שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "חוקרים פרטיים": טיטניום הוא הג'וקר

    במעבדה שלי אני חוקרת תרכובות של מתכות לשימושים ביולוגיים. בין היתר אני מפתחת תרכובות של המתכת טיטניום לכימותרפיה אנטי-סרטנית

    האמת, שלא התחלתי את מסעותי במדע בחלומות לשנות את העולם או לפתור את בעיית הסרטן. הייתי ילדה סקרנית, התעניינתי בחומרים הנראים לעין, ועוד יותר בהרכבם האטומי שנעלם מעניינו. רציתי לדעת למה כשמערבבים תמיסות שונות הן גועשות או משנות צבע או פולטות חום, וכיצד ניתן לייצר חומרים חדשים עם תכונות ייחודיות.

     

     

    כשהמורה לכימיה בתיכון הציעה לי ללמוד לבגרות גם חמש יחידות ביולוגיה - עיקמתי את האף. הביולוגיה כל כך מסובכת, וקשה להסביר אותה ברמה האטומית. אבל הלכתי על זה.

     

    חוקרים פרטיים - לכל הכתבות הקודמות

     

    בדוקטורט חקרתי כימיה של מתכות. משכו אותי הצבעים העזים של התרכובות, הנובעים מהמבנה האלקטרוני הייחודי שלהן. כשחיפשתי תחום לפוסט-דוקטורט, הציעו לי לשלב כימיה מתכתית עם ביולוגיה. עד פעם ביולוגיה? למה היא רודפת אותי? אחרי בירורים מצאתי שזה תחום פורץ דרך במגוון נושאי מחקר. שוב הלכתי על זה.

     

    במהלך שנות לימודי הבנתי כי ניתן לממש ידע בכימיה בסיסית כדי לפתח מערכות חדשות לתועלת האנושות במגוון תחומים. למעשה, הכימיה נמצאת בבסיס כל דבר בחיינו. המדע הבסיסי וההבנה של החומרים ברמה האטומית הם היסוד למגוון פיתוחים - גם ברפואה.

     

    היום, במעבדה שלי במכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, אני חוקרת תרכובות של מתכות לשימושים ביולוגיים. בין היתר אני מפתחת תרכובות של המתכת טיטניום לכימותרפיה אנטי-סרטנית. המתכת פלטינה, המשמשת היום בכימותרפיה, רעילה ומובילה לתופעות-לוואי קשות. הכימותרפיה לרוב רעילה לגוף כיוון שהיא פועלת כנגד תאים - גם הסרטניים, אבל גם התאים הבריאים. מתכת הטיטניום היא שונה: עקב המבנה האטומי והאלקטרוני שלה תרכובותיה מתפרקות מהר לחומרים לא רעילים, הנפלטים מהגוף באופן טבעי וללא נזק ארוך-טווח.

      פרופ' עידית תשובה (צילום: בן קלמר)
    פרופ' עידית תשובה(צילום: בן קלמר)

     

    התרכובות שפיתחנו על-בסיס טיטניום הן ה"ג'וקר" שמשלב את כל ארבע התכונות הרצויות בתרופה: פעילות גבוהה כנגד טווח רחב של סוגי סרטן, יציבות מספקת, זמינות ביולוגית, והכי חשוב - פועלת רק נגד תאי סרטן (סלקטיביות) ללא תופעות-לוואי (כפי שמצאנו בינתיים בעכברים). אנו מתמקדים כעת בחקר המנגנון - בניסיון להבין כיצד מתקבל שילוב תכונות ייחודי זה.

     

    בתמונה בראש הכתבה ניתן לראות פלטה למדידת פעילות: העלמות הצבע בריכוזים עולים מעידה על מות תאי הסרטן. בתמונה של התאים רואים את התפזרות התרופה באברוני התא השונים, ניסוי העוזר להבין על איזה רכיב בתא התרופה עובדת. ההבנה המלאה של מנגנון הפעולה ברמה המולקולרית, שנקווה כי תגיע במהרה, תקרב אותנו צעד אחד קטן לפתרון בעיית הסרטן, ותגשים עבורנו חלום אחד פעוט מתוך שלל חלומות.

     

    פרופ' עידית תשובה, המכון לכימיה האוניברסיטה העברית בירושלים

     

    אתר הבית

     http://chem.ch.huji.ac.il/tshuva/

    https://chemistry.huji.ac.il/people/edit-tshuva

     

    חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי בערוץ המדע של ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נעשה בסיוע "האקדמיה הצעירה הישראלית

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים