שנה לרפורמה בסיעוד: מספר הזכאים זינק ב-17%

בשנה הראשונה ליישום הרפורמה הלאומית בקצבאות הסיעוד מספר הזכאים להן זינק בכ-17%, מכ-179 אלף איש בנובמבר 2018 לכ-211 אלף איש בנובמבר 2019. כך עולה מנתונים שמפרסם היום (א') המוסד לביטוח לאומי. מדובר ביותר מפי שלושה מהגידול במספר הזכאים בשנה שקדמה לרפורמה בסיעוד, שעמד על כ-5%. מספר הזכאים ברמה שש, הגבוהה ביותר, שמעידה על מידת העצמאות הנמוכה ביותר, הגיע לכ-37 אלף איש, המהווים כ-17% מכלל הזכאים.

עשרות מבוטחים סיעודיים עדיין לא מקבלים כסף

חברות הביטוח מתקוטטות - והקשישים מפסידים: "נפלתי בין הכיסאות"

באגף המחקר של הביטוח הלאומי, שהגיש לכנסת את הנתונים, מציינים כי ניכר שהגידול המשמעותי במספר הזכאים, המעיד על מיצוי זכויות רב יותר, נובע מהשינוי שהרפורמה הנהיגה במבנה הקצבה. זאת יחד עם התהודה הציבורית שהייתה לה ושינויי המדיניות, השירות והתפעול של מערך הסיעוד על ידי הביטוח הלאומי.

בשנה הראשונה ליישום רפורמת הסיעוד, מספר הזכאים זינק. אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לפני הנהגת הרפורמה היו רק שלוש רמות סיעוד, וטווח השעות השבועי הניתן לחולה סיעודי מהביטוח הלאומי נע בין 9.75 ברמה הנמוכה לבין 18 (למטפל זר) או 22 (למטפל ישראלי) ברמה הגבוהה. ואולם, החל מנובמבר 2018 החל מדרוג חדש של שש רמות, כאשר זכאים ברמה הנמוכה (שמידת העצמאות שלהם הגבוהה ביותר) יכולים לבחור בין תשע שעות סיעוד בשירותים שאינם כוללים טיפול אישי בבית (מרכז יום, לחצן מצוקה וכו') לבין גמלה כספית בסך 1,408 שקל, שניתן לנצל לכל מטרה.

אפשרות נוספת היא קבלת 5.5 שעות בשבוע, שאותן ניתן לנצל לטיפול אישי בבית או לשלב עם שירותים נוספים, כולל הגמלה הכספית. במקביל, טווח השעות ברמה הגבוהה גדל ל-28 שעות למטפל ישראלי או 24 שעות שבועיות למטפל זר. בשנת 2021, עם ההבשלה המלאה של הרפורמה, שעות הטיפול ברמה הגבוהה יגיעו עד ל-30 שעות שבועיות למטפל ישראלי ו-26 שעות לעובד זר.

ברירת המחדל - שעות סיעוד

בכל שאר הרמות, מלבד הנמוכה ביותר, ברירת המחדל ניתנת בשעות סיעוד, אך המטופל יכול לבחור לקבל עד ארבע יחידות שבועיות מכלל הגמלה בכסף (כ-800 שקל), ועד כשליש מרמת הגמלה (עד 10 שעות שבועיות למטופלים ברמה הגבוהה ביותר, שמעסיקים מטפלת ישראלית), באישור של עובדת סוציאלית מטעם הביטוח הלאומי.

מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי בשנה הראשונה ליישום הרפורמה, כ-37% מהזכאים בחרו לממש לפחות חלק מהגמלה בכסף במקום בשעות סיעוד. נכון לאוקטובר 2019, כ-63% מהזכאים מקבלים את הגמלה בצורת שעות סיעוד בלבד, 28% בוחרים לשלב בין שירותים וכסף וכ-9% מקבלים אותה בכסף בלבד.

לפי סקר שהביטוח הלאומי ערך בקרב זכאים ובני משפחותיהם התומכים בהם, ניכר כי שביעות הרצון מכלל הטיפול הסיעודי גבוהה יותר בקרב מקבלי הגמלה בשעות סיעוד בלבד או בשילוב בין שעות סיעוד וכסף, שכ-77% מהם ענו באופן חיובי, לעומת מקבלי הגמלה הכספית בלבד, ש-67% מהם ענו באופן חיובי.

מהסקר עולה כי כ-95% מהזכאים מקבלים לפחות אחד משירותי הסיעוד הניתנים במסגרת הגמלה, כדוגמת ביקורים במרכזי יום, מוצרי ספיגה או לחצן מצוקה; אך בקרב מקבלי הקצבה הכספית, ברמת העצמאות הגבוהה ביותר, כ-83% העידו כי אינם נזקקים לשירותי הסיעוד הללו. בביטוח הלאומי מציינים כי ייתכן שלמטופלים ברמה זו נחוצים שירותים יומיומיים אחרים, כדוגמת עזרה בניהול משק הבית ואחזקתו, מימון שירותי בריאות ועוד, ולצרכים אלה הם נתנו עדיפות על פני השירותים המוצעים במסגרת ביטוח סיעוד.

מעבר לשינוי רמות הגמלה, במסגרת הרפורמה נערכו מספר שינויים נוספים בעלי משמעות, כמו העברת הטיפול בזכאי הסיעוד מוועדות מקומיות משותפות של ביטוח לאומי, לשכות הרווחה ברשויות המקומיות ושירותי בריאות כללית - אל הביטוח הלאומי בלבד וביטול האפשרות להפחית זכאות למגישי החמרה, כך שירד החשש להגיש תביעות החמרה.

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי מאיר שפיגלר(צילום: דוברות המוסד לביטוח לאומי)

מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, אמר כי "בשנתיים שבהן אני מכהן בתפקיד, הטיפול בקשישים הסיעודיים הוא בין הנושאים שעומדים בראש סדר העדיפויות שלי. הרפורמה בסיעוד סייעה באופן משמעותי לזכאים רבים והיטיבה עימם. עם זאת, נתוני הסקר והמחקר שערך הביטוח הלאומי מעידים כי יש מקום לשיפורים בתכולת סל השירותים ברמות השונות. בימים שבהם חברות ביטוח פרטיות מתחמקות מהביטוח הסיעודי המתמשך של האזרחים הוותיקים, יש לנו אחריות כפולה ומכופלת לוודא ששירותי הסיעוד שיסופקו על ידי הביטוח הלאומי לא ייפגעו ובכך יתאפשר ליקירנו לחיות את יתרת שנותיהם בכבוד".