שתף קטע נבחר

המחוזי זיכה גבר שהורשע באיום לרצח גרושתו

הרכב השופטים קבע בית משפט השלום התעלם מראיות שתמכו בגרסת ההגנה ומקשיים שעלו מעדויות בנות המשפחה. הוא זוכה מחמת הספק

בית המשפט המחוזי בנצרת ביטל לאחרונה את הרשעתו של גבר שאיים לרצוח את גרושתו, והורה על זיכויו מחמת הספק. בפסק הדין קבעו השופטים אסתר הלמן, סאאב דבור וגדי צפריר שבית משפט השלום בקריית שמונה – שהרשיע את הגרוש - לא נתן משקל מספק לסתירות וקשיים שעלו מעדויות של חמותו לשעבר וגרושתו, והתעלם מראיות אחרות.

 

כתב האישום הוגש ב-2017 עקב שתי תלונות שהוגשו נגד הגבר בטענה שאיים לרצוח את גרושתו במסרון ששלח לבתו ובמפגש עם חמותו לשעבר. לפני כחצי שנה זיכה אותו בית משפט השלום מחמת הספק בכל הנוגע לאיומים שהביע בפני בתו, אך הרשיע אותו באיומים שהשמיע באוזני חמותו לשעבר. נגזרו עליו חמישה חודשי מאסר על תנאי והתחייבות על סך 4,000 שקל להימנע מלאיים על משפחתו.

 

בערעור שהגיש על ההרשעה טען הבעל לשעבר שבית המשפט קבע שעדויות הגרושה, החמות והבת מהימנות, מבלי להתייחס לראיות ההגנה שתמכו בגרסתו שלפיהן האישה התלוננה נגדו כדי למנוע ממנו לקבל משמורת על שתי בנותיו הקטנות.

 

מנגד טענה המדינה שערכאת הערעור לא אמורה להתערב בממצאים שהסתמכו על התרשמות ישירה מהעדויות. נטען כי העובדה שחמותו לשעבר של המערער חשה מאוימת לאחר המפגש מעידה על האותנטיות של גרסתה, וכי בעת הגשת התלונות הגרושה כלל לא ידעה על כך שהאב ביקש משמורת.

 

אולם השופטת אסתר הלמן שכתבה פסק הדין במחוזי קבעה שזהו אחד המקרים החריגים המצדיקים התערבות בממצאיו של בית משפט השלום, כיוון שנפלו בהם פגמים מהותיים שמעלים ספק באשר לאשמת המערער.

 

היא ציינה כי לפי כתב האישום, באוגוסט 2017 פגש המערער את חמותו לשעבר בבנק ואמר לה את הדברים הבאים לגבי בתה: "אני אדאג לזה שהיא לא תישאר חיה, לא היא ולא הבנות שלה, אני אדליק עליהם בכל יום נרות ואני אדאג שהיא תהיה מתחת לאדמה, אני סובל מהן". החמות הודיעה לנכדתה על השיחה ויום למחרת היא ואמה הגישו את התלונה.

 

גרסת המערער הייתה כי אכן הוציא על גרושתו קיטור אך מעולם לא איים לפגוע בה או בבנותיו. השופטת ציינה כי בית משפט השלום העדיף את עדותה של החמות לגבי הנוסח המדויק של הדברים, אלא שלטעמה הוא לא נתן משקל לסתירות וקשיים שעלו ממנה ולא הייתה התייחסות מספקת לגרסת ההגנה לגבי המניע שמאחורי הגשת התלונה. צוין כי דווקא לטענה שלפיה התלונה הוגשה כדי לסכל את העברת המשמורת הייתה אחיזה במציאות, שכן גרושתו ואמה היו מודעות לכוונתו.

 

עוד נפסק כי בית משפט השלום קבע שהדברים שאמר המערער היו בגדר איום על סמך תחושת הפחד שתיארה חמותו. אלא שהעובדה שהתלונה נגדו הוגשה רק בצהריים שלמחרת מערערת מסקנה זו, שכן קשה להאמין שאדם המרגיש שחייו נמצאים בסכנה מחכה יום עד שהוא פונה למשטרה.

 

השופטת ציינה שבית המשפט לא התייחס לסוגיות אלה על אף הספק שהם מעלים באשר לנוסח המדויק של הדברים שנאמרו, והמליצה לזכות את המערער מחמת הספק. השופטים סאאב דבור וגדי צפריר הסכימו עמה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ המערער: עו"ד פלילי לירון מלכה מטעם הסניגוריה הציבורית
  • ב"כ המשיבה: עו"ד ליאורה חילו
  • עו"ד אורלי קעטבי עמיר עוסקת בפלילי
  • הכותבת לא ייצגה בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
אילוסטרציה
צילום: Shutterstock
צילום: רוית ישראל
עו"ד אורלי קעטבי עמיר
צילום: רוית ישראל
מומלצים