שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מעצבים את הבית? הכירו את חוקי הצבע

    כדי לשבור את הכללים, כדאי לפחות להכיר אותם. מהם מושגי היסוד, כיצד ללכת על בטוח, ועל מה להקפיד גם כשמתפרעים? אתר "המקצוענים" עם כתבה ראשונה בסדרה שתסייע לכם להכניס הבייתה צבע בסטייל

    ממש כפי שיש אניני טעם שיכולים להבחין בהבדלים דקים בין יינות דומים, כך גם יש אניני צבע. כאלה שלעולם לא יגידו לכם שהספה "אדומה", אלא יציינו את סוג האדום הספציפי, "אדום ארגמן". הם מבחינים בתתי-גוונים ברגע, ויכולים לפרק כל צבע לגורמים, ולדעת אם ערבבו אותו יחד עם אפור או שחור. עד כדי כך.

     

         (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    אז אמנם לא חייבים להיות גסטרונומים של צבע, אבל כדאי לפחות להכיר את הכללים הבסיסיים ולהיאחז בהם, כשאין לכם מושג. זה קריטי עבור כל מי שנכנס להליך בנייה או שיפוץ מקיפים, ורוצה לעצב בעצמו, או לכל הפחות להבין על מה המעצב מדבר אתכם בחנויות.

     

    הבנה טובה בצבע, יכולה לחסוך לכם זמן, כסף וטעויות. בתקציב נמוך, השימוש בצבע יכול להסתיר את העובדה שאתם לא משתמשים בחומרים יקרים. בתקציב גבוה, ההבנה בצבע תמנע מכם לקנות פריטים יקרים שלבסוף לא יתחברו לחלל, וימאס לכם מהם אחרי חודשיים.

     

    בכתבה הראשונה בסדרה, נסקור את גלגל הצבעים הבסיסי, ונבין כיצד להיצמד אליו, כשיוצאים לסיבוב באולמות תצוגה.

      

    כמה עובדות מעניינות לפני שמתחילים

    לא כולם חובבי היסטוריה ותולדות הצבע, אז ניסינו לצמצם לכם כמה עובדות בסיסיות.

     

    ככל שהצבע נפוץ בטבע, כך הוא זול יותר להפקה: תהיתם מדוע אדום נחשב לצבע המוני וצעקני ואילו סגול מתקשר יותר לבתי-מלוכה? ובכן, בעולם הקדום כמעט ולא היה שימוש בצבע. עצמו רגע את העיניים ודמיינו סצנה בתוך שוק בסרט תקופתי. הכל בגווני חום, נכון? הבגדים, העגלות, הבאטסות. טוב, אולי חוץ מהפירות והירקות.

     

    "כיום הצבע מיוצר במפעלים, והוא מופק בשיטות מתקדמות, ולכן אנו רואים אותו בכמויות גדולות יותר", מסבירה אידית מרקוביץ, העוסקת בהום סטיילינג ובעיצוב פנים ומעבירה סדנאות בתחום. "אך, זה לא תמיד היה כך. זו גם הסיבה שבעשור האחרון, אנו חשופים יותר ויותר לגוונים חדשים ומתוחכמים: ירוק עם גרייז' (שהוא שילוב בין אפור לבג', למשל). אז, הצבע הופק בעיקר מפרחים. מכיוון שהפרח האדום היה נפוץ יותר, במדינות עניות יחסית, נשים רבות לבשו בדים באדום. פשוט כי היה זול להפיק אותו.

     

    "לעומת זאת, האצולה לבשה בגדים בסגול, שהיה נדיר ויקר להפקה. הרוב, התהלכו בבדים בגוון הטבעי שלהם. גם הבתים היו לבושים בגוונים טבעיים: עץ, פשתן, אבן טבעית וכו'. בהודו, תת-היבשת של התבלינים, ידעו לעשות שימוש בצבע הרבה לפני האירופאים. המנדט הבריטי, הביא את הצבעים מהודו לאנגליה, ובמשך השנים הצבע הפך להיות יותר ויותר נפוץ".

     

    ועדיין, עד היום סגול מזוהה יותר עם מלכותיות, ובאדום עז, יש משהו יותר המוני, זול וצעקני.

     

    הכל התחיל מניוטון, שהבין את החוקיות של גלגל הצבעים

    הראשון שאיגד את החוקיות של הצבעים לגלגל הצבעים המפורסם, הוא המדען אייזק ניוטון. הוא חיפש היגיון ומצא אותו. הוא הבין שיש פריזמה שדרגה כל הצבעים עוברים, ובעזרת ניסוי המנסרה שלו, גילה את חוקיות הצבעים.

     

    "ככל שהתפתחה אמנות הצילום שתיעדה בצורה קלה את הטבע ואת האנושות, האמנות הלכה ונהייתה יותר ויותר מופשטת", מסבירה מרקוביץ. "פחות תמונות המתעדות כבשה בנהר, ויותר התמודדות עם צבעים חזקים, צורות גיאומטריות ורעיונות שאז נחשבו למהפכניים. רבים מתסכלים עד היום על האמנות של פיט מונדריאן (צייר הולנדי, ממייסדי המודרניזם) ואומרים: 'גם הילד בן ה-4 שלי יכול לצייר את זה', אבל אז הוא היה מהפכני".

     

        (צילום: shutterstock)
    לא המציא את צבעי היסוד, אך נתן לם את הכבוד שהגיע להם. ציור של פיט מונדריאן(צילום: shutterstock)
     

    תתפלאו, אבל הגאונות היא לא בשימוש בצבעים החזקים ובצורות הגיאומטריות, אלא דווקא בריק שביניהם. ההקפדה על הפרדה חכמה ונכונה בין הצבעים. "מה שהפך את היצירות למהפכניות ומרדניות, היא לא הצבע, אלא דווקא ההפרדה שבין הצבעים", מדגישה מרקוביץ. "היעדר הצבע ביניהם והעובדה שהוא היה בין הראשונים בזרם הזה, הפכו אותו לפורץ דרך. לכן, אם הבית שלכם מודרני, ההדפסים האלו, או כל פרפרזה שנוצרה בעקבותיהם, יתלבשו בול על הסגנון. לעומת זאת, סגנון כפרי, לא יקבל הדפסים וצבעים כאלה בזרועות פתוחות".

     

        (צילום: shutterstock)
    הסגנון של אנדי וורהול - כשהאמנות שלך הופכת לפילטר נפוץ(צילום: shutterstock)

    עוד אמן שכדאי להכיר בהקשר הזה הוא אנדי וורהול. אמן פופ ארט אמריקאי, שכבר מזמן הפך לפילטר בכל תוכנת עריכת תמונות בסיסית. מרלין מונרו, הבננות וקופסאות השימורים הצבעוניות המוכרות לרובכם, גם מבלי שידעתם מי עומד מאחוריהם.

     

    ואי אפשר להזכיר את שני אלו ולהשאיר מאחור את רוי ליכטנשטיין. צייר ופסל יהודי-אמריקאי, מראשי זרם הפופ ארט. חלק עיקרי מהאמנות שלו הושפע מעולם הקומיקס.

     

        (צילום: shutterstock)
    על כוסות, כריות, תיקים ומה לא - טביעת האצבע המוכרת של רוי ליכטנשטיין(צילום: shutterstock)

        (צילום: shutterstock)
    הכניס את הקומיקס למוזיאונים - רוי ליכטנשטיין(צילום: shutterstock)

    אז בפעם הבאה שאתם רואים מסעדה באווירת קומיקס, שמזמינה אתכם להצטלם בה ולהעלות לאינסטגרם, או חדר ילדים ייחודי, דעו מאין באה ההשראה. אגב, בהחלט לא חייבים להפוך את הלוק הזה לתפאורה טוטאלית. אפשר להסתפק בשתי תמונות, או בכמה כריות עם הדפס ברוח התקופה והסגנון.

       

          (צילום: shutterstock)
    הכירו את גלגל הצבעים ואת החוקיות שלו(צילום: shutterstock)

    גלגל הצבעים – כמה כללי בסיס שחובה להכיר

    "כדי לעשות סדר בעניינים, ולמנוע "טעויות", כדאי להבין איך גלגל הצבעים עובד", מסבירה מרקוביץ. "גם אם לא נולדתם עם מניפת גוונים ביד, ואין לכם חוש צבע מפותח במיוחד, תוכלו לפחות לשמור על הכללים בצורה טכנית".

     

    צבעי היסוד: שלושת צבעי היסוד שכולנו מכירים מהגן, הם כחול, צהוב ואדום. הם לא נוצרים מערבוב של אף צבע, הם פשוט קיימים.

     

    צבעים משניים: זה השלב שערבבתם בגן את צבעי היסוד, והגעתם בעצמכם לצבעי משנה. ערבוב של אדום וכחול – ייצור סגול. ערבוב של אדום וצהוב – ייצור כתום. ערבוב של כחול וצהוב – ייצור ירוק. עד כאן, קל וידוע.

     

    צבעים שלישוניים: הצבעים מתחילים להיות מתוחכמים יותר, כשמערבבים צבעי יסוד עם צבעי משנה. למשל, אם מערבבים כחול עם ירוק, מקבלים צבע טורקיז.

     

    גוונים: גוון הוא למעשה "טון" של צבע. כלומר, לכל צבע יש כל מיני רמות של כהות. למשל, אם תיקחו את הצבע הכחול, ותוסיפו לו יותר 'לבן' תקבלו תכלת בהיר. אם תוסיפו לו יותר 'שחור', תקבלו כחול כהה.

     

          (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    למתקדמים: מה ההבדל בין טינט, טון, שייד ומוחלט?

    "עולם העיצוב הולך ונהיה יותר ויותר מתוחכם", מסבירה מרקוביץ. "מכיוון שנראה שכבר ראינו את כל הסגנונות, כל הבדים, כל הטקסטורות וכל הצבעים, נוצר כל הזמן צורך להתחדש. הגוונים החדשים שאתם רואים על קירות, על רהיטים ובטקסטיל – כל אלו תולדה של ערבובים חדשים שהחברות השונות עושות עם צבע ושילוב של הדפסים".

     

    צבע מלא - Hue: כלומר, צבע מוחלט, שהוא 100 אחוז של הצבע. זה יכול להיות 100 אחוז של צבע יסוד, צבע משני או צבע שלישוני. כלומר, לא הוסיפו לו שום צבע לבן או שחור.

     

    טינט - Tint: פירושו לערבב כל צבע עם לבן. בארץ, נהוג לכנות גוונים אלו כפסטליים.

     

    טון - Tone: פירושו לערבב צבע עם אפור. זהו עדיין אחד הצבעים הטרנדיים שניתן למצוא באריחים, על קירות, על חזיתות של ארונות ומשטחי עבודה.

     

    שייד- Shade: פירושו לערבב צבע עם שחור. ניתן לראות שבייחוד בקולקציות חורף יש שימוש בגוונים מושחרים בכל חנויות העיצוב לבית.

     

    א-כרומטי: קבוצת הצבעים שמלבן ועד שחור, נקראת פלטת צבעים א-כרומטית. בעיצוב פנים, צבעים אלו משמשים בעיקר כצבעים נייטרלים, התומכים ביתר הצבעים. הם משמשים גם כ"חוצצים" בין הצבעים השונים (בעיקר הצבע הלבן, משמש להפרדה בעיצוב פנים).

     

    "אחרי שמבינים את השילובים במניפת הצבעים, קל יותר ללכת על בטוח", מציינת מרקוביץ. "בייחוד כשעומדים לפני הוצאה כספית גדולה של חיפויי קיר, ריצוף, ריהוט או שטיחים. אם צבע קל להחליף יחסית בקלות ובמחיר סביר, הרי שריצוף ונגרות, יישארו אתכם למשך שנים ארוכות יותר".

     

          (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    גם בתוך מה שנראה במבט ראשון כבלגאן - יש סדר

    אם אתם לא בטוחים, והעין שלכם לא מספיק מיומנת, הסתובבו עם מניפת צבעים בחנויות, והצמידו אותה לדוגמיות של המוצרים שאתם מתלבטים לגביהם.

     

          (צילום: shutterstock)
    מעדיפים את הפסטליים? אז שמרו על אחידות(צילום: shutterstock)

    כלל אצבע מס' 1: לא לערבב צבעים מ'קומות' שונות במניפת הצבעים

    "אם בוחרים בצבעים מוחלטים, חשוב לשמור על שילובי צבעים של הגלגל החיצוני", ממליצה מרקוביץ. "כלומר: כשאתם רואים חדר צבעוני לגמרי, ואיכשהו הכל מתחבר לכדי שלם, זה מכיוון שגם בתוך הבלגאן, שמרו על סדר. כלומר: יש המון צבעים, אבל כולם מוחלטים. לא תמצאו שם גוונים מושחרים או פסטליים".

