שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    משבר האקלים ואתם: החיים עצמם והבחירות

    השלכות משבר האקלים פוגעות בכולם, וראוי שכל מפלגה ופוליטיקאי יאמצו נרטיב המתאים להם

    הרוחות סוערות, סופות מגיעות אלינו מצפון, דרום, מזרח ומערב, אנחנו עדים למצבי קיצון וחוסר יציבות ושיאים של עשרות שנים נשברים פעם אחר פעם. אבל, אני לא מדבר על מזג האוויר, אלא על המערכת הפוליטית. חדשות לבקרים אנחנו שומעים על התבטאות כזו או אחרת, על סקנדלים ושערוריות. פיצולים, איחודים ומלחמות אגו. ההוא אמר ככה וההיא הגיבה. מה אנחנו לא שומעים? על משבר האקלים, השפעותיו על המציאות הישראלית ודרכים אפשריות לפתרון. בשורה התחתונה, ההתמודדות או אי ההתמודדות עם משבר האקלים היא בחירה שתשפיע יותר מכל איך יראו חיינו כאן במדינה.

     

    דו"ח חדש של השירות המטאורולוגי, שפורסם בחודש שעבר, מציג לראשונה ניתוח בהיקף נרחב של מגמות הטמפרטורה וכמויות המשקעים, על בסיס נתוני עבר מרחבי הארץ, וניתוח תחזיות של מודלים אקלימיים לעשורים הקרובים. הדו"ח מגלה כי הטמפרטורה הממוצעת בישראל עלתה בכ-1.4 מעלות צלזיוס בשנים 2017-1950, כש-30 השנים האחרונות תרמו תרומה מכרעת לעלייה זו. לפי התרחיש האופטימי, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות עד סוף 2050 בעוד כ-0.9 מעלות צלזיוס, ובתרחיש הפסימי, שבו האנושות לא נוקטת פעולה לצמצום פליטת גזי החממה, בכ-1.2 מעלות צלזיוס. כלומר, אם לא ישתנה דבר, בסך הכול מדובר בצפי עלייה של 2.7 מעלות בשנים 2050-1950.

     

    מחאת האקלים של התלמידים בתל אביב בחודש נובמבר    (צילום: שחר גולדשטיין )

    מחאת האקלים של התלמידים בתל אביב בחודש נובמבר    (צילום: שחר גולדשטיין )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הדיון המדעי על "האם יש התחממות וביחס לחלקו של האדם" הוכרע, והשאלות המדעיות היחידות שפתוחות קשורות לקצב ההתחממות ולנקודת האל חזור, שאחריה קשה לצפות את האסקלציה האקלימית. מרבית המדענים סבורים שיש לנו עשור עד לנקודה זו - אם לא נתעשת ונפעל. למגמות האקלימיות השפעות צפויות על כל תחומי החיים - התייבשות נחלים, התגברות שכיחות של שריפות, הגדלת הסיכוי להצפות, עליית פני היום, פגיעה בעמידות המערכות האקולוגיות ובמגוון הביולוגי היבשתי והימי, התפרצות מינים פולשים ומחלות, עלייה בזיהום האוויר ועוד. במילים אחרות, כל אחד מאיתנו ירגיש את זה.

     

    ביולי אשתקד התקבלה בממשלה החלטה הקוראת למשרדי הממשלה לבנות תוכנית הסתגלות והיערכות על מנת "להקטין את הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי, ולמקסם את התועלות מתוך ההזדמנויות שיעלו", וכפועל יוצא קמה מנהלת שינויי אקלים האמונה על תכלול עבודת משרדי הממשלה בנושא. נכון לעת הזו, המנהלת איננה מתוקצבת ולא מוקצה לה כוח אדם.

     

    ניר פפאי, סמנכ
    ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת טבע וסביבה בחברה להגנת הטבע(צילום: עמיר בלבן)

     

    גם רובם המוחלט של הפוליטיקאים שלנו שותק בכל נוגע למשבר האקלים העולמי והישראלי. צו השעה היום הוא לעבוד במקביל - הפחתה של הפליטות מחד ושמירה על המערכות הטבעיות, הטבע שלנו, על מנת שישמרו את גזי החממה בתוכם, באדמה ובצמחים. מדובר במאמץ גדול, אך אם נצליח לעשות את השינוי - הרווח יהיה משולש: נתרום לצמצום שינויי האקלים בכך שנפחית את גזי החממה המשוחררים לאמטוספירה, נמתן השלכות של שינויי אקלים (מיתון שטפונות באמצעות קליטתם בשטחים טבעיים, למשל) ולבסוף, נרוויח מכך שניצור לעצמנו סביבת חיים טובה ובריאה יותר, אויר נקי, טבע משגשג ועוד.

     

    לאחר שתי מערכות בחירות שבהן לא הושגה הכרעה ולא הוקמה ממשלה, ראוי להוסיף לרשימת השיקולים השפעה נוספת על "החיים עצמם" של כל אחד מאיתנו. אלו הבחירות האמיתיות - חיים קשים בצל משבר האקלים או חיים טובים המנצלים אותו כמנוף לשינוי. השלכות משבר האקלים פוגעות בכולם, וראוי שכל מפלגה ופוליטיקאי יאמצו נרטיב (אחד, או יותר) המתאים להם: הדואגים לשכבות החלשות, שהן הראשונות שמושפעות לרעה ממפגעים סביבתיים, לשומרים על אדמות ארץ ישראל, לחקלאים הדואגים לאספקת מים ראויים וליבול העלול להיפגע ממזג אוויר קיצוני, לאנשי העיר הסובלים מזיהום אוויר מצפיפות בכבישים ומשטפונות ברחובות וכמובן הדאגה המשותפת לילדינו, דור העתיד, שהם שיחיו בעולם שאנחנו יוצרים להם היום.

     

    אנחנו קוראים לכל המפלגות, בלי יוצא מהכלל, לשים את משבר האקלים בקדמת הבמה. זה בוער, ועכשיו.

     

    ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת טבע וסביבה בחברה להגנת הטבע 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים