שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    כהונת כחלון: מחדל כלכלי או מהפכה חברתית?

    בעקבות פרישת שר האוצר מהחיים הפוליטיים - שוחחנו באולפן ynet עם ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, ורועי פולקמן, לשעבר ח"כ במפלגת כולנו שבראשה עמד כחלון. בעוד שראל סבור שתוכנית מחיר למשתכן היא "קזינו", פולקמן חושב שמדובר במהפכה גדולה של הפסקת הספסרות בקרקע. על דבר אחד הם מסכימים: "הגירעון דורש טיפול"

     

    כחלון פורש מהחיים הפוליטיים: צפו בדיון באולפן ynet    (צילום: שמוליק דודפור)

    כחלון פורש מהחיים הפוליטיים: צפו בדיון באולפן ynet    (צילום: שמוליק דודפור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "הגירעון הוא אחד המחדלים החמורים ביותר, לא רק בשנים האחרונות אלא אולי אפילו בעשורים האחרונים". כך קובע ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בראיון מיוחד באולפן ynet שערך היום (ב') לסיכום הקדנציה של משה כחלון כשר האוצר. זאת לאחר פרסום הודעתו לליכוד אתמול על פרישתו מהחיים הפוליטיים.

     

    "בתחילת הקדנציה הדבר הראשון שכחלון עשה כשר אוצר היה להקים את ועדת שטרום להגדלת התחרות במערכת הפיננסית ובשירותים בנקאיים, ואני חושב שזאת הייתה החלטה מאוד נכונה וגם התוצאה חיובית", אומר שראל, המוכר כאחד מהמתנגדים הבולטים למדיניות שהנהיג כחלון.

     

    לדברי שראל, כבר היום ניתן לראות תוצאות של הגדלת התחרות בבנקים. "המהלך הזה יוריד את העלויות שהאזרח משלם למערכת הבנקאית... זאת הייתה החלטה מצוינת", הוא מוסיף אך מזכיר: "ואז הגיעו כל שאר הדברים שהוא עשה במהלך הקדנציה, וזו הייתה אכזבה מאוד גדולה, גם הדברים שהוא עשה וגם הדברים שהוא לא עשה".

    משה כחלון (צילום: אלעד גרשגורן)
    משה כחלון(צילום: אלעד גרשגורן)

    הביקורת על תפקודו של השר כחלון באוצר נשמעה במשך רוב הקדנציה שלו, שארכה כחמש שנים. ב-2012 לקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים, כשעזב את הליכוד מתוך כוונה להקים מפלגה חברתית בצד הימני של המפה, וחזר לקראת בחירות 2015 בראש מפלגת כולנו שזכתה להצלחה עם עשרה מנדטים.

     

    "הקזינו הגדול ביותר - מחיר למשתכן"

    לדברי שראל, "הייתי מצפה משר אוצר שיעשה דברים שמקדמים את כלכלת ישראל, שמקדמים את ההכנסה של אזרחי ישראל, שגורמים לפריון גבוה יותר במשק, שגורמים לכך שנתקרב למדינות המתקדמות בעולם שאנחנו רוצים להידמות להן. כל הדברים האלה דורשים הרבה אומץ והרבה מאבקים מול קבוצות אינטרסים".

     

    לטענתו, שר האוצר לא עמד במשימה: "לא היה שום דבר שבאמת מקדם את המשק מבחינת צמיחה". לדבריו, אחד הדברים החשובים ששר האוצר היה צריך לטפל בהם הוא ריסון הכוח של ועדי העובדים: "הפריון במשק נמוך וגם קצב הגידול של הפריון נמוך. לא רק שאנחנו לא מתקרבים למדינות המתקדמות, אנחנו אפילו מתדרדרים, וצריך לעשות דברים שיגדילו את הפריון של העובדים במשק".

     

    לדבריו, "אחד הדברים שאפשר לעשות זה להגדיל את הפריון בסקטור הציבורי, אפשר להקטין את הכוח העודף של ועדי העובדים שגורמים לכך שאין גמישות תעסוקתית בסקטור הציבורי, ומערכת החינוך היא דוגמה טובה לכך. אבל בכל משרדי הממשלה, בעיקר בחברות הממשלתיות, אין שום דבר שמנהל יכול לעשות על מנת להזיז עובד מאגף לאגף, ממשרד למשרד ואפילו מבניין לבניין".

    מיכאל שראל ()
    ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר

     

    על תוכנית הדגל של כחלון, מחיר למשתכן, אומר שראל כי מדובר בתוכנית "פופוליסטית שלא פותרת שום בעיה, רק נותנת מתנות מדומות לחלקי אוכלוסייה שהם לא באמת החלקים הנזקקים ביותר". לדבריו, "כחלון נותן להם דירה שלא בהכרח תואמת את ההעדפות שלהם - מי שרוצה דירה יד שנייה בתל אביב יקבל דירה יד ראשונה בראש העין, ימשיך להתגורר בתל אביב וישתמש בדירה הזאת להשקעה".

     

    "זאת הגרלה לאומית", ממשיך שראל, "מצחיק שכחלון אמר שהוא מתנגד לקזינו בישראל אבל הוא הקים את הקזינו הגדול ביותר שזה מחיר למשתכן. זו תוכנית כל כך לא יעילה שאני מעריך שההטבות שמגיעות בסופו של דבר לזוכי ההגרלות מהוות בערך מחצית מהמחיר שאנחנו משלמים כדי לממן את התכנית הזאת".

     

    "מהפכה גדולה של הפסקת הספסרות בקרקע"

    רועי פולקמן, לשעבר ח"כ במפלגת כולנו שבראשה עמד כחלון, מצטרף לדיון באולפן ואומר כי למרות הביקורת של ד"ר שראל, יש מספר דברים שעליהם השניים דווקא יכולים להסכים: "הרפורמה בבנקים אכן חשובה מאוד והיא הצלחה גדולה. ד"ר שראל לא ציין רפורמה ששנים רבות דיברו עליה - בחברת החשמל, שהפריטה את ייצור החשמל בישראל וגם לזה תהיה השפעה דרמטית על המשק".

     

    לדבריו, "גם הרפורמה שעשינו ברישוי עסקים קטנים דרמטיתו שיפרה משמעותית את ה-doing business. ישראל השתפרה בשנים האחרונות במדד עשיית העסקים שלה, וגם הדברים האלה הם דברים ששר האוצר הוביל. אז קודם כל, יש הרבה דברים שאנחנו מסכימים עליהם שבהם הכלכלה הישראלית השתפרה, וגם יסכים איתי ד"ר שראל שמדדי המאקרו של ישראל טובים, האבטלה נמוכה, החוב-תוצר נמוך, הצמיחה בהשוואה למדינות המערב טובה; כלומר, שר אוצר שמכהן במשך חמש שנים נמדד גם על המאקרו והמאקרו של ישראל טוב".

    רועי פולקמן כולנו  (צילום: אוהד צויגנברג)
    רועי פולקמן, לשעבר ח"כ מפלגת כולנו (צילום: אוהד צויגנברג)
      

    לטענת פולקמן, רוב המחלוקת בינו לד"ר שראל ולמבקרים נוספים של מדיניות כחלון היא אידיאולוגית ולא מקצועית: "יש בינינו ויכוח על צעדים אחרים. בסוף, שר האוצר, מעבר לדברים המבניים שאני עם רובם מסכים עם ד"ר שראל, בא ואמר שהוא רוצה שגם האזרחים ירגישו את השינויים. וזה לא פופוליסטי, למשל, להגיד שיוקר המחייה גבוה ואני רוצה לתת קייטנות בחופש הגדול להורים עם ילדים, ואני רוצה לתת נקודות זיכוי במס וגם בתוכנית הדיור".

     

    לדבריו, "ההוכחה שתוכנית מחיר למשתכן היא לא כה גרועה כפי ששראל טוען, היא שגם אחרי תקופת כחלון - העיקרון החשוב ביותר בתוכנית הזאת לא ישתנה, והוא המהפכה הגדולה של הפסקת הספסרות בקרקע. יש במדינת ישראל קרקעות בבעלות המדינה, עד עידן כחלון המדינה השיאה רווחים על גבם של הזוגות הצעירים בישראל. זה כאילו המדינה תגבה תשלום על האוויר או המים שאנחנו צורכים".

     

    על כך משיב ד"ר שראל כי "אפשר היה לעשות את כל השיווקים של רשות מקרקעי ישראל ולמכור את זה במחיר הוגן, במחיר שוק. אני לא צריך לממן הגרלות שמסבסדות את הקרקע למי שרוצה לקנות דירה בזול, כך שהוא יקבל הטבה ושאני אשלם פעמיים על ההטבה הזאת. התוכנית הזאת עלתה, לדעתי, 20 מיליארד שקל או תעלה 20 מיליארד שקל ברגע שכל הזכאים יממשו את הזכות שלהם, וכל ההטבות שהגיעו לזכאים זה בערך 10 מיליארד שקל - אז איפה 10 מיליארד שקל החסרים? נפלו לפח הזבל בדרך".

     

    פולקמן טוען כי מדובר בעובדות שגויות. "אני מאוד מכבד את ד"ר שראל, אבל כאן הנתונים לא נכונים. מדובר בכסף שחזר, הרי הכסף לא בוזבז, הוא הגיע לזוגות הצעירים במדינת ישראל. על כל שקל יש נייר מחקר, על כל שקל שהמדינה ויתרה על הכנסות, שני שקלים הגיעו מוויתור של רווחים עודפים של קבלנים. בדיוק כמו בסלולר, כשהמדינה עשתה את התיקון הנכון לאזרח הישראלי - נחסכו מיליארדים. הציבור בישראל הרוויח כ-20 מיליארד שקל, המדינה שילמה על זה כ-7 מיליארד בוויתור על הכנסות".

