שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הוסף כתבה
    הכי מטוקבקות
      זירת הקניות

      מלחמה כוללת בחצי הגמר האזורי / תוכן גולשים

      המשחק בין סן פרנסיסקו למינסוטה, ממנו תעלה אחת לגמר ה-NFC, עומד להיות ענק - ודור חמרה הכין מדריך קצר לקראתו - עם בונוס מיוחד עם מרשון לינץ'. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il

      בפוטבול, קבוצה נמדדת על פי שחקני מפתח, מהלכים חדשים ומרעננים, מספר הדרכים בהן היא יכולה להבקיע, וכמובן איכות המאמנים והקוורטרבק. בואו ניקח את הפרמטרים הללו וננסה להבין מי תיקח את הכרטיס לגמר ה-NFC במשחק בין סן פרנסיסקו למינסוטה. כבונוס, נתרפק על החזרה של מרשון לינץ' לסיאטל, שתיאבק עם גרין ביי על הכרטיס השני.

       

      קוורטרבק

      קירק קאזנס (מינסוטה): בדרך כלל לא שחקן קלאץ', והוא הוכיח את זה במהלך השנתיים האחרונות במשחקי הפריים טיים (7:1), אבל אז הגיעה

      ההתפוצצות שלו נגד הסיינטס בשבוע שעבר. לקאזנס יש ראיית משחק טובה, יד חזקה ואפילו טיפה דינמיות, אבל תמיד בליווי ספקות. לא רגיל למעמדים כאלה.

      ג'ימי גארופולו (סן פרנסיסקו): חזר העונה מפציעה כשהוא אפוף סימני שאלה, ובמהלכה הצליח להסיר את כולם, כולל את החלודה. ג'ימי התעלה על כולם והוביל את הניינרס ל-3:13 ומקום ראשון ב-NFC, כשהוא מנצח בדרך כמה משחקים קשים במיוחד ומראה בגרות, כושר מנהיגות והכי חשוב - ווינריות.

      תוצאות: למרות ההתפוצצות של קאזנס בניו אורלינס הוא עדיין לא מספיק יציב. ג'ימי ג'י מגיע אחרי שבוע של מנוחה והתארגנות, וכמובן עם יתרון הביתיות.

      0:1 לסן פרנסיסקו

       

      גארופולו. יתרון לניינרס (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
      גארופולו. יתרון לניינרס(צילום: רויטרס)

       

      רץ אחורי

      דלווין קוק (מינסוטה): קוק התפוצץ השנה עם 1,35 יארד (שני בליגה רק לרק הנרי) ותרם 13 טאצ'דאונים, מתוכם שניים חשובים בשבוע שעבר. הבן אדם הוא עילוי, מ-0 ל-100 בצעד וחצי, תמיד מוצא את הפרצה, תמיד ממשיך לדחוף קדימה, תמיד קם על הרגליים, לא משנה כמה חזק נכנסו בו, והשיא, יארדים אחרי תפיסה - עוד 519 לרזומה. הוא ה-שחקן של מינסוטה העונה, וזה מורגש בכל משחק.

      ראחים מוסטרט (סן פרנסיסקו): צנוע יותר מקוק עם 722 יארדים ו-8 טאצ'דאונים בריצה (עוד 2 בתפיסה), אבל הוא לא פחות אפקטיבי, עם רגליים החזקות ושינויי זוויות חדים בריצה, בקבוצה ששמה יותר דגש על כך השנה. הוא נעזר בפול-בק קייל יוסצ'יק שלרוב מוביל לו את הדרך עם חסימות נהדרות. 

      תוצאות: למרות חוליית ריצה משומנת ומאומנת היטב מהצד הזהוב של המגרש, קוק הוא פשוט כוח שלא ניתן לזלזל בו, והרבה יותר קשה לעצור.

      1:1

       

      תופסים

      אדם ת'ילן (מינסוטה): הדבר הכי טוב שיכל לקרות לווייקינגס זה חזרתו של ת'ילן, אחרי שפיספס כמעט חצי עונה בגלל פציעה. התופס הכי מוכשר בבית הצפוני מציג זריזות חתולית שהייתה חסרה לקבוצה כדי להשלים טריו מפלצתי לצד סטפון דיגס וקייל רודולף.

      ג'ורג' קיטל (סן פרנסיסקו): גולת הכותרת של התקפת הניינרס הוא ללא ספק ג'ורג' קיטל - הטייט אנד הכי טוב בענף היום. מעבר ליכולות התפיסה המופלאות שלו, קיטל הוא מומחה בלימות ברמה של פרו בול, כמעט לפני כל מהלך קיטל יהיה בתנועה ויבלבל את האויב. מה שבטוח, הוא עושה את שניהם ברמה הכי גבוהה שיש. שחקן ההתקפה הכי חשוב של הניינרס העונה (עם 1,053 יארד ו-5 טאצ'דאונים).

      תוצאות: הדינמיות והוורסטיליות של התקפת הניינרס כבר כתשה הגנות גדולות העונה, ומצד שני, שלישיית ההתקפה של הווייקינגס פשוט בלתי ניתנת לעצירה. קשה מדי לבחור, נקודה לכל אחת.

      2:2

       

      ת'ילן. חזר בזמן (צילום: MCT) (צילום: MCT)
      ת'ילן. חזר בזמן(צילום: MCT)

       

      הגנה

      דניל האנטר, קסבייר רודס (מינסוטה): האדג'-ראשר האנטר מתפוצץ השנה, ועם 14.5 הפלות הוא מראה לכולם שהוא הפך להיות שם דבר בעמדה - זריז, חזק ואימתני, שיוכל להגיע אל גארופולו בכל הזדמנות שרק יתנו לו. יחד עם הקורנר הכוכב רודס (פעמיים בפרו בול), שתמיד מקנה שקט ושלווה בהגנה, הם ינסו לשבש את משחק התפיסה של סן פרנסיסקו.

      ניק בוסה, אריק ארמסטד (סן פרנסיסקו): הרוקי הלוהט בוסה הוא חבית נפץ שמחכה להתפוצץ. זריז כמו שועל, חזק כמו דוב ועקשן כמו פרד. חיה רעה שמאוד קשה לרסן, והוא רק בן 22. אבל הכוכב הנסתר של הגנת הניינרס הוא בכלל ארמסטד, שמנצל כל אינץ' בגוף העצום שלו (2.03 מ') כדי להפעיל לחץ בלתי פוסק על כל התקפה שמוצבת מולו.

      תוצאות: למרות שהגנת מינסוטה הייתה מעולה בשבוע שעבר, החבר'ה באדום-זהוב פשוט יותר חזקים ויותר מגובשים.

      2:3 לסן פרנסיסקו

       

      מאמנים

      מייק זימר (מינסוטה): זימר סוגר בדיוק 40 שנות אימון, 6 מהן כמאמן הראשי של הווייקינגס. עד היום הספיק לזכות פעמיים בראשות הבית הצפוני של ה-NFC, שועל קרבות ותיק ומנוסה שיחד עם קווין סטפאנסקי (שאחרי 14 עונות בקבוצה קודם למתאם ההתקפה בסוף השנה שעברה), ינסה לנצל את הכלים שלרשותו בצורה הטובה ביותר ולשלוף עוד שפן מהכובע כמו בשבוע שעבר.

      קייל שנהאן (סן פרנסיסקו): שנהאן קיבל לידיו את הניינרס ב-2017, וההתחלה לא הייתה קלה, אך העונה, ביחד עם מתאם ההגנה המבריק רוברט סאלח, הוא מראה בדיוק למה הוא ראוי להיבחר למאמן השנה. שנהאן הוא גאון טקטי בחסד עליון, ומבסס לרוב את משחק ההתקפה שלו על ריצות.

      תוצאות: למרות שזאת תהיה טבילת האש הראשונה של שנהאן בפלייאוף, החדשנות, המגוון והתעוזה שלו, בנוסף למשמעת ההגנתית, יאפילו על השמרנות הקלה שמאפיינת את זימר.

      2:4 לסן פרנסיסקו

      לסיכום, מדובר כאן בשתיים מהקבוצות עם הסגלים הכי עמוקים בליגה. משחק עם ניקוד גבוה יהיה כאן כמעט בוודאות, ולפי רוב המשחקים של הניינרס העונה, הוא גם יהיה צמוד עד השנייה האחרונה. מי שיעשה את ההבדל יהיה צוות האימון של סן פרנסיסקו, שמגיע מוכן ומזומן ועם יתרון הביתיות, יחד עם ההגנה שלא תתן לקאזנס לנשום. משחקי פלייאוף מנצחים בהגנה, וההגנה הטובה בליגה (אחרי שניו אינגלנד עפה) באה להראות נוכחות.

       

      תחביאו את הסקיטלס

      מארשון לינץ', או בשמו השני "ביסט מוד", חזר לסיאטל אחרי עונה וחצי באוקלנד ועוד שנה וחצי מחוץ למגרשים, ויש לו קוף על הגב שהוא רוצה להוריד עוד מ-2015. לינץ' הוא ללא ספק הרץ האחורי הכי גדול של העשור האחרון, כוכב מבטן ומלידה, אם זה בגלל כמויות סוכריות הסקיטלס שהוא אוכל בכל רגע נתון (גם במהלך משחקים) ועד למסיבות העיתונאים האגדיות שלו ("אני רק פה כדי לא לחטוף קנס"). האיש הוא פשוט עצמו, כל הדרך, בלי מניירות ובלי גינונים, רק עוד בחור קשוח ממשפחה קשת יום מאוקלנד, שהתגלגל להיות (כמעט בוודאות) בהיכל התהילה של ה-NFL. אבל כל זה היה מתמסמס אם לא היה עוזב את באפלו.

       

      לינץ' נבחר במקום ה-12 הכללי בדראפט 07' על ידי הבילס, ולאחר שנתיים פוריות במיוחד, צפון מדינת ניו יורק פשוט נהייתה קטנה מדי בשבילו. סכסוך עם צוות המאמנים והחלום להגיע לרמות הגבוהות באמת גרם לו להתגלגל לסיהוקס, ושם זכינו לגלות מי הוא באמת "ביסט מוד". בארבע העונות המלאות הראשונות שלו בסיאטל הוא תרם 48 טאצ'דאונים כשבכל עונה הוא רץ במינימום 1,200 יארד. זה הספיק לשתי הופעות רצופות בסופרבול וזכייה אחת בטבעת הנכספת (להפסד עוד נגיע). בין לבין הוא הספיק להטריף את עולם הספורט עם ה"ביסט קווייק" - הריצה הכי מפורסמת בעולם הפוטבול ומקום ראשון בכל סיכומי המהלכים הגדולים של העשור שמציפים את הרשת השנה. הליגה רעדה מפחד, לינץ' חרך מגרשים בקצב מסחרר, דורס ורומס כל קו הגנה שעומד מולו. הוא היה באמת בלתי ניתן לעצירה. היו שנשבעו שהוא הרץ הכי טוב בהיסטוריה - עד שהגיע הסופרבול ב-2015.

       

      מרשון לינץ' מחזיק קסדה (צילום: רויטרס)
      לינץ'. קאמבק מרגש(צילום: רויטרס)

       

      24 שניות לסיום הגמר העצום הזה, התוצאה היא 24:28 לניו אינגלנד. הכדור בידיים של סיאטל, חצי יארד מהאנדזון. אחרי דרייב מושלם של ראסל ווילסון, סיאטל כבר טעמה את האליפות השנייה ברציפות. כל העיניים היו נשואות ל"ביסט מוד", להתפוצץ על קווי הגנה אינצ'ים מהשער זה הרי הלחם והחמאה שלו. אבל אז, בהחלטה הכי גורלית אי פעם בגמר סופרבול, פיט קאול החליט להשאיר את הכדור בידיים של ווילסון וללכת על מסירה. היא נחטפה על ידי מלקולם באטלר, וגזרה על ארול סיוטים לכל החיים. את הכעס על הפנים של לינץ' היה אפשר לראות עד סין. הוא לא התאושש מהאכזבה שלא קיבל את הקרדיט בשניות כאלו קריטיות, ועונה לאחר מכן, בעקבות חיכוכים עם צוות האימון, עזב לאוקלנד.

       

      חמש שנים אחרי, ולינץ' חוזר בדיוק בישורת האחרונה של העונה לסיאטל בגלל שמצאה עצמה בלי רצים. וגם כי הוא רוצה להוכיח את עצמו: הוא רוצה להראות לקרול שהוא עשה טעות באותו גמר מקולל, הוא רוצה להוכיח לסיאטל שהוא בדיוק אותו "ביסט מוד" שהיה פעם, הוא רוצה שיסמכו עליו. אבל הסיבה הכי משמעותית שבגללה הוא חזר - כי הוא התגעגע, וגם אנחנו.

       

      רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד – כותבים ושולחים לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים