שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    רשלנות בהלל יפה: יולדת תפוצה בכ-130 אלף שקל

    בית החולים חויב לשלם לאישה שסבלה מדימום מסיבי בשבועיים לאחר הלידה. בית המשפט קבע שהצוות התרשל ושהאישה נותרה עם נכות נפשית

    בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שבית החולים הלל יפה בחדרה, הנמצא בבעלות המדינה, יפצה ב-130 אלף שקל יולדת בשל רשלנות שבמסגרתה נותרו ברחמה קרומי שליה. השופט יובל גזית קבע כי היא נותרה עם נכות נפשית.

     

    ביוני 2011, בהיותה בת 20, ילדה התובעת בבית החולים. לטענתה הצוות התרשל לאחר הלידה בכך שחלק מהקרומים השלייתיים נקרעו ונשארו בתוך הרחם. מצב זה לא אובחן מיד לאחר הלידה, אף שהתופעה ניתנת לאבחון בקלות על ידי בדיקת השליה והקרומים או על ידי בדיקת אולטרה-סאונד, שלא בוצעה. חוות דעת שהגישה קבעה כי הירידה בערכי ההמוגלובין לאחר הלידה הייתה צריכה לאותת לרופאים שהיולדת סובלת מדימום מסיבי, מה שחייב בדיקות נוספות לאבחון הימצאות חלקי שליה.

     

    לדבריה, כתוצאה מהיוותרות הקרומים היא סבלה במשך 10 ימים לאחר הלידה מכאבי בטן, דימומים ומתח נפשי. רק כשבועיים לאחר הלידה, לאחר שהדימומים והכאבים לא חלפו, הופנתה למיון גינקולוגי שם נמצאו קרומי שפיר בצוואר הרחם והם הוסרו. מאז, לדבריה, היא נותרה עם נכות נפשית שמסבה לה פגיעה בכל תחומי חייה.

     

    בית החולים הגיש חוות דעת נגדית שבה נטען כי אכן חלק מהקרומים נותרו ברחם של התובעת ונפלטו לאחר כשבועיים, אך זאת מבלי שנגרם לה דימום משמעותי. הודגש כי לא נותרו ברחם חלקי שליה. המומחה הוסיף כי בחדר הלידה בודקים רק אם השליה שלמה ולא ניתן לדעת אם כל הקרומים נפלטו בשלמותם. זאת מאחר שמדובר בשק דמוי בלון שהיה מלא בעובר ובנוזל, ולאחר שנפקע אין לו צורה אחידה ולא ניתן לדעת כמה ממנו נפלט וכמה נותר ברחם.

     

    השופט יובל גזית ציין שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח שנותרו ברחמה חלקי שליה, אולם כפי שעולה מחוות דעתו של המומחה מטעם בית החולים, בחלל הרחם כן נותרו קרומים. הוא ציין כי מהספרות הרפואית עולה שלאחר הלידה יש לבדוק בין היתר את הקרומים. בית החולים הודה כי במקרה זה לא נעשתה כל בדיקה של הקרומים ובכך הוא סטה מהפרקטיקה המקובלת.

     

    בפסק הדין נקבע שאין מחלוקת שלאחר הלידה הייתה ירידה בערכי ההמוגלובין של התובעת, ונתון זה היה צריך להוביל את הרופאים לביצוע בדיקות נוספות, ובהן בדיקת קורמים או אולטרה-סאונד.

     

    בנסיבות אלה, רופאי הנתבע התרשלו כשלא ביצעו בדיקה של הקרומים על מנת לוודא שלמות יציאתם, או לפחות לנסות לוודא שלמותם, מה שהיה חוסך לתובעת את התסמינים מהם סבלה בימים שלאחר הלידה.

     

    בהתאם לחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט נקבע שבעקבות האירוע נותרה התובעת עם נכות נפשית בשיעור 7%. השופט הטיל על היולדת אשם תורם מסוים מאחר שבימים שלאחר הלידה הופנתה פעמיים למיון אך בחרה שלא ללכת. בנסיבות אלה הוא קבע שחלק מהאשמה באיחור באבחון המצב מוטל עליה.

     

    בסופו של דבר, ולאחר ניכוי אשם תורם של 15%, חויב בית החולים לפצות את התובעת ב-130 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 30,400 שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    אורלי אייל
    עו"ד ערן אבנון
    אורלי אייל
    מומלצים