שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    תכירו את האנשים שלובשים דגים

    בני ההז'ן כמעט נכחדו בסין תחת הכיבוש היפני, ואיתם מלאכת התפירה של בגדים מעורות סלמון וקרפיון. יואו וונפנג מנסה להשאיר את האומנות בחיים

    יואו וונפנג, המשתייכת לקבוצה האתנית הקטנטנה "הז'ן", שחיה בסין, היא אחת מכמה אנשים בקהילתה שעדיין מסוגלים לתפור בגדים מעור של דג.

     

    עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ

     

    תפוס לך דג, עשה חולצה. בנהר בסין    (צילום: רויטרס)

    תפוס לך דג, עשה חולצה. בנהר בסין    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    סין האנשים שלובשים דגים (צילום: רויטרס)
    יואו וונפנג לובשת חולצה עשויה מעור דג(צילום: רויטרס)

    סין האנשים שלובשים דגים (צילום: רויטרס)
    "חזק יותר מרוב העורות". חומר הגלם(צילום: רויטרס)

    סין האנשים שלובשים דגים (צילום: רויטרס)
    כבר לא דייגים בקאנו. יואו וונפנג(צילום: רויטרס)

    סין האנשים שלובשים דגים (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    סין האנשים שלובשים דגים (צילום: רויטרס)
    התלמידות של יואו לומדות בסטודיו שלה(צילום: רויטרס)

    יואו טרם נולדה כשקרובי משפחתה הושלכו למחנות העבודה בזמן הכיבוש היפני במנצ'וריה בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת. "שבטי הז'ן רבים נכחדו, אבל אמא שלי שרדה והעבירה אליי את הידע שלה בתפירת בגדים מעורות דגים", מספרת יואו בת ה-68.

     

    קבוצת ההז'ן משתייכת לעמים הטונגוסיים שמוצאם בסיביר ובנהר האמור (נהר הדרקון השחור, כפי שהוא מוכר בסין). אחרי מלחמת העולם השנייה נותרו רק כ-300 בני ובנות הז'ן, ומאז הצליחה קהילתם להשתקם במידת מה וכעת היא מונה כ-5,000 בני אדם.

    סין האנשים שלובשים דגים (צילום: רויטרס)
    דייג דג בנהר קפוא בטונגג'יאנג. חומר התפירה מגיע מהשוק(צילום: רויטרס)

    סין האנשים שלובשים דגים (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    סין האנשים שלובשים דגים (צילום: רויטרס)
    עוד יהפכו למכנסיים. דגים בנהר הקפוא(צילום: רויטרס)

    אף שהקהילה השתקמה מבחינת גודל האוכלוסייה, שקיעתה של תרבות ההז'ן נמשכה, בכלל זה המסורת של הכנת מוצרי לבוש מעורות של קרפיון, סלמון ודג זאב הנהרות הצפוני. רק מעטים בדור הנוכחי מתעניינים בלמידת המלאכה הזו, ובגדים מעור דגים אינם עוד פריט לבוש יום-יומי של קהילת ההז'ן.

     

    כיוון שראתה כבר את סופו של המנהג העתיק, יואו החלה להעביר את הידע לנשים סיניות מקומיות, בנות הקבוצה האתנית האן, בטונגג'יאנג, עיר שקטה ליד הגבול הצפון-מזרחי של סין עם רוסיה, שם היא גרה כעת. תלמידותיה לומדות גם את היימאקאן, אומנותם של מספרי סיפורים העוברים מנאום לשירה בשפת ההז'ן.

    סין האנשים שלובשים דגים (צילום: רויטרס)
    כפר של בני הז'ן. גדלו ל-5,000 איש(צילום: רויטרס)
    סין האנשים שלובשים דגים (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    סין האנשים שלובשים דגים (צילום: רויטרס)
    יואו וונפנג פוסעת בבגדי הדג שלה. רק מעטים עוד רוצים ללמוד(צילום: רויטרס)

    יואו מספרת בחיוך שבני ההז'ן נהגו לשוט בקאנו עשוי לִבנֶה כדי לתפוס דגים, אבל היום – את הדגים משיגים בשוק. כדי להכין חולצה וזוג מכנסיים לאישה יש צורך ב-50 דגים, ובשביל גבר – 56. היא נוהגת לפשוט את הדג מעורו ולייבש את העור ואז לוחצת אותו כדי שיתרכך. התהליך נמשך כחודש, והתפירה מצריכה עוד 20 ימים.

     

    אם יימצאו לבגדי הדג שימושים מסחריים – ייתכן שהאומנות הזו תינצל. עור דג אמנם כבר נתן השראה לבתי אופנה יוקרתיים כמו דיור ופרדה, ומדי פעם הם כללו אותו בבגדים ובאביזרים שהם מייצרים, אבל השימוש בו למטרות אלה עדיין נדיר.

     

    "תביטו בתבנית השתי-וערב של העור", אומרת יואו, מנסה לשכנע שיש עוד צורך במלאכה שלה. "הוא חזק יותר מרוב העורות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים