שתף קטע נבחר

ההכחדה הראשונה שלנו

מחקר חדש טוען שאבותיו של האדם היו אחראים להכחדתם של טורפים גדולים באפריקה כבר לפני מיליוני שנה

בכל מקום שבני האדם הגיעו אליו, בעלי חיים אחרים החלו להיעלם. לא מדובר רק בהכחדה השישית, השם שניתן להכחדתם הנמשכת של מינים רבים של בעלי חיים וצמחים בימינו, בשל ציד, הרס שטחי מחיה, זיהום, שינויי האקלים ועוד. עוד לפני עשרות אלפי שנים, כאשר בני האדם יצאו מאפריקה והגיעו לאירופה, הם תרמו ככל הנראה להכחדתם של הקרנף הצמרירי, הממותות, האייל האירי ועוד. זמן קצר לאחר שהגיעו לצפון אמריקה נעלמו גם משם בעלי החיים הגדולים, מממותות ועד לעצלני ענק, והכחדות דומות נראו בדרום אמריקה, באוסטרליה ובאיים רבים.

 

תחרות על משאבים. אדם קדום וחתול שֵנְחָרְבִּי (Dinofelis) ליד פגר של אנטילופה (איור: אוניברסיטת גטרבורג)
תחרות על משאבים. אדם קדום וחתול שֵנְחָרְבִּי (Dinofelis) ליד פגר של אנטילופה(איור: אוניברסיטת גטרבורג)

 

עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי :

הכול על נגיף הפפילומה של האדם

פנים מהעבר הרחוק

איך נוצר שיער מתולתל?

 

במחקר חדש טוענים חוקרים משבדיה שאותה השפעה של האדם על הסביבה עתיקה אפילו יותר, והחלה עוד לפני הופעת המין שלנו, הומו ספיאנס. החוקרים בדקו את תיעוד המאובנים ממזרח אפריקה, המקום שבו לפי ההשערה התפתח המין שלנו, ומצאו ראיות לכך שמיני האדם הקדומים תרמו להכחדתם של טורפים גדולים בארבעת מיליוני השנים האחרונות. "כיום אנחנו משפיעים לרעה על העולם והמינים החיים בו יותר מאי פעם בעבר", אמר סוֹרֶן פוֹרְבִּי (Faurby) מאוניבסיטת גטבורג, שהוביל את המחקר, ל-BBC. "אבל זה לא אומר שלפני כן חיינו בהרמוניה שלמה עם הטבע".

 

גונבים ומכחידים

קרובי משפחתנו הקדומים חיו במזרח אפריקה במשך מיליוני שנים, מארדיפיתקוס הקדום, שמאובן שלו תוארך ל-4.4 מיליוני שנה לפני זמננו, דרך אוסטרלופיתקוס ועד להומו הביליס והומו ארקטוס. המאובנים שלהם מראים עלייה הדרגתית בגודל המוח, במיוחד עם המעבר מאוסטרלופיתקוס לסוג הומו, לפני כ-2.5 מיליון שנה. באותו אזור נמצאו גם מאובנים רבים של טורפים, שאיפשרו לפורבי ועמיתיו לבחון את קצב ההכחדה שלהם במיליוני השנה האחרונות. אמנם, גם היום אפריקה ידועה בטורפים הגדולים שלה, מתנים וצבועים ועד אריות ונמרים. אבל אלו הם רק חלק קטן מהמגוון שהיה בה בעבר, וכלל גם חתולים שֵנְחָרְבִּיים, דובים, ומינים גדולים במיוחד של משפחות טורפים שכיום נשארו מהם רק המינים הקטנים יותר, כמו הדָלָק והזֶבֶד.

 

 

החוקרים מצאו שבעוד קצב ההכחדה של טורפים קטנים, במשקל נמוך מעשרים קילוגרם, נשאר קבוע במשך מיליוני השנים האחרונות, קצב ההכחדה של הטורפים הגדולים עלה עם העלייה בגודל המוח של מיני האדם. כלומר, ככל שקרובי משפחתנו הפכו לחכמים ומתוחכמים יותר, כך יותר מינים של טורפים גדולים נעלמו ממזרח אפריקה. שינויי אקלים, אומרים החוקרים, לא יכולים להסביר את הממצאים האלו, שכן האקלים באפריקה באותו זמן היה יציב למדי. בנוסף, סביר ששינויי אקלים קיצוניים היו מביאים להכחדה גם של טורפים קטנים יותר.

 

איך גרמו קרובי משפחתנו להכחדתם של הטורפים? איש לא חושב שהם צדו אותם ישירות, אך בהחלט ייתכן שהם התחרו איתם על אותם משאבים. לפחות בתחילה, אומרים החוקרים, האנשים הקדמונים כנראה לא צדו בעצמם אוכלי עשב גדולים כמו אנטילופות או זברות, אלא גנבו ציד של טורפים אחרים. זו אינה השערה חדשה: חוקרים רבים סבורים שבמשך חלק גדול מהאבולוציה שלנו, רוב מהבשר שצרכנו היה בשר נבלות. באירופה אף נמצאו ראיות לכך שבני מין כלשהו של אדם, לפני כמיליון שנה, נאבקו בצבועים קדומים ענקיים על בשרו של פיל מת.

 

לטענת החוקרים, ככל שעלה נפח המוח של האנשים המוקדמים הם החלו להשתמש בשיטות מתוחכמות יותר בתחרות עם הולכי על ארבע, כמו זריקת אבנים ושימוש במקלות מחודדים כדי להניס את האריות והצבועים. השיטות האלו איפשרו להם לגנוב יותר ויותר בשר, וזה בתורו איפשר לאוכלוסייה לגדול, ולצרוך אפילו עוד יותר בשר. עם הזמן, הלחץ שהפעילו קרובי משפתנו הוביל חלק מהטורפים להכחדה. "אנחנו מוצלחים מאוד בהשתלטות על משאבים היום, והממצאים שלנו מראים שייתכן שזה היה המצב גם עם אבותינו", אמר פורבי.

 

אם המסקנות של החוקרים נכונות, אנחנו צריכים לעדכן את מה שחשבנו לגבי ההכחדות שהאדם גרם להן: הראשונות מביניהן התרחשו כבר לפני מיליוני שנים. "ההשפעה של השושלת שלנו על הטבע", סיכם אלכסנדר אנטונלי (Antonelli), מהחוקרים החתומים על המאמר, "היא הרבה יותר גדולה וארוכת טווח ממה שהיינו יכולים לדמיין".

 

ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי

 

למחקר המלא:

 https://onlinelibrary.wiley.com/doi/epdf/10.1111/ele.13451

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
איור: אוניברסיטת גטרבורג
מי יאכל את פגר האנטילופה?
איור: אוניברסיטת גטרבורג
מומלצים