק מסקנות – אבל מכאן ועד קריאות פופוליסטיות המרחק רב. אין אפשרות לבנות מערכות שמספקות שירותים ויהיו מסוגלות לעמוד בנקודות הקיצון של שיאי הביקוש. בחלק מהמקרים זה לא ניתן פיזית – ובחלק מהמקרים העלויות חסרות כל היגיון ציבורי.

     

    כפי שבכל העולם אין מערכת כבישים שאין בה פקקים בשיאי הביקוש, כך גם אין מערכות ניקוז שיכולות לעמוד בכמויות מים חסרות תקדים. המערכות צריכות לעמוד בביקוש רוב הזמן – ואני משוכנע שכך המקרה, כפי שאני משוכנע גם שהעירייה תיכנס למסלול של תיקונים בנקודות החלשות.

     

    ובעיקר, זו הזדמנות לקרוא לכל הגורמים להוציא לפועל את תוכניתו של חולדאי לחיבור האיילון לים, בהקדם האפשרי – כי פתרון אמיתי לבעיית ההצפות בגוש דן עדיף על פני עבודת הטלאה אין-סופית. כמות הגשם שירדה בסוף השבוע בעיר הייתה חריגה, ולא מאוד צפויה, אולם בעיית ההצפות בגוש דן נשקפת באופן ברור ומוחשי וידועה לכל גורמי המקצוע.

     

    גורמים אלו יודעים שהצפות הן אופציה מוחשית מאוד ומיידית מאוד, ויש לטפל לא רק בבעיות מקומיות – אלא בעיקר באיום הצפת האיילון, שמהווה סכנה לכלל אזור מרכז הארץ. הבעיה היא שמדובר בכל כך הרבה גורמים בעלי עניין – משרדי ממשלה ורשויות – שמספיק אחד כדי לתקוע את המהלך הכול כך חשוב. ולכן, במקום להסיט את הדיון חייבים להסיט את האיילון.

     

    • ד"ר יוסי ורדי הוא איש עסקים, יזם ומשקיע

     

    מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים