שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "הנהר הסודי" - מה זה באמת?

    "הנהר הסודי" באזור ים המלח מככב ברשתות החברתיות, אך חוקרים במכון הגיאולוגי טוענים שמדובר בתופעה המוכרת להם עשרות שנים. לדברי המומחים, לא מדובר בתופעת טבע כי אם בתוצר מלאכותי של מפעלי ים המלח, שמזרימים לנחל הערבה תמלחת מבריכות האידוי. הגישה למקום אסורה בגלל מוקשים רבים ובולענים

     

     

    תיעוד ממסוק של התעלה. (צילום: צילום אוויר ישראל ברדוגו)    (צילום: צילום אוויר ישראל ברדוגו)

    תיעוד ממסוק של התעלה. (צילום: צילום אוויר ישראל ברדוגו)    (צילום: צילום אוויר ישראל ברדוגו)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     
    לא סודי, כן מסוכן: "הנהר הסודי" בתוואי נחל הערבה באזור ים המלח שהוצג בכאן וכיכב ברשתות החברתיות בימים האחרונים הוא למעשה תופעה המוכרת כבר עשרות שנים, שעליה נערכו כמה מחקרים, של התחתרות הנחל עם תמלחות המוזרמות מבריכות האידוי של מפעלי ים המלח באזור. בגדות התעלה אין צמחייה והגעה למקום אסורה בשל מוקשים ובולענים.

     

    "מוכר תמונות של הנהר כבר שנים". ישראל ברדוגו(צילום: צילום אוויר ישראל ברדוגו)

     

    חוקרי המכון הגיאולוגי, החוקרים את אזור ים המלח על שפע התופעות הגיאולוגיות שבו, מכירים את התופעה וחוקרים אותה מזה עשרות שנים. בדף הפייסבוק שלהם הם פירסמו הבהרה: "חוקרי המכון עוסקים בהתפתחות מקטע זה של נחל הערבה ודלתת המלח בשפכו מאז סוף שנות ה-80'. המחקר פורסם במאמרים ובמספר רב של כנסים מקצועיים וציבוריים בארץ ובעולם".

     

    הנהר כפי שצולם ממסוק לפני כשנה (צילום: צילום אוויר ישראל ברדוגו)
    הנהר כפי שצולם ממסוק לפני כשנה(צילום: צילום אוויר ישראל ברדוגו)

     

      (צילום: יח
    אין צמחייה ליד הנהר(צילום: יח"צ)

     

     

    בניית דלתת המלח בשפך הערוץ, התארכות הערוץ והתפתלותו בתגובה לירידת מפלס ים המלח במשך השנים (באדיבות ד"ר אלעד דנטה, האוניברסיטה העברית בירושלים והמכון הגאולוגי)
     
    שלוש התמונות הבאות צולמו בין 2013 ל-2015
      (צילום: ד
    (צילום: ד"ר אלעד דנטה)

      (צילום: ד
    (צילום: ד"ר אלעד דנטה)

      (צילום: ד
    (צילום: ד"ר אלעד דנטה)

     

    רק לאחרונה סיים החוקר ד"ר אלעד דנטה דוקטורט בנושא, ופירסם בשנת 2017 מאמר על התחתרות (תהליך המעמיק את הערוץ של נחל או עמק באמצעות הסרת חומרים מקרקעית הנחל) נחל הערבה בתגובה לירידת מפלס ים המלח. המחקר בוצע באוניברסיטה העברית ובמכון הגיאולוגי.

     

    ד"ר דנטה, העובד כיום במכון שמיר לחקר הגולן ובמכון הגיאולוגי, הסביר כי "הערוץ שאנחנו רואים הוא המשך של נחל הערבה מצפון לבריכות האידוי ועד ים המלח. נחל הערבה התארך בעקבות ירידת מפלס ים המלח והתייבשות האגן הדרומי של ים המלח. בעבר הנחל נשפך לאגן הדרומי וכיום לאחר ההתייבשות בשנות ה-80', נשפך הנחל לאגן הצפוני. כמו שאנחנו יודעים, כמעט לכל אורכו נחל הערבה הוא אכזב וזורם רק בשיטפונות. המקטע המדובר הוא מקטע שבחלקו זורם בין בריכות האידוי של מפעלי ים המלח הישראלים והירדנים, ומוזן ברובו מהתמלחת שבבריכות מפעלי ים המלח הישראליים והירדניים".

     

      (צילום: יח
    מחקרים מאז שנות ה-80'(צילום: יח"צ)

      (צילום: יח
    תמלחת ממפעלי ים המלח(צילום: יח"צ)

     

    במילים אחרות, המים שאנחנו רואים הם בעצם תמלחת, מים המרוכזים יותר ממי ים המלח. ד"ר דנטה הסביר כי בעשורים האחרונים הנחל התארך והערוץ התעמק. "בגלל שיש בערוץ זרימה רציפה, והתשתית שבו הוא זורם היא מאוד רכה, עם ירידת מפלס ים המלח וחשיפת שיפועי קרקעית חריפים, הוא הגיב בהתחתרות מהירה". כלומר, הערוץ התעמק ויצר את הקניון שאנו רואים בתמונות. "הנחל ימשיך להתחתר עם ירידת המפלס גם בעתיד בקצב של עשרות סנטימטרים בשנה".

     

    "מדובר בנוף שמתפתח ומאוד דינמי", הוסיף ד"ר דנטה. "חשוב מאוד להדגיש: לכל האזור הזה מגיעים מדי פעם שיטפונות חזקים. בחלק מאגן הניקוז מדרום יש שדות מוקשים וכל שטפון יכול לסחוף איתו מוקשים, שבחלקם מגיעים ונותרים בגדות הערוץ ובערוץ עצמו". חלק מהמוקשים גלויים וחלקם קבורים. "זה לא מקום להסתובב בו"! עוד הוסיף  החוקרכי הגדות לא יציבות ועלולות לקרוס באופן פתאומי. "ובנוסף יש במקום בולענים פעילים".

      (צילום: יח
    באזור מוקשים רבים(צילום: יח"צ)

      

    במכון הגיאולוגי פרסמו אזהרה: "יש להדגיש שאין לטייל באיזור. האזור מסוכן וזרוע מוקשים הנסחפים בשטפונות ומפוזרים לאורך הנחל (על הגדה, על הטרסות ובערוץ עצמו). המוקשים אף יכולים להיות קבורים תחת שכבת סדימנט דקה. בנוסף, התשתית באיזור מאוד לא יציבה: הגדות קורסות באופן פתאומי ותדיר וקיימים בסמוך שדות בולענים פעילים".

     

    איתי גבריאלי, חוקר בכיר במכון הגיאולוגי, הסביר גם הוא את התופעה: "מפעלי ים המלח מבצעים תהליך מיצוי מבריכות האידוי ובסיומו משחררים חזרה אל הנחל את התמלחת מבריכות האידוי לנחל ערבה. מנחל ערבה הם זורמים לים המלח. זה הסיפור. התמלחות בתוך נחל ערבה מתחתרות. בצילומים ניתן לראות את המלח, סדמנט לבן. איך יודעים שמדובר בתמלחת? מסביב אין שום דבר ירוק. במדבר, כשיש מים, הכול פורח ומשתולל. התמלחת לא מחזיקה חיים. לולא מפעלי ים המלח הנהר הזה לא היה קיים והוא חלק מההליך התעשייתי".

     

    ד"ר נדב לנסקי מהמכון הגיאולוגי הוסיף: "אנחנו במכון הגיאולוגי מכירים את התופעה מאז שאגני ים המלח התנתקו בשנות ה- 80', אפילו עוד לפני". לנסקי, שחוקר את האזור כבר 17 שנה, הסביר כי לא מדובר בתופעה שאינה ידועה. "הנהר הוא נהר במובן הזה שהוא זורם כל השנה. כי המפעלים מזרימים תמלחת כל השנה. נהר מוזר, אין ספק. קשה מאוד להגיע אליו. הוא נמצא באזור ממוקש, בשטח הזיכיון של ים המלח. אנחנו טסים לאזורים האלה במסוק, נכנסים בסירה. אבל ללכת לשם ברגל בכל שדה המוקשים זה דבר לא הגיוני לעשות. יש בזה מסר מאוד בעייתי לציבור".

     

    יוחנן ארצי, מהנדס במפעלי ים המלח, הסביר בפוסטים שפרסם ברשת כי "כשם שהמפעל שואב מים ומציף בריכות הוא גם מחזיר אותן לים. התמיסות הללו חוזרות לים המלח דרך אפיק נחל ערבה. בשל הפרשי הגובה ההולכים וגוברים בין הבריכות לים, המים החוזרים לים מהבריכות ובעיקר ומי השטפונות עונתיים בנחל ערבה מעמיקים את אפיק נחל ערבה ונוצר נקיק זורם. חשוב להבין כי אין שום סוד ואין שום דבר נסתר, להפך. הקניון לא נתון בסיכון להפך, הקניון מוזן ע"י בריכות האידוי (שלנו ושל הירדנים) וימשיך להתעמק ולהתחתר כל עוד בריכות האידוי ימשיכו לעבוד".

     

    כאמור, לא מדובר בתופעת טבע אלא בתופעה גיאולוגית מעשה ידי אדם. חשיפת המקום נובעת, בין היתר, מתוכנית שנידונה בות"ל, העשויה לפגוע בתופעות המלאכותיות באזור. במשרד להגנת הסביבה ציינו כי הגורמים בהליכי התכנון לא נכנסו לשטח והכירו לעומק את התופעות הסביבתיות במקום, שכן השטח מסוכן והביקור באזור כרוך בסיכון ממשי. יחד עם זאת ציינו כי ראוי לחקור ולהעריך את ערכן הסביבתי של התופעות הללו בטרם הוצאת היתרי בנייה נוספים.

     

    והמקום לא מוכר רק לעובדים במקום, למשרדי הממשלה ולגיאולוגים. צלם האוויר הבינלאומי ישראל ברדוגו, שמצלם ממסוקים בים המלח בעשור האחרון, אמר בשיחה עם ynet: "למעשה הטייסים וכל הצוות אצלנו בחברה טס מעל ערוץ הנחל הזה במשך שנים. הזרימה שם לא חזקה במשך השנה והתוואי לדעתי אף גובל בירדן, חשוב לומר שמעולם לא חשבתי לנחות שם, מדובר באזור בולענים ומוקשים ובקיצור פחד אלוקים".

     

    ברדוגו הוסיף: "כבר שנים מוכרים את התצלומים מהנהר הסודי אצלנו באתר".

     

    למחקר שפורסם ב-2017:

    https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/2016JF004081

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צילום אוויר ישראל ברדוגו
    הנהר באזור ים המלח
    צילום: צילום אוויר ישראל ברדוגו
    מומלצים