שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בעלי גג בבניין הפסידו: הוא יעבור לרכוש המשותף

    ב-1981 מכרו בעלי הדירות העליונות 160 מ"ר מהגג לשכנים עבור מערכת סולארית. כשזו התקלקלה הם טענו שהשטח שלהם - והפסידו

    בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה כי גג בבניין משותף ברמת גן, שאמנם מוצמד לדירות הקומה העליונה אך מותקנת בו מערכת סולארית המשמשת את כלל הדיירים, מהווה רכוש משותף של כל בעלי הדירות. השופט יהושע גייפמן קיבל את התביעה שהגישו 27 דיירים, והורה על תיקון הרישום בהתאם להסכם שנחתם בין בעלי הדירות ב-1981.

     

    השכנים-התובעים הסבירו שלכל אחת מדירות הקומה העליונה בבניין הוצמד במקור שטח של כ-273 מ"ר בגג הבניין. לפני כ-40 שנה נחתם הסכם בין השכנים שלפיו 160 מ"ר משטח הגג יעבור לרכוש המשותף לצורך מערכת אנרגיה סולארית. השכנים שילמו לדיירי הדירות העליונות 40 אלף שקל תמורת השטח. המערכת הסולארית שימשה במשך שנים את כל דיירי הבניין. לאחר שהופעלה במשך כ-30 שנה היה צורך להחליפה אך בעלי הדירות העליונות סירבו לאפשר זאת בטענה שהשטח שלהם.

     

    השכנים צירפו את ההסכם והסבירו שלבקשת הנתבעים – משיקולי מס - הוא נוסח כ"הסכם הלוואה", אך מדובר בעסקת מכירה לכל דבר ועניין. הם הדגישו שגם שלטונות המס ראו בעסקה כמכירת זכות במקרקעין וב-2012 חייבו את הנתבעים בתשלום כופר על אי-דיווח במועד. באותה שנה הוצאו לצדדים שומות שבח ומכירה.

     

    מנגד הכחישו הנתבעים שנערך הסכם למכירת חלק מהגג המוצמד לדירותיהם וטענו שהתביעה התיישנה והוגשה בשיהוי.

     

    השופט יהושע גייפמן ציין שמחומר הראיות עולה שלא מדובר היה בעסקת הלוואה אלא בעסקת מכר: הנתבעים מכרו 160 מ"ר מהגג שהוצמד לדירתם תמורת 40 שקל של בעלי הדירות התאחרות. לדבריו, לא הוכח שהעסקה בוטלה או שונתה בעל פה או שהוחזר סכום התמורה, וניכר מהעדויות שההסכם נוסח כהסכם הלוואה לבקשת הנתבעים.

     

    גם דברי ההסבר בזימון האסיפה הכללית של הדיירים מפברואר 1981 תומכים במסקנה שמדובר היה בעסקת מכר. בזימון נכתב כי בתמורה להקצאת מחצית הגג דיירי הקומה העליונה מבקשים סך של 1,500 שקל מכל דייר, אך לא פחות מ-40 אלף שקל.

     

    זאת ועוד, אחד הנתבעים הצהיר בחקירתו בפני מס הכנסה כי באותו מועד הוא לא נזקק להלוואה וכי למעשה מכר חלק מהגג לשכניו תמורת 20 אלף שקל (חלקו בתמורה הכוללת) ושמלוא התמורה שולמה.

     

    השופט דחה את טענת ההתיישנות וקבע שהצהרת הנתבעים בפני רשויות המס על העסקה ב-2012 "איפסה" את מרוץ ההתיישנות. עוד נקבע כי אין בסיס לטענת השיהוי ולא הוכח שהנתבעים שינו את מצבם לרעה בשל העובדה שרישום השטח נותר על שמם.

     

    השופט סיכם כי המערכת הסולארית הופעלה על השטח שנרכש מהנתבעים במשך יותר מ-30 שנה ללא התנגדותם. לפיכך יש להורות על אכיפת ההסכם ולבטל את ההצמדה של השטח שבמחלוקת לדירות הנתבעים תוך רישומו כרכוש משותף של הדירות בבניין. הנתבעים חויבו בהוצאות בסך 20 אלף שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    עו"ד אודליה נמיר
    מומלצים