שתף קטע נבחר

הכלי שאיפשר חיסול חשבונות עם פעיל השמאל

הקובלנה הפלילית הפרטית נועדה במקור להוות כלי משפטי שיסייע לחלשים. אלא שכיום היא משמשת רדיפה פוליטית. מקרה יונתן פולק כמשל

 

יונתן פולק (צילום: אלכס קולומויסקי)
יונתן פולק, היום בבית המשפט בירושלים(צילום: אלכס קולומויסקי)

מעצרו של פעיל השמאל יונתן פולק הטיל זרקור על הליך משפטי שאינו מוכר לרוב הציבור: הקובלנה הפלילית הפרטית. מדובר בהליך שבמסגרתו נכנס אדם פרטי לנעלי המדינה ומגיש כתב אישום נגד אדם אחר. במקור היה מדובר בהליך שנוצר כדי לסייע לאזרחים להשיג צדק במקרים פרטניים שנוגעים להם אישית, אולם לא מצדיקים את התערבות המדינה. בפועל, מדובר בהליך שמנוצל פעמים רבות לסגירת חשבונות ושתוצאותיו עלולות להיות מרחיקות לכת. לכן, ראוי שייעלם מעולם המשפט הישראלי.

 

 

חקירה פלילית והגשת כתב אישום בסופה הם פעמים רבות הליכים מורכבים וממושכים. רוב חקירות המשטרה מסתיימות ללא כתב אישום, לאחר שבחינה של גורמי אכיפת החוק הגיעה למסקנה שלא בוצעה עבירה, שלא ניתן להוכיח מה קרה או שניהול ההליך הפלילי אינו משרת, ולעיתים אף מזיק, לאינטרס הציבורי. הקובלנה הפלילית נועדה במקור להיות "סעד לחלשים", אפשרות לתת לכל אדם את יומו בבית משפט במספר מצומצם של מקרים, כאשר המדינה החליטה שלא להתערב.

 

אלא שבמרוצת הזמן התברר שאותו סעד לחלשים הפך להיות כלי שמשמש דווקא את החזקים – תאגידים ופוליטיקאים שרוצים להלך אימים ולפגוע ביריביהם. השימוש הרווח ביותר הוא בקובלנות בגין לשון הרע. אלו הן תביעות השתקה, שרובן נדחות, לא לפני שהטרידו וטרטרו את הנאשם ובזבזו את זמנו של בית המשפט.

 

השימוש הבלתי ראוי שנעשה בכלי זה לא נעלם מעיני בתי המשפט שדנו בקובלנות מופרכות ומתחו ביקורת חריפה על השימוש בהן, כמו אותו שופט שסיכם את מחזה האבסורד שהתנהל בפניו בכך ש"ההליך הפלילי לא נועד לשמש ככלי משחק במסע הוונדטה של הקובל".

 

כבר ב-1997 המליצה ועדה של משרד המשפטים לבטל את מוסד הקובלנה הפלילית. אולם רק ב-2011 הגיע הנושא לכנסת, שהצביעה בקריאה ראשונה על חוק לביטול הקובלנה. מאז העניין נתקע ולא הושלמו הליכי החקיקה. השימוש הנלוז בהליך הפלילי נמשך ואף התרחב, חרף תלונות חוזרות ונשנות של שופטים, ודו"ח של האגודה לזכויות האזרח, שהתריע מפני הפיכת הקובלנה לכלי השתקה.

 

אם עד כה היה מדובר בעיקר בתביעות השתקה של ראשי ערים נגד חברי האופוזיציה או של תאגידים נגד לקוחות מתלוננים, בימים אלה אנו עדים לעליית מדרגה ולניצול לרעה של מערכת המשפט לצורך רדיפה פוליטית של ממש.

 

במקרה של פולק, בקובלנה שהגיש ארגון "עד כאן" – זה שמתפאר בכך שהוא מרגל אחר אזרחים ישראלים שדעתם הפוליטית שונה משלו – נטען ששלושה אזרחים ישראלים השתתפו בהפגנות נגד גדר ההפגנה ו"תקפו בצוותא יחד עם מתפרעים אחרים שלא כדין חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב".

 

בקובלנה לא צוינו אירועים ספציפיים שבהם השלושה תקפו, כביכול, את אנשי כוחות הביטחון, וגם לא נזכר אינטרס ציבורי ראוי שיצדיק את גרירתם להליך פלילי מייסר. הרי לו היה מדובר במקרה שמגובה בראיות של ממש, המשטרה הייתה מתאמצת להגיש כתב אישום נגד מי שפוגעים בחיילים שפעלו בשליחות המדינה. "האשמות" כלליות, שאינן מלמדות על ביצוע עבירה כלשהי אלא רק על מימוש של חופש הביטוי והמחאה – הן שהובילו את פולק למעצר, ועלולות להוביל את כל השלושה למאסר.

 

ההליך הפלילי הוא "כלי חמור ורציני, וכך יש להתייחס אליו", כתב פעם השופט אהרן ברק, ו"לא נועד ליישוב יריבויות אישיות או לריצוי רגשי נקם". מערכת אכיפת החוק מחזיקה בידה כוח רב, שניתן לה על ידי המדינה, כדי שתוכל לשמור על הביטחון והאינטרסים של הציבור. בין הסמכויות גם האפשרות להעמיד אדם לדין ואף לשלול את חירותו. עם כוח רב מגיעה אחריות רבה, ואת אלה אסור להפקיד בידי מי שמחפשים לחסל חשבונות פוליטיים או אישיים.

 

  • אבנר פינצ'וק הוא עו"ד באגודה לזכויות האזרח

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אסף פינצ'וק
עו"ד אבנר פינצ'וק
צילום: אסף פינצ'וק
מומלצים