     

    לדבריה, "אם בוחרים ב'קומה' אחרת בגלגל (למשל גוונים פסטליים), חשוב לא לדלג בין הקומות אלא להישאר על פלטת גוונים באותה 'קומה'. ממש כפי שגם אוזן שאינה מוזיקלית יכולה לזהות זיוף צורם בצליל, כך גם העין יכולה לזהות חוסר הרמוניה. למשל, אם בחרתם שתי כריות ירוקות, ועוד 2 כריות כחולות, ואחת מהן מרגישה לכן לא תואמת, סביר להניח שזה משהו שהיא שייכת ל'קומת' צבעים אחרת".

     

          (צילום: shutterstock)
    סגנון העיצוב של קארים ראשיד, המאופיין בשימוש בצבעים חזקים מאותה "קומה" במניפה

     

    כלל אצבע מס' 2: אפשר להשתמש בכל הקומות במניפה, אם הן מאותו הטור

    "עיצוב כזה, נחשב לעיצוב מונו-כרומטי", מסבירה מרקוביץ. "כלומר, זהו צבע אחד, על כל גווניו".

     

         (צילום: shutterstock)
    מעדיפים צבעים חמים? אז תשמרו על אותה סקאלה(צילום: shutterstock)

         (צילום: shutterstock)
    חרדל וירוק בקבוק, הם ממשפחת הגוונים הכים(צילום: shutterstock)

    בעבר: צבעים חמים היו באופנה, כיום: הכיוון הוא לצבעים קרים

    "בעשר השנים האחרונות, ניתן לזהות מגמה של מעבר מצבעים חמים לצבעים קרים", מתארת מרקוביץ. "הצבעים החמים, מזוהים עם הצהוב, כתום והאדום. הצבעים הקרים, מזוהים עם הירוק, הכחול והסגול. אלו צבעים שמזוהים יותר עם עתידנות והיי-טק".

     

    להתאים את הטקסטורה לצבע

     "כשבוחרים צבעים לבית, חשוב להתאים את הצבע לטקסטורה", אומרת מרקוביץ. "למשל, אם אתם מחפשים ספה מקטיפה, הצבעים שיחמיאו לה יותר הצבעים המושחרים (צהוב-חרדל, סגול כהה, כחול עמוק). צבעים אחרים שהם בבחינת טרנדים שיכולים פחות להתאים לסיפור של הבית ולדייריו. למשל, ספת קטיפה בורוד בהיר, יכולה להיות מצוינת בחלון הראווה, אבל להימאס עליכם אחרי שבועיים".

     

    רוצים צבע חום? עדיף בגירסה הטבעית שלו

    לאורך השנים, התרגלו לראות את הצבע החום כצבע השולט ברהיטים. ואולם, אם מכניסים חום לתוך הבית, כדאי מאוד שהוא יהיה בגירסה טבעית – ברזל, עץ או אבן. מרקוביץ: "חום בפלסטיק, יעבוד פחות טוב. כל עוד זהו חומר שמזוהה עם הטבע (טיח בגוון מוקה), העין תקבל אותו כהרמוני. ריצוף סינתטי בגוון חום, יראה פחות טוב מאשר פרקט חום".

     

    ה"נדחפים" לכל מקום בסטייל: כסף, זהב ושקוף

    "ישנם צבעים וחומרים שיכולים להשתלב עם כל קומפוזיציית צבע", אומרת מרקוביץ. "הם כמו 'תכשיטים' שלא מפריעים להופעה הכללית. ואולם, כמו עם תכשיטים, חשוב שהמינון שלהם יהיה בטוב טעם. כסף, זהב, שקוף, מראות, צמחיה ופרחים – כל אלו, מתאימים את עצמם לכל צבע ולכל סגנון".

     

          (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

          (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    פסים, משובץ, פרחוני: הדפסים הם דרך טובה לדלל צבע

    דוגמה שחוזרת על עצמה במקצב אחיד, היא דרך להכניס צבע במינון נמוך. באנגלית קוראים לזה ""pattern, כך שהתרגום העברי לא לגמרי מדויק (תבנית, שבלונה). הכוונה, בעצם, היא להיפוכו של צבע חלק. זה יכול להיות מנוקד, משובץ, פרחוני או גיאומטרי – כל דוגמה שחוזרת על עצמה, ומגיעה ביותר מגוון אחד, תענה על ההגדרה.

     

    מרקוביץ: "הדפס, הוא למעשה מעין 'דילול' של הצבע. השימוש בו נפוץ בעיקר בטפטים ובטקסטיל. זו מעין אשליה של צבעים, כשבעצם רק הדוגמה שלהם משתנה. כך, ניתן להשתמש בצבע כהה במיוחד (בורדו, סגול, כחול כהה), מבלי שכל הקיר, הריצוף או הריפוד יהיה כהה".

     

    שימוש נוסף בהדפסים, ניתן למצוא בעיצוב מונורכרומטי, משום שהוא מאפשר לנו לתת "אשליה" של עוד צבעים, בעוד שבפועל שינינו רק את ההדפס. מרקוביץ: "בכך, יצרנו עניין, ועידנו את המינון של הצבע הכהה, כך שלא יהיה מורגש ועמוס מדי בחלל. כדאי להתחיל מהפריט שהכי קשה למצוא (ספה סגולה, למשל), או מהנדוניה שהבית מגיע איתו כבר: צבעים של הרצפה ושל החלונות".

     

          (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

          (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

          (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    בחרתם מונוכרומטי? אז תגזימו!

    עיצוב מונוכרומטי הוא כזה שעושה שימוש בגוון אחד עיקרי, כשמו כן הוא (מונו – אחד). מרקוביץ: "הוא מתאים לאנשים שלא רוצים לעשות שואו-אוף, ומחפשים שהבית שלהם ייצר עבורם סביבה מתוחכמת ומרגיעה, שאינה מצועצעת. למי שאוהב עיצוב קלאסי ומאופק שיישאר איתו לעוד הרבה שנים. אני באופן אישי חושבת שזה עיצוב "אמיתי", שלא מושפע מטרנדים ומגחמות של רגע".

     

    לרוב הוא יהיה על טהרת הבז' (או הגרייז', שזה הבז' החדש – שילוב של אפור ובז'). בגלל שבסגנון זה מורידים את כל הצבעים, הפיצוי מגיע דרך הבלטות של צורה.

     

    למשל, הריצפה יכולה להיות בהדפס פישבון (שדרת דג, זיג-זג). הריהוט יכול לכלול המון פרטים, המרקמים עשירים.

     

    "בשביל שעיצוב מונוכרומטי יראה טוב, לרוב נצטרך להשקיע לא מעט כסף, שכן הוא מצריך חומרים איכותיים יותר, גימורים טובים, תפירה איכותית", אומרת מרקוביץ. "לרוב, בסגנון זה, קשה 'לטעות'. הוא מתאים לאנשים שקונים בתקציב גבוה, ורוצים שהשילובים יהיו על-זמניים ותמיד יתחברו זה לזה.

     

          (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

          (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    עוד כתבות בנושא:

    להחזיר את הצבע לבית ב-4 שלבים  

    ניקוי דירה אחרי צביעה   

    כל צבעי הקשת על הקיר שלכם

     

    זהירות, העיצוב יכול להיראות אנמי, אם אינו עשוי טוב  

    "הטעות הנפוצה היא לבחור בצבע אחד, אבל לא להשתמש במספיק גוונים שלו", אומרת מרקוביץ.

     

    אז איך עושים זאת נכון?

    מרקוביץ: "תחילה, בוחרים בצבע שאנחנו אוהבים ומערבבים אותו בכל פעם עם צבע אחר (פעם עם שחור, פעם עם לבן ופעם עם אפור). ככל שתרבו בתתי-גוונים שלו, כך התוצאה תהיה מרשימה יותר.

     

    "לאחר מכן, עושים שימוש ב"חוצצים" (בצבע לבן או שחור), כדי שאם נשים שני גוונים אחד ליד השני, תהיה ביניהם הפרדה. אחרת, השילובים בעין יכולים להיות עמוסים מדי ללא ההפרדה הזו.

     

    "לסיום, עושים שימוש בגוונים ה"נדחפים" (כסף, זהב ושקוף), להשלמת המראה. כדאי לעשות שימוש בכמה שיותר טקסטורות, תוך ירידה לפרטים".

     

    לדבריה מרקוביץ, "כדאי לשים לב, שדווקא בגלל שהצבעים נעדרים מסגנון עיצוב זה, צריך להגזים בתוך המסגרת. אחרת, התוצאה שמתקבלת היא אנמית וסתמית, עד כדי שהתחושה היא שהבית לא גמור והעיצוב תפל ונטול עומק. לסיכום, לא פשוט לעצב את ה'פשוט'".

     

    צריכים לצבוע את הבית? לחצו כאן

     

    ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"

    פורסם לראשונה 09/02/2020 07:21

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים