קודחים לתוך "קרחון יום הדין"
המטרה: למנוע עלייה קטסטרופלית בגובה פני הים. צפו ברובוט צולל אל תחתית קרחון ענק באנטארקטיקה, כדי לגלות אם יתמוטט בקרוב
קודחים בפעם הראשונה לתוך הקרחון המסוכן בעולם : צוות מדענים בריטי-אמריקני קודח לתוך קרחון הענק ת'ווייטס במערב אנטארקטיקה, המכונה "קרחון יום הדין", כדי לגלות אם הוא עשוי להתמוטט בקרוב ובכך להוביל לעלייה קטסטרופלית בגובה פני הים בעולם. עלייה שכזו עלולה להשפיע על ערים רבות בעולם, בהן ניו יורק, לונדון סידני - וגם תל אביב. צפו ברובוט צולל לתוך הקרחון.
שטחו של קרחון ת'ווייטס 182 אלף קמ"ר, פי 8 משטח ישראל, והסברה היא שהוא פגיע במיוחד לשינויי האקלים. כבר עתה, הקרח שנמס מהקרחון והגיע לים אמונדסן אחראי ל-4% מעליית פני הים בעולם. ב-30 השנים האחרונות כמות הקרח שנמס וזרם מת'ווייטס ומהקרחונים הסמוכים לו כמעט הכפילה את עצמה. לפי ההערכות, התמוטטות הקרחון תוביל לעלייה של 65 ס"מ בגובה פני הים.
אחד הצוותים קדח בין 300 ל-700 מטר בקרחון אל האוקיינוס והסחופת שמתחתיו, במטרה לבחון מה מתרחש כשהקרחון פוגש את הים. הם קדחו בשני מקומות בעזרת מים חמים, באזור שהטמפרטורה בו נמוכה יותר מ-30 מעלות מתחת לאפס. צוות אחר, שקדח במרחק 30 ק"מ משם, ביקש לבחון מה מתרחש מתחת לקרח. שורה של מכשירים מוחדרת דרך חור הקידוח, כולל רובוט קטן וצהוב בשם "אייספין", שאוסף מידע על ההשפעה ההדדית של הקרחון על האוקיינוס והסחופת, ולהפך.
מובילת המחקר, ד"ר בריטני שמידט מהמכון לטכנולוגיה בג'ורג'יה, שנמצאת עדיין באנטארקטיקה, אמרה: "פיתחנו את אייספין כדי שתתאפשר לנו גישה לשטחים על קרחונים שהתצפיות בהם היו כמעט בלתי אפשריות, אבל שמתחוללים בהם שינויים מהירים. האפשרות לעשות זאת בקרחון ת'ווייטס, שחשיבותו כל כך גדולה, היא חלום שמתגשם עבורי ועבור הצוות שלי. הנתונים לא יכולים להיות מרגשים יותר".
האוקיינוגרף ד"ר קית ניקולס הוסיף: "אנחנו יודעים שהמים המתחממים באוקיינוס ממיסים חלק גדול מקרחוני מערב אנטארקטיקה, אבל אנחנו מודאגים במיוחד בנוגע לת'ווייטס. הנתונים החדשים יספקו פרספקטיבה חדשה של התהליך שמתרחש, כך שנוכל לנבא שינויים עתידיים בוודאות גדולה יותר".
פרויקט המחקר, שמכונה "המפורט והמקיף ביותר לחקר קרחון באנטארקטיקה שנעשה אי פעם", החל לפני שנתיים ובמטרה לבחון באיזו מהירות הקרחון עלול להתמוטט. צוותים מבריטניה ומארצות הברית הגיעו לקרחון כדי לבחון אם ההתמוטטות שלו עלולה להתחיל כבר בעשורים הקרובים או שמא רק עוד מאות שנים.
בפרויקט המשותף, שעלותו 27 מיליון דולר, מועסקים 100 מדענים. פרט להחדרת הרובוט, מעין צוללת אוטונומית, מחברים המדענים מדחומים לפילי ים - יונק ימי שחי באנטארטיקה - כדי למדוד את החום באוקיינוס הקרח הצפוני.
גובה פני הים עלה בשנים האחרונות ב-3.2 מ"מ מדי שנה. אם זה יימשך כך, ואלו ההערכות השמרניות, האוקיינוסים יעלו בערך ב-30 ס"מ ב-2100, ביחס לגובהם בשנת 2000. לעומת זאת, אחרים מעריכים כי עקב ההתחממות הגלובלית העלייה עלולה להיות מהירה ומסוכנת בהרבה - ולהגיע אף לשני מטרים.
לפי נאס"א, אנטארקטיקה איבדה 125 ג'יגה-טון של קרח בכל שנה בין 2002 ל-2016. ביבשת הלבנה 62% ממאגרי המים המתוקים העולמיים, והפשרתה עלולה להוביל גם לשינוי בשיעור המים המתוקים באוקיינוסים ובימים בעולם, מה שעלול להיות קטלני עבור מינים ימיים שונים.
לפנייה לכתב/ת 
