שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    עקב השתלת קוצב לב: חייל הוכר כנכה נפשית

    מאבקו של צעיר עקב רשלנות רפואית במהלך שירותו הצבאי לא נשא פרי מול משרד הביטחון. אך ביהמ"ש שוכנע: הטיפול גרם לו להפרעות חרדה

    בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש חייל לשעבר כבן 30, והורה למשרד הביטחון להכיר בנכות נפשית שנגרמה לו במהלך שירותו הצבאי. השופט אורי גולדקורן שוכנע שטיפול רפואי רשלני, שכלל השתלת קוצב לב שלא לצורך, גרם לא רק לנכות פיזית אלא גם להפרעות חרדה.

     

    המערער התגייס בנובמבר 2007 ושירת כלוחם בחטיבת "כפיר". במהלך שירותו הוא אושפז בבית החולים "פוריה" לאחר שאובחנה אצלו תסמונת הסינוס החולה ובלבו הושתל קוצב לב. בהמשך הוא שוחרר מצה"ל עם פרופיל 21. ב-2014, לאחר הליכים שונים, משרד הביטחון הכיר בהשתלת הקוצב כטיפול רשלני, ובנכות רפואית בשיעור של 11%. ב-2017 דחה משרד הביטחון את בקשתו להכרה בנכות נפשית, בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין מצבו הנפשי לבין תנאי שירותו והטיפול הרפואי הרשלני.

     

    על החלטה זו הוא ערער לבית המשפט וטען שהוא סובל מדיכאון, חרדות, מתחים ומגבלות משמעותיות בתחום החברתי, הזוגי והמקצועי. לדבריו מקור הסבל הוא בטיפול הרשלני שקיבל ב"פוריה", וכי לפני כן מעולם לא סבל מבעיה נפשית. לכן לשיטתו קיים קשר סיבתי של גרימה – ולחלופין של החמרה – בין הטיפול וניתוח השתלת הקוצב לבין מצבו הנפשי.

     

    ערעורו התבסס בין היתר על חוות דעת פסיכיאטר, שבה נקבע כי קיים קשר כזה בוודאות, לאור היעדר היסטוריה, ולנוכח משבר שחווה המערער כשגילה שכלל לא היה צורך בהשתלת הקוצב. עוד ציין הפסיכיאטר כי המערער תיאר בפניו מצבי רוח ירודים, התקפי חרדה, פחד להיות לבד וחיפוש חומר באינטרנט על תקלות בקוצבי לב.

     

    משרד הביטחון הסתמך בתגובה על חוות דעת נגדית ותיעוד מתיקו של המערער בקופת החולים, ובו תלונות משנות נעוריו על קשיי נשימה, דפיקות לב וכאבי בטן, וכן צוינו בו "אי שקט, מתח וחרדה".

     

    השופט גולדקורן הסכים שעוד לפני גיוסו סבל המערער מקצב לב מואץ, דופק מהיר וקוצר נשימה, אולם הוא חלק על משרד הביטחון שראה בתופעות אלו ביטוי להפרעת חרדה שהייתה למערער עוד לפני הגיוס: "לא השתכנענו כי מהעובדה שנער בגיל העשרה פונה לרופא, עם הוריו או בלעדיהם, בתלונות על קוצר נשימה, יש כדי להעיד על קיומה של פגימה נפשית אצלו".

     

    בהקשר זה העיר השופט כי השערה של רופא ילדים או רופא משפחה אינה מספיקה על מנת להוכיח הפרעות חרדה: "אמנם הגברת דופק ונשימה מהירה מהווים חלק מהתסמינים של הפרעת חרדה, אולם הם עשויים אף להוות תסמינים של פגימות רבות אחרות".

     

    בפסק הדין צוין כי "מאחר שכל תופעות הדיכאון והחרדה שהתרחשו לאחר הטיפול הרפואי הרשלני ותוארו על-ידי המערער בהזדמנויות שונות, כאמור לעיל, קשורות לקוצב הלב שנותר בגופו, מתקיים קשר סיבתי-עובדתי של גרימה בין הפרעת החרדה לבין הטיפול הרשלני".

     

    על כך הוסיף השופט שגם אם לא מדובר בקשר של גרימה, גרסתו של המערער בנוגע לדיכאון וחרדה לאחר השתלת הקוצב מעידה על קשר של החמרה בשיעור של 100%. לאור זאת הוא הורה על ביטול החלטת משרד הביטחון מ-2017. המשרד ישלם למערער 10,000 שקל עבור שכר טרחת עו"ד.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המערער: עו"ד אסף ברוך
    • ב"כ המשיב: עו"ד נסרין ח'ורי (פרקליטות מחוז חיפה - אזרחי)
    • עו"ד יואב צח-וכס עוסק בנזיקין
    • הכותב לא ייצג בתיק
    • ynet הוא שותף באתר פסקדין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    מיכל אביטל
    עו"ד יואב צח-וכס
    מיכל אביטל
    מומלצים