שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    סגול, זהב ודמעות: מיאמי זוכרת את קובי בראיינט

    יודוניס האסלם לא הצליח להפסיק לבכות, פט ריילי נשאר בפנים חתומות והאוהדים שאגו את שמו של הממבה. דיווח מיוחד מהאולם הביתי בליגה, שלערב אחד עצר הכל לזכרו של אחד הכוכבים הגדולים בתולדות המשחק

    האולם של מיאמי היט הפך השנה לאחד הקשוחים באנ.בי.איי. 21 ניצחונות, שני הפסדים בלבד, המאזן הביתי הטוב ביותר יחד עם מילווקי. השילוב בין ג'ימי באטלר המנוסה לכוח העולה באם אדבאיו יצר התלהבות מחודשת מכדורסל בעיר – רחוקה מהימים של לברון ג'יימס, אבל עדיין מלאה בתקווה לעתיד מוצלח במזרח הפתוח. אבל אתמול, המבצר של ההיט ויתר על הזהות המקומית לטובת מחווה. כמו בכל פינה ספורטיבית בארה"ב, מיאמי הקדישה את עצמה להנצחתו של קובי בראיינט.

     

    קובי בראיינט - אגדה שהייתה באמת 

    תיעוד חדש: זירת התרסקות המסוק בו נהרגו בראיינט ובתו

    לברון נפרד: "מבטיח שאמשיך את המורשת שלך"

    ב-NBA המשיכו עם המחוות לבראיינט, פול לא שיחק

    נדחה המשחק בין הלייקרס והקליפרס

    דיווח מיוחד מזירת מותו של בראיינט

    המחוות המרגשות של שחקני ה-NBA לקובי

    ג'יאנה בראיינט בת ה-13 נהרגה יחד עם אביה קובי

    "הטייס איבד שליטה, המסוק התרסק על צלע ההר"

    פסיכופת של כדורסל / טור   

     

    בזמן שהעיר נכנסת לטירוף סופרבול, לקראת המשחק בין קנזס סיטי צ'יפס לסן פרנסיסקו פורטי ניינרס, ואצטדיון הארד רוק הואר בסגול ובזהב של הלייקרס כמחווה, בתוך האולם היו דמעות, ומיודוניס האסלם זרם נהר. הרגע האישי הכואב שלו תועד בקלוז-אפ של כל מצלמה באזור, וצלם אחד שראה שהוא מפספס נדחף בחוסר רגישות בין השאר כדי שלא יפספס אף דמעה שנוחתת על הפרקט.

     

    יודוניס האסלם בוכה במהלך דקת הדומייה לבראיינט (צילום: MCT)
    לא הצליח להפסיק לבכות. האסלם(צילום: MCT)

     

    האסלם, אחד השחקנים הוותיקים בליגה, מעולם לא עזב את מיאמי. הוא כבר לא מקבל דקות ונכלל בסגל בעיקר בתור מנהיג ומדריך, אבל לאף אחד שעלה לשחק אין כמות "שעות קובי" כמו שיש לו. לפני המשחק הוא צייץ, בין השאר: "אין דומה לכבוד שאני רוחש כלפיך כאדם, מתחרה ומנהיג. לא הייתה בינינו מערכת יחסים אישית, אבל ראיתי את ההשפעה שלך על כוכבים צעירים. הדרכת אותם, איגרת אותם, ומעולם לא שנאת אותם בתור דור. רק עודדת אותם לא להסתפק בבינוניות אלא לחתור למצוינות כפי שעשית מדי יום". וכשכדור הפתיחה המתין בסבלנות בזמן שעל המסכים הוקרן סרטון לזכרו של בראיינט, את הלב השבור של כל האוהדים ביטא הראש המורכן של שועל הקרבות ממיאמי שלא הצליח להפסיק לבכות.

     

    חברו לקבוצה, טיילר הירו, עלה לשחק עם נעליים עליהם כתב את שמה של ג'יאנה, בתו בת ה-13 של בראיינט שנהרגה גם היא באסון, כשלידי צעד בינתיים אוהד שעל נעלי הנייקי הנוצצות שלו כבר הופיעו המספרים 8 ו-24, מחווה לגופיות איתן שיחק קובי. גופיות בראיינט וכובעי לייקרס בכל הצורות והצבעים מילאו את היציעים ואת הרחובות מחוץ לאצטדיון, כולל על גבו של ילד קטן עם כיפה גדולה שהתרוצץ מאושר עם שמו של הכוכב על גבו, למרות שכנראה מעולם לא ראה אותו משחק – וגם אם כן, קלט רק את הרגעים האחרונים של הקריירה, שלא מספרים דבר על הדברים המפוארים שקרו במהלכה.

