רופא שעבד בסורוקה: "עברתי התעללות והשפלה מצד בכירים"

צפו בראיון עם רופא בכיר מסורוקה:

בעקבות התאבדות רופא רביעי בסורוקה בתוך שנה וחצי, רופא שעלה ארצה טוען כי חווה השפלה בעת עבודתו בסורוקה והועזב ללא שימוע. הרופא, עולה חדש מגרמניה, התקבל לעבודה בסורוקה באמצעות תקן ממשרד העלייה והקליטה לפני כשלוש שנים.

הוא מספר: "החוויה שלי שם הייתה מאוד קשה. רופאים ומטופלים נופלים בין הכיסאות, קרה לי שביקשתי עזרה באמצע הלילה מרופאים בכירים והם לא היו מוכנים להגיע. הרגשתי פשוט זלזול וחטפתי המון צעקות. לאחר מכן סגרו לי את הדלת גם במקומות אחרים אליהם ניסיתי לעבור מפני שכאשר פנו למנהל שלי לשעבר בסורוקה הוא נתן עליי המלצות גרועות. אותו מנהל אמר לי באחת הפעמים 'אני אתן לך סטירה', ויש לי הקלטות של הדברים. אני מזהה קשר בין סביבת העבודה בסורוקה, שבה הרגשתי התמוטטות וחוסר מענה, לבין האירועים הטראגיים. הסיטואציה הזו דורשת ממך לקבל לבד החלטות מאוד קשות".

מימין: ד"ר אלכסנדר ברזובסקי וד"ר אבי שמעוני. התאבדו לפני שנה וחצי

"לחץ נפשי ופיזי בלתי פוסק"

אתמול (מוצאי שבת) מתמחה בבית החולים שם קץ לחייו בסוף השבוע. הוא היה בשנתו השלישית להתמחות ברפואה פנימית. בשבוע שעבר פורסם במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" תחקיר על אודות שלושה רופאים בכירים בבית החולים ששמו קץ לחייהם תוך שנה וחצי. רופאים ואנשי צוות התריעו על עומס, שחיקה, התמודדות מורכבת עם אוכלוסיות קשות ועוד.

רופאה בכירה בבית החולים, אמרה גם היא: "זה רק מתפוצץ עכשיו, אחרי שנים רבות, אבל אנחנו חווים את המצב כבר שנים רבות – ואני לא רואה איך אפשר לפתור את זה. אנחנו בתת־תקינה מטורפת. את באה ביום ראשון לעבודה, ישנה בבית החולים, ביום שני את נשארת, יוצאת בשלישי, ברביעי את חוזרת, ואם אני תורנית בשישי בעצם בכלל אין שום הפוגה. את כל היום בבית חולים. וכשאת לא – את ישנה. ככה כולם חיים פה, כל הזמן. זה נורא".

לדבריה, בית החולים הפך לתחליף של בית, לטוב – וגם לרע. "אנחנו אוכלים שם, ישנים שם – אבל ממש מעט שעות, יש כאלה שמספיקים להתקלח שם, ובוכים שם, וצוחקים. זאת בסוף משפחה, וזה קורע אותי לראות אותה מתפרקת", היא אומרת. "בכתבה מישהו אמר שאנחנו רופאים פחות טובים. אני לא חושבת שזה נכון. אנחנו יותר מיומנים, אנחנו יותר טובים בקבלת החלטות. זה ברמת המתמחים. אבל אנחנו יודעים הרבה פחות. אף אחד לא מלמד בסורוקה".

לטענתה, הלחץ הנפשי נובע מאחריות מקצועית. "העומס מטורף. מה אני יכולה לעשות בשבע דקות לבנאדם? תכלס, אנחנו עושים רפואה לא משהו. כשאני מתעוררת אחרי תורנות אני לא חושבת על זה שלא אכלתי ולא הלכתי לשירותים, אלא אולי על זה שפיספסתי בנאדם, שטעיתי. עם זה אני לא יכולה לחיות".

רופא בכיר המעורה בפרטים סיפר ל-ynet: "ארבעה מקרים טראגיים שאירעו באותו בית החולים, משפיעים מאוד על הצוות הרפואי. זה לא יום שמח בסורוקה וכולם מושפעים מהדרמה הקשה. בנוגע להתאבדות המתמחה אין שום קשר לעומס העבודה או ללחצים המופעלים על רופאים ואסור לקשור בין הדברים הללו. אותו מתמחה היה מאותר ומטופל על ידי גורמי המקצוע. אכן יש בעיות של עומסים בבתי חולים שצריך לחשוב כיצד להקל עליהם אבל אסור לרקוד על הדם וצריך לנתק את הדברים הללו אחד מהשני"

יו"ר מרשם - ארגון המתמחים לרפואה, ד"ר ריי ביטון, פנתה למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, בעקבות מקרה ההתאבדות הרביעי: "אנו מתריעים לפני האסון הבא, יש להקים ועדת חקירה מיידית, בלתי תלויה, לבדיקת אירועי ההתאבדות בסורוקה.

התאבדותו של הרופא מהמרכז הרפואי סורוקה אתמול בערב המצטרפת ל-3 מקרים שונים של התאבדות רופאים מסורוקה בשנה וחצי האחרונות, מחייבת את המערכת להקמת ועדת חקירה מיידית שתשפוך אור על הנסיבות שהובילו לאירועים הטרגיים הללו, ועל סביבת העבודה של הרופאים בסורוקה.

"בשיטה בה מתנהלת המערכת הרפואה הציבורית כיום, מרבית נטל העבודה מוטל על כתפי המתמחים. המתמחים עובדים בתורנויות של 26 שעות ומעל 270 שעות בחודש, תחת לחץ, עומסים, אלימות וקושי רב, ולא מקבלים מענה נפשי מן המערכת".

מסורוקה נמסר בתגובה: "עבודת הרופא הופסקה עקב התנהגות שלא אפשרה את המשך העסקתו".