"הפניקס" לא הצליחה להוכיח שהתאונה בוימה

המבטחת סירבה לשלם תגמולים לנהג שהיה מעורב בתאונה עם מכר. אבל בביהמ"ש נקבע שלא הוכחה כוונת מרמה. הפיצוי: 40 אלף ש'

עו"ד שי כהן | פסקדיןפורסם: 14.01.20 , 22:23

בית משפט השלום ברחובות קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מבוטח נגד חברת "הפניקס", וחייב אותה לפצות אותו בכ-40 אלף שקל בגין נזק שנגרם למכוניתו בתאונת דרכים. החברה טענה שהתאונה בוימה על ידי שני הנהגים המעורבים, שהכירו זה את זה, אבל השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ דחתה אותה משום שלא עמדה בנטל הכבד להוכחת טענת המרמה.

התובע סיפר שביום התאונה, בשעת ערב מאוחרת, הוא לא שם לב לתמרור עצור ופגע בכלי רכב אחר. הוא צירף חוות דעת שמאי שממנה עלה שרכבו הוכרז כ"אובדן גמור". התובע עתר לפיצוי בסך של 35,500 שקל בגין הנזק לרכב, שכר טרחת השמאי והוצאות.

משפט כללי

דרס אישה למוות וברח – אך לא יירצה מאסר

עו"ד דוד אריכא | פסקדין

רוכב אופנוע פגע בהולכת רגל בת"א, וכשראה שעוברי אורח מסייעים לה – עלה על מונית ועזב. בעקבות ערעור הוא נידון ל-9 חודשי עבודות שירות

דרס אישה למוות וברח – אך לא יירצה מאסר

הפניקס טענה מנגד שהוא מסר לה גרסה כוזבת על אודות נסיבות התאונה מתוך כוונת מרמה. לפיכך, ציינה, בהתאם לפי חוק חוזה ביטוח, היא פטורה מחבותה. לביהמ"ש היא הגישה דוחות שערך חוקר מטעמה ששוחח עם התובע ונהג הרכב השני.

השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ הבהירה כי חוק חוזה ביטוח פוטר חברת ביטוח מחובתה לשלם תגמולים במקרה שבו המבוטח מסר לה עובדות כוזבות או העלים ממנה מידע בכוונת מרמה. אולם היא ציינה שיש להפעיל סעיף זה בזהירות רבה, הן בשל הטלת הסטיגמה על המבוטח כרמאי והן בשל תוצאותיו הקשות הפוטרות את המבטחת באופן גורף מתשלום תגמולים.

בפסק הדין צוין כי אכן קיימות סתירות בגרסת התובע, אך הדברים לא עולים כדי "מרמה". כך למשל, בעדותו בבית המשפט סיפר שהתאונה קרתה כשהיה בדרך להביא את אשתו מבית הוריה, ואילו לחוקר מחברת הביטוח סיפר כי עשה סיבוב באזור בשביל לקבל "אוויר".

עוד עולה כי התובע והנהג השני מכירים ולמדו יחד בבית הספר. השופטת הצביעה על תהיות שעולות מהתנהגות הנהגים. כך למשל, שני כלי הרכב הוכרזו כאובדן להלכה, וחרף זאת אף אחד מהם לא פנה לבית החולים או דיווח למשטרה על התאונה. המכוניות גם לא צולמו לאחר התאונה ומדובר בהתנהלות חריגה ותמוהה.

עם זאת, השופטת הדגישה כי על מבטחת הטוענת למרמה להביא מידע וראיות בעלי משקל ממשי להוכחת טענתה והנתבעת לא עמדה בנטל. היא הבהירה כי עדות הנהג שלפיה רכבו ניזוק בתאונה לא נסתרה והתיאור שמסר מתיישב עם אופי הפגיעות ברכב.

כמו כן, חוות דעת השמאי נערכה כשבועיים בלבד לאחר התאונה מה שמחזק את הרושם שקיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק.

בפסק הדין הודגש כי אין די בסתירות ובקשיים הנוספים שעלו בגרסת הנהג כדי לקעקע את גרסתו, כשהפניקס לא הביאה ראיות פוזיטיביות שיאפשרו קביעה שהתאונה זויפה. לפיכך חייבה השופטת את הביטוח לפצות את התובע ב-35,550 שקל בתוספת אגרת בית משפט בסך 894 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 3,970 שקל.