     

    דקת דומייה לזכרו של בראיינט (צילום: AP)
    דקת דומייה בה לא מעט עיניים דמעו(צילום: AP)

     

    כגורלם של כל פריטי המרצ'נדייז, גם הם יהפכו במהרה לפריטי אספנים מבוקשים, שמחירם יאמיר ככל שיעבור הזמן. זהו הצד הציני של האבל. קובי סיפר פעם על עוצמת החיבור שלו עם החברה, ואמר שזה היה "כאילו הארי פוטר הגיע להוגוורטס". הוא היה מעורב לפרטי פרטים בעיצוב הנעליים השונות שנשאו את שמו, ושרק השנה ננעלו על ידי כרבע משחקני הליגה. כעת, סוחרי רשת זריזים שברשותם נמצא זוג מאחד הדגמים מוכרים בסכומים גבוהים את הפריטים המבוקשים באינטרנט, ונייקי עצמה הסירה מהאתר שלה את האפשרות לרכוש ביגוד והנעלה מסדרת קובי עד להודעה חדשה, בגלל החשש שאנשים מסוימים יאגרו כמויות גדולות של המוצרים ולאחר מכן יעשו עליהם קופה.

     

    המשחק נמשך סלים, הטבעות, שואו-טיים. עולם כמנהגו נוהג, קמע כמנהגו רוקד ועולה לעשות שטויות עם הקהל, המעודדות דופקות הופעה ומיאמי מגדילה את ההפרש בדרך לעוד ניצחון קל (92:113). אבל משהו אחר צף באוויר. לא קשה לקלוט במושבו את נשיא הקבוצה, פט ריילי, בפנים חתומות. רק מביט על המתרחש, לא מגיב למה שעושים שחקני ההיט. בתור מי שתמיד יהיה מחובר בכל ליבו ללייקרס, ריילי סיפק את אחת התגובות המהממות לטרגדיה כשכתב: "קובי בראיינט היה מתנה מאלוהים עבור העולם. לא רק עבור ה-NBA, אלא גם אלו שמוקירים ומעריכים משפחה, חברים ואמונה".

     

    באם אדבאיו עם מחווה לזכרו של בראיינט (צילום: רויטרס)
    באם אדבאיו עם מחוות 24 השניות לזכרו של בראיינט(צילום: רויטרס)

     

    עם הבאזר, ממש כמו ברגעים שאחרי הקרנת הסרטון מוקדם יותר בערב, האולם פתאום גועש מחדש. בקריאות קצובות, מקיר לקיר, שומעים "קובי, קובי, קובי". האוהדים קוראים בשמו, הסדרנים, המאבטחים, הכרוז. זו לא מחווה ריקה, אלא אות הערכה מכל הלב. מיאמי היא חלק מהמארג הענק שמנסה להתמודד עם מציאות שעולם הספורט לא מרבה להתמודד איתה: מוות קורע לב של אגדה בטרם עת, לא כאדם מבוגר וחולה שכבר רואה את הסוף, אלא סופרסטאר שסיים לא מכבר את הקריירה הפעילה וההשפעה שלו על המשחק ועל המשחקים וצופים בו עדיין הייתה מוחשית.

     

    לברון ג'יימס, האיש שהיה קרוב במיוחד לקובי וכולם חיכו למוצא פיו, צייץ באזור המשחק במיאמי פוסט ארוך ומרגש, בו הבטיח להמשיך את המורשת של חברו. אבל המשימה לא תהיה רק שלו. אולי האוהד היפני עם גופיית קובי החדשה שלבש, שידע שזה הלוק הנכון למשחק, אבל התעסק בעיקר בקריאות לעבר באטלר לפני שנטש את האולם בשעמום, הוא לא הדוגמה הנכונה – רק שכל יקום הכדורסל מלא כעת באנשים אחרים. כאלו שאוהבים באמת את הענף, שיודעים להעריך את העובדה שבסרטונים בקושי רואים את קובי מחייך, רק מכווץ את פניו בנחישות אופיינית. זו המורשת שלו, שזוהרת ממיאמי ללוס-אנג'לס: אם לא באת כדי לפרק את עצמך פיזית ומנטלית כדי להשיג את הניצחון, אז בשביל מה אתה פה?

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    יודוניס האסלם
    צילום: רויטרס
    מומלצים