       ()

    לדבריו, "גם פה העובדות לא תומכות בשראל: עובדה שאחרי שנים, כולל בתקופתו של שראל במשרד האוצר, שבמהלכם מחירי הדיור עלו במספרים כמעט דו ספרתיים מדי שנה, או קרוב לזה, 7%-9% אחוזים. בפעם הראשונה אנחנו נמצאים במצב שבאופן יחסי, אם מסתכלים על עליית השכר הריאלי אל מול מחירי הדיור וכוח הקנייה של הזוג הצעיר הישראלי - אז בתקופת כחלון המצב השתפר".

     

    "אני אדם פרגמטי, אני לא חושב שתוכנית מחיר למשתכן חפה מטעויות, אבל אני בהחלט חושב שמדובר על המחלוקת האידאולוגית שלי עם שראל, שהוא מייצג כמובן גוף שמרן שבא ואומר 'שוק חופשי בכל מחיר'", ממשיך פולקמן. "כרגע העובדה היא שיש כשל שוק, העובדה היא שכשנתנו לשוק להתנהל כאילו בלי הפרעה, שאין דבר כזה, אז התוצאה הייתה שכבה דקה של 70 אלף איש שקנו עוד ועוד דירות בישראל, וזוגות צעירים התרחקו מהן. בתקופת כחלון הסיכוי לזוג צעיר להשיג דירה עלה".

     

    "כשהמצב טוב - אין סיבה להגדיל את הגירעון"

    בנוגע לגירעון התקציבי, שנתוניו פורסמו בשבוע שעבר וכבר לא משאירים מקום לספק בנוגע לגובה חריגתו מהיעד, אומר ד"ר שראל כי "מדובר באחד המחדלים החמורים במדיניות המאקרו כלכלית של כחלון". לפי האומדן הראשוני שפרסם משרד האוצר, הגירעון ב-2019 הגיע לגובה של 52.2 מיליארד שקל, שהם 3.7% מהתוצר. זאת בעוד שהתכנון המקורי של האוצר היה גירעון של 2.9% מהתוצר שהם 40.2 מיליארד שקל.

     

    "צודק פולקמן שאומר כי המצב המאקרו כלכלי הוא טוב", מסביר שראל. "עכשיו, כשהמצב המאקרו כלכלי טוב והאבטלה נמוכה ויש הרבה אקזיטים של חברות הייטק שגורמות להרבה הכנסות ממיסים, מה הממשלה צריכה לעשות? להוריד את הגירעון מעבר למה שהיא התכוונה מלכתחילה כי המצב כל כך טוב. מה שעשתה הממשלה בראשות שר האוצר כחלון - היא הגדילה את הגירעון ללא שום צורך חברתי וכלכלי, רק מצורך פוליטי שדרש להרעיף מתנות על האוכלוסייה, ואפילו ביעדים המוגדלים האלה היא לא עמדה, והיעד היום הרבה יותר גבוה כי הממשלה הגדילה אותו".

     

    זאת כמובן לא עמדה מקצועית אלא עמדה אידאולוגית לגיטימית", עונה פולקמן. "הגירעון במדינת ישראל, התוספת שלו היא של 10-12 מיליארד שקל מתקציב של 400 מיליארד שקל. ומה שד"ר שראל קורא לו מתנות, על מה אנחנו מדברים? על קצבאות נכים, טיפול בחד הוריות, תוספות לחינוך ולבריאות בתקופת כחלון - ולכן ההבדל בין כלכלנים שמרניים שאומרים 'תראו, כשהמשק צומח רק נשמור את הכסף בבנק בלהוריד גירעון', בא כחלון ואמר אני מסכים, אכן, צריך גם לדאוג למאקרו, אבל גם שעלות גידול הילדים בארץ תהיה שפויה, שנשקיע במערכת הבריאות, שנגדיל את קצבאות הנכים ושנדאג לקשישים שצריך לטפל בהם, שיהיו פה פחות עניים".

     

    לדבריו, "עם כל הכבוד, יש כאן תפיסת עולם, זו לא עמדה כלכלית מקצועית רק. חלק מתפקידה של ממשלה הוא גם לעשות בדיוק את הדבר הזה, לחלק משאבים. הגירעון בישראל דורש טיפול, אבל להגיד שהוא חמור זו הפרזה גסה. היו במדינת ישראל גירעון של עוד חצי אחוז מהיעד, זה לא דרמה".

     

    לסיכום, אומר ד"ר שראל כי יש מספר דברים חשובים ששר האוצר הבא צריך לטפל בהם: "אחד הדברים שלא נעשו בארבע השנים האחרונות זה לדאוג למנועי צמיחה, הגדלת פריון, מאבקים מול קבוצות אינטרסים, והדבר האחר זה לתקן את הנזקים של הגירעון הגבוה בתקציב".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים